בדיקות בהריון

בדיקות בהריון

בדיקות נדרשות במהלך ההריון

נהוג לחלק את מהלך ההיריון לשלוש תקופות

השליש הראשון: 12 שבועות
השליש השני: משבוע 13 ועד לשבוע 27
והשליש השלישי: מהשבוע ה-28 ועד לשבוע ה-40.

בדיקות לשליש הראשון:

  • בדיקת אולטרה-סאונד ראשונית

    הבדיקה מתבצעת בשלבים הראשוניים של ההיריון, לעיתים בגישה נרתיקית, בדיקה זו מתבצעת לרוב על ידי רופא הנשים או במסגרת מכון אולטרה סאונד.
    מטרתה העיקרית של הבדיקה הראשונית היא לאשר את עצם קיום ההיריון ותקינותו.
    לשם כך מחפש הרופא בעת הבדיקה מספר דברים:
    קיום שק הריון, מיקום ההיריון, קיום שק חלמון, מספר עוברים, דופק עוברי וגודל העובר – רק במידה וניתן לראותו.
    שק הריון – קיומו של שק ההיריון הוא הסימן החיובי, הראשון, להתפתחות הריון, עוד בטרם ניתן לראות את העובר עצמו.
    בדיקת מיקום ההיריון - האם שק ההיריון השתרש בתוך הרחם או מחוץ לרחם - האם זהו הריון תקין או הריון חוץ רחמי.
    שק חלמון (yolk sac) - זהו החלק הראשון אותו ניתן לראות בתוך שק ההיריון.
    בדיקת מספר עוברים - אם מדובר בעובר בודד או בהריון מרובה עוברים.
    קיום דופק עוברי - החל מהשבוע השישי להריון ניתן לצפות בדופק של העובר.
    גודל העובר – האם הגודל מתאים לשבוע המוערך של ההיריון. כאשר קיים פער של למעלה משבוע בין גיל העובר על-פי מדידת אורכו (CRL) בתחילת ההיריון לבין גיל ההיריון על-פי הווסת האחרון - נהוג לבצע את חישוב גיל ההיריון על-סמך ממצאי האולטרה-סאונד הראשוני.

 

  • בדיקת שקיפות עורפית

    בדיקת השקיפות העורפית מנסה בפעם הראשונה בהיריון לקבוע מי מהעוברים נמצא בסיכון גבוה ומי מהם נמצא בסיכון נמוך לתסמונת דאון. הבדיקה יכולה להוביל לגילוי של עד 70% מכלל תסמונות דאון ועשויה להוביל לגילוי מומים נוספים, כמו למשל מומי לב.
    הזמן המומלץ לביצוע: בין שבוע 10 + 3 ימים לבין שבוע 13 + 6 ימים.
    ברוב המקרים ניתן לבצע את הבדיקה באופן חיצוני על הבטן ואין הכרח לבצע אותה דרך הנרתיק. בודקת את עובי הצטברות הנוזל בעורף העובר, מתחת לעור. הצטברות נוזל מתחת לעור העובר היא תופעה נורמאלית כאשר מדובר בפס נוזל דק מאוד. כאשר פס הנוזל התת עורי הנמדד באזור העורף הוא עבה, קיים סיכון שמדובר בתסמונת דאון או שמדובר בבעיה כרומוזומלית אחרת וקיימת המלצה לבדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר.
    עובי פס הנוזל, אשר צבעו מופיע באולטרסאונד בצבע שחור, נמדד בד"כ במילימטרים. הסיכון לתסמונת דאון נקבע על פי השקיפות העורפית, גיל האם וגודל העובר.

