בריאות שיני התינוק

בריאות שיני התינוק

התינוק הרך יוצא לאוויר העולם עם חיוך כובש ו... חסר שיניים. אך למעשה, כבר בעת הלידה נחבאות בפיו של התינוק עשרים ושניים שיניים אשר עתידות לבקוע לאחר כמה חודשים. מהן הדרכים הנכונות לטפל בשיני החלב? כיצד לנקות אותן ולמנוע עששת ובעיות בעתיד?.

שיניים ראשונות

שיני החלב מתפתחות תוך כדי ההיריון, ולכן השמירה על התפתחותן התקינה תלויה בבריאות האם ובתזונה מאוזנת כבר בזמן ההיריון. השיניים הראשונות של התינוקות יבקעו בדרך כלל בין ארבע לשמונה חודשים לאחר הלידה. בתחילה יבקעו השיניים הקדמיות (החותכות) בלסת התחתונה, ולאחריהן שאר שיני התינוק. לכל שן יש גיל בקיעה וסדר בקיעה קבוע, כאשר בין תינוקות שונים יהיו הבדלים בזמנים. מסיבה זו, אם שיניו של תינוקך מאחרות לבקוע בכמה חודשים, אין מקום לדאגה – לכל תינוק יש את קצב שלו.

בקיעת השיניים אינה כרוכה בחום גבוה, בשלשולים או בכאבי אוזניים, אם מופיעים אצל התינוק סימנים אלו כדי שתפני לרופא הילדים, כדי לאתר את הגורם לסימני המחלה. בעת בקיעת השיניים יסבול התינוק מאי שקט, ירבה להחדיר חפצים לפה ולהפריש רוק. אם נראה לך שתינוקך סובל, את יכולה למרוח משחה או ג'ל על חניכיו ולשפשף אותן בעדינות. בגיל שנתיים וחצי תסתיים בקיעת כל השיניים הראשוניות, ולילדך יהיו כבר עשרים שיניים בפה. רצוי להגן על השינויים ולשמור עליהן כבר מתחילת ההיריון.

חשוב לדעת!

במקומות יישוב בהם אין נוכחות פלואוריד במי השתייה, חשוב להוסיפו באמצעות טיפות על הלשון, כשם שמטפטים טיפות ויטמינים A+D. המינון יקבע כל פי כמות הפלואוריד שנמצאת במים ולפי גיל הילד. מידע בעניין זה אפשר לקבל מן הרופא המטפל או מאחות בתחנת לבריאות המשפחה.

מדוע חשוב להגן על שיני החלב? לפנייך כמה סיבות לחשיבות השמירה עליהן
  • כדי למנוע פגיעה בנבט השן הקבועה, שנמצאת מתחת לשן החלבית.
  • על מנת לאפשר לתינוק לעיסה, שן פגועה תפגע בהאכלתו.
  • שמירה על אסתטיקה – שמירה על צורת וצבע השיניים תשפר את האסתטיקה של תינוקך.

ניקוי שיני התינוק

מייד עם בקיעת השיניים הראשונות כדאי לנקותך. בשלב ראשון אפשר לנקות את השיניים בחיתול רטוב או באמצעות פה גזה עם טיפה קטנה של משחה. באותו אופן ניתן לנקות את משטחי השיניים הקדמיות משיירי חלב ומחיידקים. כאשר מופיעות גם השינויים האחוריות (הטוחנות), רצוי לעבור למברשת שיניים שראשה קטן וסיביה רכים. חשוב לשים על המברשת טיפת משחת שיניים המכילה פלואוריד, ולעבור על פני משטחי השיניים בלסת התחתונה והעליונה, בתנועות של הברשה קדימה ואחורה.

מניעת עששת

עששת היא מחלה הנגרמת על ידי חיידקים שנמצאים בפה, נצמדים לשן, מתרבים ויוצרים מושבות. אוסף מושבות של חיידקים על השן נקרא "רובד שיני". רובד זה נצמד לשן ואינו יורד בשטיפה, אלא בשפשוף במברשת ובמשחה. החיידקים ברובד השיני זקוקים למזון יאפשר להם לגדול, להתרבות ולייצר חומה שתמיס את ציפוי השן (הזגוגית). בסופו של תהליך זה נוצר חור בשן התינוק, כאשר החיידקים ממשיכים לחדור לתוך השן, להמיס ולפרק אותה.

אחת הסיבות לעששת אצל תינוקות וילדים בגיל הרך היא שתייה של נוזלים ממותקים בשעות הלילה. נוזל מתוק שנשאר על השיניים לשעות רבות מאפשר היווצרות של חורים בשיניים. בתהליך זה נפגעות בעיקר השיניים הקדמיות של הילד, שמתפוררות בהדרגה ונשברות, ואחריהן נפגעות גם השיניים האחוריות. כל זאת יתרחש בגיל צעיר מאוד, לפעמים אפילו בשנתיים הראשונות לחייו של הילד.

המלצות למניעת עששת:

יש להקפיד על מתן מים לתינוק ללא תוספות

ילדים רבים מעדיפים להירדם שבפיהם מוצץ, נתינת מוצץ היא פעולה מותרת, אך אין למרוח עליו דבש, ריבה או סוכר.

יש להגביל את כמות הפעמים שהתינוק אוכל פחמימות, בעיקר מתוקות, באופן זה, עדיף שילד יאכל ארבע – חמש עוגיות בבת אחת פעם ביום. מאשר עוגייה אחת כל חצי שעה.

לידיעתך שמירה על שיני החלב מבטיחה התחלה בריאה לשיניים הקבועות.

מוצצים

המציצה היא פעולה טבעית שכל תינוק מורגל בה עוד מרחם אימו ובוודאי שלאחר הלידה. רפלקס זה מסייע לתינוק בקלטת המזון ולכן המציצה נחשבת לפעולה מבורכת. מחקרים רבים ממליצים לתת לתינוק מוצץ אך ההחלטה בנושא זה היא לעיתים קרובות של התינוק עצמו. כפי שתיווכחי בהקדם, התינוק אוהב למצוץ, ובנוסף על מציצת הפטמה הוא ינסה למצוץ גם את אצבעותיו וכל מה שיבוא במגע עם פיו. למרות החששות שלך לגבי פציעה או פגיעה בתינוק, המציצה היא צורך חיובי המאפשר לתינוק להתנסות בתחושות של הנאה ורוגע ומלמד אותו לתת אמון. אם תהיי קרובה לתינוקך ותקדישי לו תשומת לב רבה, אהבה ורכות הוא ידרוש את המוצץ רק כאשר יהיה זקוק לו.

גומי או סיליקון?

כאשר את מבקשת לבחור את המוצץ לתינוקך תגלי שהשוק מוצף במגוון רחב של מוצצים, העשויים מחומרים שונים ומותאמים לגילו של התינוק. אנו ממליצים להימנע מנתינה של מוצץ סיליקון לתינוק בן שישה חודשים ומעלה (הגיל בו מתחילות לבקוע השיניים), מחשש שהתינוק ינשוך את הסיליקון. השימוש במוצץ נמשך בדרך כלל עד גיל שנה – שנה וחצי, כאשר התינוק ישתמש במוצץ פחות ופחות, עד שיגיע לגמילה מלאה באופן עצמאי.