תסחיף מי שפיר

תסחיף מי שפיר

מהו תסחיף מי שפיר?

תסחיף מי שפיר הוא תסמונת שמתרחשת עקב חדירה של נוזל מי השפיר (שמכיל חומרים שזרים לאם, שכן המקור שלהם הוא בעובר) לתוך מחזור הדם של האם. תסחיף מי שפיר מתרחש במהלך הלידה או בסמוך ללידה.

מהי שכיחות התופעה?

השכיחות של תסחיף מי שפיר היא אחת ל־15 אלף עד 53 אלף לידות (ממחקרים שונים עולים נתונים שונים). שיעור התמותה של האמהות שלקו בתסחיף של מי שפיר עומד כיום על פחות מ־50%, בעוד שבעבר הוא התקרב לעיתים לכ־90%. שיעור התמותה של העוברים עומד על כ־30%. עם זאת יש לזכור שמי ששרדו תסחיף של מי שפיר - הן היולדות והן היילודים - עלולים לסבול מנזק עצבי בגלל ההיפוקסיה (בעיות החמצון עקב התסחיף).

מה קורה בגוף?

כתוצאה מחדירת מי השפיר למחזור הדם של היולדת מתרחשת אצלה תגובה אלרגית חריפה, וגופה מפריש חומרים רבים שתפקידם להילחם בפולשים הזרים.
התגובה הזאת גורמת לאי־יציבות של מערכת הדם־לב־ריאה: ישנה עלייה של לחץ הדם בריאות, ומאובחנת אי־ספיקת לב.
בהתחלה מתרחשת קריסה של הלב הימני ובהמשך גם של הלב השמאלי. עקב כך נוצרים מצוקה נשימתית קשה, כיחלון, תמט של הריאה ושל הלב, דימום נרחב ואובדן הכרה שהולך ומחריף עד כדי שקיעה בקומה (תרדמת). ל־75% מהניצולות נגרם נזק נוירולוגי משמעותי.

מהם גורמי הסיכון?

  • גיל - יולדות מעל גיל 35, ובעיקר מעל גיל 40 חשופות יותר לתסמונת הזאת מאשר יולדות צעירות.
  • היסטוריה של לידות קודמות קשות (שהסתיימו בניתוח קיסרי או בעזרת מכשירים כמו ואקום ומלקחיים).
  •  ריבוי מי שפיר.
  • בעיות שונות בשליה כמו שליית פתח או שליה נעוצה.
  • קרעים בצוואר הרחם וברחם.

 למה גורם תסחיף של מי שפיר?

כאמור, תסחיף מי שפיר הוא תופעה חמורה שקוטלת שיעור גבוה מהנשים שלוקות בו ושיעור גבוה של עובריהן. נוסף על כך ישנה שכיחות גבוהה של נזקים נוירולוגיים בקרב נשים שלקו בתסחיף מי שפיר. כמו כן סובלות רבות מהן מפגיעה רב־מערכתית בכבד או בכליות וחייבות לעבור ניתוח לכריתת רחם.
גם אצל עוברים ששורדים תסחיף מי שפיר ייתכנו סיבוכים עצביים כמו שיתוק מוחין.

אבחון ובדיקות

אבחון של תסחיף מי שפיר מתבצע לפי התמונה הקלינית, ושלילה של גורמים אחרים לקריסת מערכת הלב וכלי הדם והריאות. כאמור, קריסה זו מתבטאת בקושי נשימתי, כיחלון, צניחת לחץ הדם, הפרעת קרישה, מצוקה עוברית, דום לב, הלם ושינויים במצב ההכרה.

מהו הטיפול שניתן למי שלקתה בתסחיף מי שפיר?

התגובה של הצוות הרפואי לתסחיף מי שפיר היא בעיקר מתן מהיר של טיפול תומך: על הרופאים לפעול במהירות כדי לנסות לייצב את מצבה של האישה, לתמוך במערכת הנשימה שלה (למשל באמצעות חיבורה למכונת הנשמה) ולתת מענה לבעיות במערכת הקרישה ובמערכת הלב. עם זאת לעיתים גם טיפול מסור ומיומן של הצוות אינו מועיל.

האם התופעה הזאת חוזרת על עצמה?

נראה שלא. בספרות העולמית תוארו תשעה מקרים של הריונות תקינים לאחר אירוע מתועד של תסחיף מי שפיר. אף שמדובר במידע מוגבל, הרי נכון להיום אין עדות להישנות התופעה בהריונות חוזרים.

סיבוכים אפשריים

אצל הנשים ההרות ששרדו את השלב הראשון מתפתח סיבוך נוסף, קשה, המכונה קרישיות תוך-כילית מפושטת. ההתמנות הקלינית במצב זה תתבטא בדימומים נרחבים, בלתי נשלטים לעיתים, ובבדיקות מעבדה תופיע ירידה במספר טסיות הדם, בריכוז הפיברינוגן (חלבון קרישה) ובגורמי קרישה אחרים.

 מאחר שקרישיות תוך-כילית מפושטת מערבת את כלי הדם הקטנים, איברים חיוניים כגון מערכת העצבים המרכזית, שריר הלב, הריאות והכבד, עלולים להיפגע באופן בלתי הפיך.
75% מהנשים ששורדות את האירוע, סובלות מנזק נוירולוגי משמעותי.

מניעה

תופעת תסחיף מי השפיר נתגלתה לראשונה בשנת 1926, והקשר שלה לתמותת יולדות התברר בשנת 1941, מאז ועד היום לא נמצאה דרך לחזות מראש מתי תתרחש התופעה, ולכן אין דרך למנוע אותה.

 

לקריאה נוספת על בדיקת מי שפיר >>