 

  • סקירת מערכות מוקדמת

    סקירת המערכות המוקדמת היא בדיקת אולטרא-סאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים כבר בתחילת ההיריון. הסקירה נערכת בין השבועות 14-16.
    ההתפתחות התפקודית של חלק גדול מהאיברים, כמו למשל מוח או ריאות, נמשכת לכל אורך ההיריון. אולם המבנה האנטומי הגס כבר קיים בשלב זה של ההיריון. לכן, כבר בסקירת המערכות המוקדמת ניתן לאבחן חלק ניכר מהמומים המולדים, בעיקר הקשים יותר.
    לא כל המומים המולדים ניתנים לגילוי, וחלקם מתגלים רק בשבועות מאוחרים יחסית או לא מתגלים כלל. תוצאת סקירת המערכות, אם כן, מתייחסת רק למומים הניתנים לגילוי בגיל ההיריון שבו מתבצעת הבדיקה.
    ביצוע סקירה מוקדמת אינו מבטל את הצורך בביצוע סקירת מערכות מאוחרת, בשבועות 19-25 של ההיריון.
    סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת, בד"כ, דרך הנרתיק.
    לאבחון המוקדם יש מספר יתרונות:
    נשים אשר לא התכוונו לבצע בדיקת מי-שפיר או סיסי שליה(לשם אבחון כרומוזומלי), עשויות לשנות את דעתן כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית.
    במידה וקיים מום קשה ובני-הזוג מחליטים על הפסקת הריון, אזי ביצוע ההפלה פשוט יותר בשלב זה לעומת שלבים מאוחרים יותר של ההיריון.
    החסרונות:
    סקירת מערכות הינה פעולה לא פולשנית ועל כן אין לה חסרונות הנובעים מסיכון ההיריון. אולם, בבדיקת מדגמים גדולים, אין הוכחות ברורות ליתרונותיה בהורדת שיעור המומים באוכלוסייה הכללית. חסרון נוסף המצוין ע"י מספר רופאים (אולם אמירה זאת נמצאת במחלוקת) הוא כי בבדיקה זאת מתגלים ממצאים רבים אשר מידת הקשר ביניהם לבין קיום פגם כרומוזומלי איננו ברור דיו, והדבר עלול להביא לעליה מיותרת במספר הבדיקות הפולשניות כגון דיקורי מי-שפיר ובדיקות סיסי-שליה.

 

  • בדיקת דם השלמת סקר שליש ראשון

    ניתן לשלב את בדיקת השקיפות העורפית יחד עם בדיקות דם ועל ידי כך להעלות את הרגישות של גילוי תסמונת דאון במסגרת הסקר לתסמונת דאון המבוצע במהלך שבועות 11 – 13.6. כלומר, ע"י תוספת בדיקת הדם ניתן לגלות 80%-90% מתסמונות הדאון במקום 60%-70% המתגלים כאשר מבצעים שקיפות עורפית בלבד.
    בדיקה זו כוללת 2 סמנים ביוכימיים הנקראים: Free-Beta-HCG ו – PAPA.
  • בדיקת סיסי שליה
    בדיקת סיסי שלייה הנקראת גם 'ביופסיה של השלייה' או 'דגימת סיסי שלייה', משמשת לזיהוי מחלות גנטיות קשות אצל העובר, הניתנות לזיהוי כבר בשלבים הראשונים של ההיריון. הבדיקה נעשית על ידי שאיבת דגימה מן השלייה ובדיקתה במעבדה, כאשר באמצעותה ניתן לברר חשד להפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות.
    את הבדיקה ניתן לעשות החל מהשבוע ה-10 להריון. מכאן גם יתרונה העיקרי על פני בדיקת מי שפיר, בעיקר במקרים בהם יש סיכון גבוה שהעובר חולה או פגוע. למשל, כאשר ההורים נשאים של מחלה גנטית וקיים סיכון של 25%-50% למחלה בעובר – במידה ועולה הצורך בהפסקת ההיריון, ניתן לעשות זאת בשלב מוקדם יחסית.
    בדיקת סיסי שלייה נעשית תחת הנחיית אולטרא-סאונד, כך שהמחט לא תפגע בעובר עצמו.
    הבדיקה ניתנת לביצוע בשתי גישות:
    גישה בטנית:
    מבוצעת על ידי החדרת מחט דרך דופן הבטן אל השלייה ושאיבת דגימה (ביופסיה) מהשלייה. המחט המשמשת לצורך הבדיקה מעט עבה יותר מזו המשמשת לדיקור מי שפיר ולכן נהוג לבצע אלחוש מקומי.
    גישה וגינאלית:
    מבוצעת באמצעות צינורית או מכשיר הדומה למלקחיים זעירות, המוחדר דרך הנרתיק אל הרחם ובאמצעותו שואב הרופא דגימת רקמה מהשלייה.

