בלוטת התריס, הממוקמת בחלק התחתון של הצוואר, היא אחת הבלוטות הגדולות ביותר בגוף האדם. לבלוטת התריס יש מגוון תפקידים, החשוב שבהם הוא ייצור הורמונים (תירוקסין וטריודותירונין) שתפקידם לדאוג לוויסות טמפרטורת הגוף ולחילוף חומרים תקין של תאי הגוף.
כמו כל איבר אחר, גם בלוטת התריס עלולה לפתח גידולים שפירים (ב-95% מהמקרים) או ממאירים. הימצאות גושים (קשריות) בבלוטת התריס היא תופעה שכיחה מאוד שברוב המקרים אינה מפריעה לתפקוד היומי. יחד עם זאת, סרטן ממוין של בלוטת התריס הוא הסרטן האנדוקריני הנפוץ ביותר ושכיחותו עולה בעשורים האחרונים.
גורמי הסיכון להתפתחות של גושים בבלוטת התריס כוללים: מגדר – נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר, תורשה גנטית, וחשיפה לקרינה.
אבחון של גידולים בבלוטת התריס מבוצע באמצעות בדיקת ביופסיה ונחשב לאתגר לא פשוט לאור העובדה שבשליש מהמקרים, התשובות שמתקבלות מבדיקת הביופסיה אינן חד משמעיות. כחלק מתהליך האבחון נדרשים המטופלים לעבור לעיתים גם בדיקת אולטרסאונד או טומוגרפיה ממוחשבת שמסייעות בזיהוי שינויים אנטומיים בבלוטת התריס.
במקביל, בשנים האחרונות פותחו מספר שיטות אבחון מולקולאריות שנועדו לסייע במקרה ובדיקת הביופסיה מעלה תשובה שאינה וודאית. בדיקות אלה יקרות מאד וחלקן זמינות גם בארץ.
ברוב המקרים התפתחות של גוש בבלוטת התריס אינה מובילה לתסמינים ברוב המקרים אך לעיתים הגושים עלולים לגרום להפרעה בבליעה או ללחץ על קנה הנשימה. במידה ומדובר בגוש שפיר עם תסמינים או בגוש החשוד לממאיר, הטיפול המקובל הוא ניתוח להסרת הגידול.
הטיפול המבוצע: כריתת הגוש
ניתוח לכריתת גוש בבלוטת התריס הוא הליך שכיח באופן יחסי המבוצע תחת הרדמה מלאה. במהלך הניתוח מבוצע חתך רוחבי בקפל עור בצוואר דרכו מוציאים את הגוש. משך הניתוח הוא כשעה וחצי עד שלוש שעות (תלוי בגודל הגוש). לאחר הניתוח מועבר המטופל לחדר התאוששות ומתעורר כשהוא מחובר לעירוי ורידי ולעיתים גם לנקז שתפקידו לנקז הפרשות מאזור הניתוח. לאחר התאוששות מלאה מחומרי ההרדמה מועבר המטופל למחלקת האשפוז. המטופל משוחרר לביתו בדרך כלל ביום למחרת הניתוח.
ניתוח חדשני שמבוצע בהדסה הוא כריתה של בלוטת התריס דרך הפה (ללא צלקת בצוואר). ניתוח זה דורש מיומנות רבה וניסיון ומתאים לחולים הנבחרים בקפידה.
יום לאחר הניתוח המטופל מורד מהמיטה בעזרת אחות ובאופן הדרגתי חוזר לפעילות גופנית רגילה. ניידות מוקדמת ככל האפשר, נשימה עמוקה ושיעול חשובים לתהליך הריפוי.
ביום השחרור מקבל המטופל מכתב מסכם ובו פרטים על מהלך האשפוז והנחיות להמשך מעקב. השחרור מבוצע על-ידי אחות מהמחלקה, אשר מנחה את המטופלים כיצד לנהוג בהמשך הדרך. חשוב להקפיד ולמלא אחר הוראות הרופא להמשך טיפול ומעקב, הכוללות בין היתר מעקב בדיקות דם לתפקודי בלוטת התירואיד. הניתוח עלול להוביל למצב של תת-פעילות בלוטת התריס – דבר שיגרום לצורך בטיפול תרופתי.
במקביל לסיכונים האופייניים לכל ניתוח המבוצע בהרדמה מלאה (בחילות והקאות, חולשה ועוד) ניתוח בבלוטת התריס חושף את המטופל למספר סיכונים נוספים, ביניהם פגיעה במיתרי הקול ופגיעה בבלוטת יותרת התריס שאחראית על מנגנון וויסות הסידן בגוף.
לאור ההבנה כי הטיפול בגידולי בלוטת התריס דורש יכולת הדמיה, פענוח ציטולוגי, אבחון ומעקב אנדוקריני, טיפול ניתוחי וטיפול אונקולוגי משלים, הקמנו בהדסה פורום מקצועי מיוחד לגידולי בלוטת התריס. חברי הצוות המורכב מאנדוקרינולוגים, פתולוגים, אונקולוגים ומנתחי בלוטת התריס, בונים עבור כל מטופל תוכנית טיפולית אישית ממוקדת ומלווים אותו בכל שלב בתהליך הריפוי.