שבר ליספרנק

שבר ליספרנק הוא פציעה בחלק האמצעי של כף הרגל. מטופלים עם פציעות ליספרנק חווים נפיחות וכאבים משמעותיים במרכז כף הרגל, ולעיתים קרובות ניכרים סימני חבלה בתחתית מרכז כף הרגל. המטופלים מתקשים או שאינם יכולים לסבול עומס כלשהו על כף הרגל מחמת הכאבים. טווח פציעות ליספרנק מתחיל מקריעה חלקית של רצועות במרכז כף הרגל עם יציבות במיקום עצמות מרכז כף הרגל, ומגיע עד לשיבוש מלא במפרקי מרכז כף הרגל שכרוך בשברים ופריקה במפרקים.
שבר ליספרנק מאובחן, במקרים רבים בטעות, כנקע בגלל דמיון רב בגורמים לפציעה ובתסמינים של שתי בעיות אלה.
מפרקי ליספרנק (חמישה במספר) נמצאים באמצע כף הרגל בין בסיסי עצמות המסרקים (הנקראות העצמות המטטרסליות) לבין אצבעות אמצע כף הרגל (הנקראות העצמות הטרסליות).

עצמות המסרק (Metatarsals) נמצאות בחלק הקדמי התחתון של כף הרגל, באזור שבו האצבעות מתחברות לכף הרגל. האזור הזה חשוף לא פעם ללחץ מוגבר. אנשים הסובלים מכאבים בעצמות הללו חשים לעתים בכאב חזק בכריות כף הרגל, הנמצאות מתחת לעצמות.

אבחון של שבר ליספרנק מחייב בדיקה יסודית והדמיות. במקרים מסוימים יידרש ניתוח, ואז יתארך זמן ההחלמה. טיפול בשבר ליספרנק כולל קיבוע של הרגל בגבס למספר שבועות..

כף הרגל היא איבר מורכב שאפשר לחלקו לשלושה אזורים כדי להקל על הדיון בחלקיו הספציפיים.

• החלק האחורי של כף הרגל מורכב מעקב ומקרסול שתומכים בעצמות הרגל, בעצמות השוק ובעצם הירך.
• מרכז כף הרגל הוא אוסף של עצמות שיוצר את הקשת בכף הרגל.
• החלק הקדמי של כף הרגל מורכב מחמש בהונות ומעצמות שתומכות בהן שנקראות עצמות המסרק.

קומפלקס ליספרנק נמצא במרכז כף הרגל והוא מורכב מעצמות, ממפרקים ומרצועות שמחברות את עצמות המסרק למרכז כף הרגל. עצמות ליספרנק מעניקות את הקשת לכף הרגל. העצמות אחוזות במקומן על-ידי רצועות שנמתחות לרוחב כף הרגל ומתחתיה.

שבר ליספרנק יכול לקרות בגלל פציעה בעת פעילות גופנית שלא מושקעת בה אנרגיה, כמו סיבוב כף הרגל בעת נפילה. או כתוצאה ממעידה בזמן ריצה (אפשר לראות תדיר שחקני כדורגל שמועדים ברגלים כפופות בזמן ריצה כתוצאה מעיקול כף הרגל כלפי מטה).
שברי ליספרנק יכולים להיגרם גם על-ידי טראומה רצינית יותר. נפילה מגובה רב יכולה לגרום לפציעת ליספרנק נרחבת.
מפרקים אלו הם מפרקים יציבים והתנועה בהם קטנה. בשברים אלו הרצועות המחברות בין חלקי המפרק נקרעות, מופיעים שברים סביב המפרקים ומתרחשת תת פריקה או פריקה של המפרקים (המפרק יוצא מהמקום).

הטיפול הנדרש הוא בדרך כלל ניתוחי באמצעות ניתוח לשחזור מדויק של המפרקים וקיבוע באמצעות משתלים כגון מסמרים, ברגים וכו'. במקרים חמורים של פגיעה במפרקים ניתן לבצע ניתוח לקיבוע או איחוי המפרק (ביטול המפרק) כבר בשלב הראשוני.

תהליך ההחלמה לאחר ניתוח הוא ארוך. הרגל מקובעת בגבס ואסורה נשיאת משקל למשך 6-12 שבועות. לאחר 3-6 חודשים יש לעבור ניתוח נוסף להוצאת מתכות שעוברות במפרקים וזאת על מנת לאפשר למפרקים לתפקד. בדרך כלל התוצאה של הניתוח טובה עם חזרה מלאה או כמעט מלא לתפקוד רגיל. בחלק מהמקרים המפרקים נפגעים כתוצאה מהשבר באופן בלתי הפיך ומופיע כאב קבוע והגבלה תפקודית. במקרים אלו יש לבצע ניתוח לקיבוע המפרקים והתוצאה בדרך כלל טובה.

שברי ליספרנק מאובחנים, בדרך כלל, באמצעות טכניקות של הדמיה. פציעת ליספרנק יכולה לקרות בעצמות, במפרקים, או ברצועות של קומפלקס של עצמות, מפרקים ורצועות במרכז כף הרגל שנקרא על-שם ליספרנק (רופא צרפתי בצבא נפוליאון שהגדיר ותיאר לראשונה בעיה רפואית זו). פציעה מסוג זה נדירה יחסית ולכן מאובחנת, לפעמים בשוגג כבעיה אחרת בכף הרגל. שבר ליספרנק יכול לגרום לסיבוכים רציניים אם אינו מחלים כראוי. תסמינים של שבר ליספרנק יכולים לדמות לתסמיני פציעות רבות בכף הרגל. מסיבה זו חשוב ביותר לדייק ולאבחן כראוי פציעות ליספרנק.