בדיקות שליש שני:

  • סקירת מערכות שליש שני – סקירת מערכות מאוחרת

    סקירת מערכות מאוחרת (הנקראת גם: שליש שני או 'שנייה') היא בדיקת אולטרא-סאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים מולדים.
    אם לא בוצעה סקירה מוקדמת, מומלץ לבצע את הסקירה השנייה בין השבוע ה-19 לשבוע ה-22 להריון. אם בוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדאי לדחות את הסקירה המאוחרת לשבועות 22-25.
    מטרת הבדיקה דומה לסקירת מערכות מוקדמת, ונועדה לוודא כי הכול מתפתח כראוי ולעקוב אחר בעיות – במידה והתגלו כאלו בסקירה הראשונה. הסריקה השנייה הכרחית משום שישנן מערכות מסוימות בעובר, כמו איברי המוח, בית החזה והכליות, שהתפתחותן מאוחרת. לכן, חשוב לסקור אותן שוב.

 

  • דיקור מי שפיר

    בדיקת מי שפיר היא אמצעי לאבחון הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות במהלך ההיריון. באמצעות שאיבה ובדיקה מעבדתית של מי השפיר המקיפים את העובר, ניתן לשלול הפרעות במספר ובמבנה הכרומוזומים, לאבחן מחלות גנטיות והפרעות בסגירת התעלה העצבית של העובר.
    דיקור מי שפיר נערך בשבועות 16-20 להריון.
    למי כדאי לבצע דיקור מי שפיר?
    סיבות רפואיות לביצוע דיקור מי שפיר , על פי המלצות משרד הבריאות:
    נשים מעל גיל 35 - לנשים מעל גיל 35 מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר, בשל הקשר בין גיל מבוגר וסיכון מוגבר ללידת ילד עם הפרעות במספר הכרומוזומים. ההפרעה השכיחה ביותר הנה תסמונת דאון: הסיכון ללידת עובר עם תסמונת דאון בגיל 35 הוא כ-1:350, בגיל 40 הסיכון הוא כבר כ- 1:100.
    נשים עם תוצאות גבוהות בבדיקת חלבון עוברי בטרימסטר ראשון - נשים אשר ביצעו סקר ביוכימי (חלבון עוברי) בשליש הראשון או השני להריון, ונמצא בו סיכון משוקלל גבוה ( 1:400 ומעלה) ללידת ילד עם תסמונת דאון.
    נשים תוצאות גבוהות של בדיקת חלבון עוברי בטרימסטר שני - נשים אשר בבדיקת הסקר הביוכימי שערכו בשליש השני להריון נמצא ערך גבוה מהתקין של החלבון העוברי AFP, מה שמעיד כי העובר נמצא בסיכון מוגבר להפרעה בסגירת מערכת העצבים המרכזית. כמוהן, נשים אשר בבדיקת הסקר הביוכימי של טרימסטר שני נמצא ערך נמוך באופן חריג של הסמן EU3 (אסטריול) ואין סיפור משפחתי של מחלת עור בשם 'איכטיוזיס'.
    נשים שנשאו בעבר ברחמן עובר עם בעיה כרומוזומלית או מום בסגירת תעלת העצבים.
    נשאות של ליקוי גנטי - זוגות בעלי סיכון מוגבר ללידת ילד עם מחלה גנטית בגלל נשאות ידועה של גן אצל אחד מבני הזוג או שניהם - תלוי בדרך ההורשה של המחלה. במקרים אלו בודקים במי השפיר לא רק את מספר ומבנה הכרומוזומים, אלא גם את הגן החשוד עצמו. משום כך, חובה לדעת מהו הגן שיש לבדוק היות ולא ניתן לבדוק את כל הגנים.
    נשים עם ממצאים לא תקינים בבדיקת אולטרא סאונד של העובר.

 

  • אקו-לב עובר

    בדיקת אקו-לב עובר בודקת באופן יסודי את מבנה ותפקוד לב העובר. היא מומלצת אך ורק לנשים עם סיכון יתר למום לב עוברי. קבוצת סיכון זו כוללת נשים אשר להן בעצמן מום לב מולד, היריון קודם בו נתגלה מום לב בעובר, סוכרת טרום הריונית ועוד מספר גורמי סיכון הידועים לרופאי הנשים המפנים לבדיקה זו.
    הזמן המומלץ לביצוע: בין השבועות 19- 22 (ניתן גם דרך הנרתיק, בין השבועות 14- 16).
    אופן הביצוע: לרוב חיצוני, על הבטן או כאמור דרך הנרתיק.
    האבחנות: הבדיקה כוללת את בדיקת חדרי הלב, שלמותם והתפתחותם של כלי הדם היוצאים ממנו והמתנקזים אליו. כמו גם, בדיקת זרימת הדם בתוך חדרי הלב ובתוך כלי הדם היוצאים והמתנקזים של הלב, ובדיקת קצב הלב.

 

  • בדיקת העמסת סוכר:

    בדיקת העמסת סוכר מיועדת לאבחן נשים הסובלות מסוכרת הריונית – כלומר, נשים המפתחות במהלך ההיריון "אי-סבילות" לסוכר, כך שרמת הסוכר בגופן לאחר ארוחות (ולעיתים גם בצום) גבוהה מהרמה התקינה. מצב זה לרוב הפיך, וערכי הסוכר חוזרים לנורמה לאחר הלידה.
    לרוב, נהוג לאבחן סוכרת הריונית בבדיקה דו-שלבית.
    בשלב הראשון נערכת בדיקת סקר של העמסת סוכר במשקל 50 גרם. אם התוצאה מעידה על רמה גבוהה של סוכר בדם, תיערך בדיקה של העמסת 100 גר' סוכר, אשר תקבע האם מדובר בסוכרת הריונית.
    הבדיקה מבוצעת בין שבועות 24-28 להיריון.
    במקרים מסוימים של סיכון גבוה יותר לסוכרת הריונית תבוצע הבדיקה בתחילת ההיריון.

 

  • בדיקת סקר ביוכימי (חלבון עוברי)

    בדיקת חלבון עוברי, או בשמה המדויק – 'בדיקת סקר ביוכימי בהריון', היא שם כללי לבדיקות סקר הבודקות את הסיכון לכך שעובר סובל מתסמונת דאון או אחרת. בדיקת הסקר הבסיסית כוללת את התבחין המשולש .(Triple Test) בבדיקה זו נקבע הסיכון לתסמונת דאון על-ידי שקלול גיל האישה (ככל שגיל האישה גבוה יותר כך הסיכון גדל) ושלושה מרכיבים בדם האישה המופרשים בזמן הריון:
    1. ההורמון אסטריול E3
    2. החלבון Alpha-Feto-Protein (AFP) - - רמה גבוהה של חלבון זה מופיעה גם במומי עמוד השדרה.
    3. פפטיד hCG
    בדיקת חלבון עוברי נערכת בשבועות 16-20 להריון. במידה והתוצאות של הבדיקה גבוהות מהסף שנקבע, יומלץ לאישה לברר את תקינות הכרומוזומים של העובר על ידי בדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר.

בדיקות שליש שלישי

  • סקירה שלישית

סקירה שלישית היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בשלב מתקדם של ההיריון בדר"כ בין שבוע 30 לשבוע 32.
גם בסקירה שלישית כמו בסקירה ראשונה ושניה מתבצעת סריקה של כל איברי העובר ומערכות העובר, כאשר בדרך כלל הדגש הוא על חדרי המוח, השלד ומבנה הכליות, מערכת השתן והמעיים של העובר.
בשלב מתקדם זה של ההיריון, לעתים יתכנו שינויים התפתחותיים בעובר הדורשים בירור נוסף. ישנם ממצאים שניתן לגלות רק בשלב זה: גמדות, עצירה בגידול היקף הראש, הרחבה של חדרי המוח , הרחבת אגני הכליה, הרחבת לולאות המעי, ריבוי מי שפיר, בעיות שלייתיות ועוד ולכן קיימת חשיבות בביצוע הסקירה השלישית.
חשוב לציין כי סקירה שלישית לא באה להחליף את הסקירה המוקדמת והמאוחרת וזאת כיוון שרוב המומים המולדים מאובחנים באמצעות סקירות אלו. כמו כן, ראוי וחשוב לציין כי ישנו יתרון משמעותי באבחון מוקדם ככל האפשר של מומים במידה וישנם.
בשל השבוע המתקדם של ההיריון, קיים לעיתים קושי טכני בביצוע הבדיקה ולא תמיד ניתן לבדוק את כל האיברים.