• כאב שמחמיר בזמן עמידה או הליכה
• אי-יכולת ללכת בלי עזרה, קביים למשל.
• סימני חבלה בחלק העליון או התחתון של כף הרגל

קיומה של חבלה נראית לעין בתחתית כף הרגל היא אינדיקציה די מובהקת לפציעת ליספרנק, אבל לא בכל מקרה של פציעת ליספרנק מופיעה חבלה ניכרת לעין בתחתית כף הרגל.

טווח החומרה של שברי ליספרנק יכול לנוע משבר פשוט עד לשבר מורכב ביותר וכך גם עוצמת התסמינים מעוצמה קלה עד לעוצמה חמורה. שברי ליספרנק נוטים גם לגרום נזק לסחוסים במפרקי מרכז כף הרגל. אם הפציעה אינה מטופלת היטב, יכול הדבר להוביל לנזק מוגבר לסחוסים וסטרס מופרז על שאר מפרקי מרכז כף הרגל.

אבחון של שבר ליספרנק:

רופאים צריכים לאבחן שברי ליספרנק באופן איטי ויסודי, מכיוון שהם יכולים בקלות לשגות באבחון. האבחון כולל בדיקות פיזיות ובדיקות הדמיה.

בדיקות פיזיות מתבצעות כדי לסייע באבחון וטיפול נאותים של שברי ליספרנק. לאחר שיחה עם הרופא על נסיבות הפציעה ואיך היא קרתה, יבצע הרופא בדיקה פיזית של כף הרגל שנפצעה.

תחילה יחפש הרופא סימני חבלה. איתור חבלות יכול להצביע על המקום בכף הרגל שבו יש חשש לשבר או לבעיה אחרת. חבלה שמתאפיינת בנפיחות, אדמומית או פצע גלוי בעור יכולה להיות סימן לקרע ברצועה, לטראומה עמומה, לנקע או לשבר.

הטיפול בשבר ליספרנק:

הטיפול הבסיסי בפציעה בכף הרגל מיד עם התרחשותה הוא מנוחה, קומפרס של קרח והרמת הרגל. יש להימנע מהליכה ומדריכה על כף הרגל הפגועה. רצוי שרופא יבחן את כף הרגל מהר ככל האפשר. ככל שמזדרזים במתן הטיפול, קל יותר לצמצם את כמות השברים ולהימנע, במקרים מסוימים מהליך ניתוחי פולשני.

טיפול לא ניתוחי:

במקרים פשוטים יותר של פציעת ליספרנק, כאשר הרצועות לא נקרעו לגמרי ואין שברים או פריקת מפרקים, הטיפול יכלול קיבוע של כף הרגל בגבס למשך 6 שבועות. במרוצת תקופה זו אין לגרום לעומס כלשהו על כף הרגל הפגועה. לאחר מכן תבוא תקופה עם סד הליכה ובעקבותיה מעקב סדיר. הדמיית קרני רנטגן נוספת תידרש כדי לוודא שכף הרגל אכן החלימה כראוי. אם התאחות השברים אינה מדויקת ייתכן שיידרש ניתוח.

טיפול ניתוחי:

פציעות במרכז כף הרגל שכוללות שברים בעצמות, פריקת מפרקים או מיקום לא תקין של עצמות, או רצועות קרועות מחייבות ברוב המקרים ניתוח. אופי הניתוח ישתנה בהתאם לסוג הפציעה ולחומרתה.
ניתוח שבמהלכו מתבצעים קיבועים פנימיים הוא הטיפול הניתוחי השכיח ביותר. סוג זה של הליך ניתוחי כולל מיקום מתוקן של העצמות הפגועות והצמדתן במיקום המתוקן בעזרת כבלים, ברגים או לוחיות. הלוחיות נותרות עד אשר העצמות או המפרקים מחלימים ואז הן מוסרות בניתוח.
מיזוג עצמות היא שיטה נוספת שתומלץ במקרים של פציעה חמורה. הליך זה כרוך בהצמדת העצמות שנפגעו אחת לחברתה כך שלאחר ההחלמה תיהפכנה לעצם אחת.
מיזוג עצמות יכול לגרום לצמצום טווחי התנועה בכף הרגל, אך הוא מהלך הפעולה הטוב ביותר במקרים בהם קיבוע פנימי אינו מעשי.

טיפול בשברי ליספרנק כולל גם תקופה של שיקום בטיפול פיזיותרפי. הטיפול מתבצע בהשגחת רופא ובאמצעות פיזיותרפיסט שעוזרים להחלים מהפציעה בקצב הנכון. תקופת השיקום יכולה להימשך כמה חודשים.

התאוששות והחלמה:

זמן התאוששות מפציעת ליספרנק תלוי בחומרת הפציעה ובהצלחת הניתוח. רוב הניתוחים מחייבים גיבוס למשך 6-12 שבועות ושימוש במגפי הליכה מיוחדים.

פיזיותרפיה ושיקום אף הם לוקחים זמן. החלמה מלאה תושג לאחר שנה