 

  • ספירת תנועות העובר

    ספירת תנועות העובר מהשבוע ה-28 היא מדד חשוב לבדיקת חיוניותו. לכן מומלץ לבצע בדיקה כזו אם יש לך רושם שהתינוק אינו זז כראוי, ובעיקר אם עברו כ-12 שעות מאז שחשת בו באחרונה (יש הממליצים לבצע את הבדיקה פעמים עד שלוש פעמים ביום):
    כדאי שתבצעי את הבדיקה לאחר ארוחה ושתיה קלה, כי העובר זז יותר לאחר אספקת סוכרים.
    שכבי על צד שמאל והתמקדי במשימה (להימנע מקריאה, מצפייה בטלוויזיה וכו'). שכיבה על צד שמאל היא התנוחה, שבה יש אספקה מקסימלית של דם לרחם.
    הניחי את ידייך על הבטן במשך 30 דקות וספרי כל תנועה שאת מרגישה (גם תנועות עדינות וקלות נחשבות).
    אם במהלך חצי שעה את מרגישה פחות מ-3 תנועות, המשיכי את הספירה ל-30 דקות נוספות.
    אם הרגשת 6 תנועות בשעה, הבדיקה הסתיימה. אם חשת פחות תנועות, פני לייעוץ רפואי. כמו כן, אם את צופה בירידה משמעותית בתנועות העובר, לעומת בדיקות קודמות, יש לפנות לבדיקת רופא.
    מיון היולדות בקריה הרפואית רמב"ם פועל 24 שעות ביממה. הצוות הרפואי שם נותן מענה לכל פנייה, החל מהשבוע ה-24 להריון ומעלה. בשבועות מוקדמים יותר, הפנייה תהיה למיון גינקולוגי.
    פרופיל לעובר- כאשר האישה ההרה מרגישה בתנועות סדירות של העובר ברחמה, זהו סימן טוב. אם אין זה כך, תופנה האישה לביצוע פרופיל ביו-פיזיקלי באמצעות אולטרה-סאונד.
    לצורך בירור מצבו של העובר באולטרה-סאונד הוגדרו כמה מאפיינים, שאם העובר עונה עליהם - סימן שהוא מרגיש טוב.
    מאפיינים אלה נקראים 'פרופיל ביופיזיקלי', והם כוללים:
    תנועות גוף - יש לראות שלוש תנועות גוף בעת הסתכלות על העובר באולטרה-סאונד במשך 30 דקות.
    טונוס גוף - יש לראות לפחות תנועה אחת של קיפול ומתיחה של גפה במשך 30 דקות.
    תנועות נשימה - יש לראות אפיזודה אחת של תנועות נשימה הנמשכת 30 שניות במשך 30 דקות.
    כמות מי שפיר - יש לראות כמות מי שפיר תקינה (כיס של 2X2 ס"מ ).
    כאשר הפרופיל הביו-פיזיקלי תקין, יש סיכוי קטן לכך שהעובר במצוקה. המדד הרגיש ביותר לשלום העובר באולטרה-סאונד הוא תנועות הנשימה.
    ברוב ההריונות, כאמור, אם האישה מרגישה תנועות עובר וכמות מי השפיר תקינה - אין צורך בביצוע פרופיל ביו-פיזיקלי מלא, וסביר מאוד שהעובר חש בטוב.
    מיתוס נפוץ בקרב נשים בהיריון אומר, כי שתיית קולה תמריץ את העובר לזוז. רופאים רבים אינם מבינים את המקור למיתוס הזה וכמובן, שאין לו כל סימוכין.
    נהפוך הוא, שתייה מרובה של קולה גורמת לנשים רבות לעליית יתר במשקל במהלך ההיריון, עקב צריכת סוכרים לא מבוקרת. שתיית קולה גם מסוכנת במיוחד לשיניה של האישה ההרה, עקב השינוי בחומציות הפה.

זה הזמן להרשם לסיור בחדרי הלידה של הדסה ולקורס הכנה ללידה במעון יולדות הדסה>>>