אותרו מספר גורמי-סיכון הידועים כמעלים את הסיכון להופעת המחלה ולהתקדמותה. גורמי-הסיכון החשובים מפורטים להלן:
לחץ תוך-עיני גבוה
אין ספק שיתר לחץ תוך-עיני הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות נזק מגלאוקומה לעצב-הראיה. עם זאת יש לזכור שפחות ממחצית מהאנשים שיש להם לחץ תוך-עיני מוגבר חולים בגלאוקומה, ואילו כרבע מהאנשים המפתחים גלאוקומה אינם בעלי לחץ תוך-עיני מוגבר כלל. מכך ניתן ללמוד כי לחץ תוך-עיני גבוה אינו הסיבה היחידה להיווצרות המחלה.
גיל
נמצא כי הסיכון לפתח לחץ תוך-עיני מוגבר, אשר גורם לגלאוקומה, עולה בצורה משמעותית מעל גיל 40. כידוע, מנגנונים שונים בגוף נחלשים עם הגיל (למשל: זיכרון, כוח פיזי, גמישות, וכו') ושינויים אלו מתבטאים גם בירידה ביכולת הניקוז של נוזל העין ומנגד גם בירידה קלה ביכולת להפריש את נוזל העין. בדרך כלל שני תהליכים הפוכים אלו מאזנים אחד את השני, כך שהלחץ התוך-עיני אינו מושפע (מכיוון שגם ההפרשה וגם הניקוז פוחתים במידה דומה עם הגיל). אולם, ישנם מקרים לא מעטים בהם הפגיעה ביכולת הניקוז משמעותית הרבה יותר וכתוצאה מכך נגרמת עליה בלחץ התוך-עיני. פגיעה זו ביכולת הניקוז של העין המתקדמת עם הגיל מסבירה מדוע מקרי הגלאוקומה שכיחים יותר עם העלייה בגיל.
היסטוריה משפחתית
נמצא שישנן משפחות בהן מספר חולי הגלאוקומה גדול מאשר במשפחות אחרות ולכן, אם יש לאדם קרובי משפחה הסובלים מגלאוקומה, הסיכוי שלו לפתח את המחלה גבוה יותר. עם זאת, לא נדירים כלל מקרים של אנשים אשר הם היחידים במשפחתם הסובלים מגלאוקומה, ומנגד, במשפחות בהם ישנם מספר בני-משפחה חולים קיימים גם בני-משפחה אחרים בריאים לחלוטין.
מוצא
נמצא כי לחלק מהאנשים ממוצא אפריקאי סיכוי גדול יותר ללקות בגלאוקומה מאשר לאנשים ממוצאים אחרים. הדבר נובע משתי סיבות: ראשית, לחלק מהאנשים ממוצא אפריקאי יש לחצים תוך-עיניים גבוהים יותר, וקיימת גם נטייה, באוכלוסייה זו, לפתח יתר לחץ תוך-עיני בגיל צעיר יותר יחסית לאנשים ממוצא אירופאי, מהמזרח התיכון או ממוצא אסייתי. שנית, גם אם נשווה אנשים בעלי אותה רמה של לחץ תוך-עיני, נמצא שאנשים ממוצא אפריקאי נוטים לפתח נזקים לעצב-הראייה בשכיחות גבוהה יותר ביחס לאחרים. עד כמה שידוע כיום, לא נמצאה שכיחות-יתר של מחלה זו באוכלוסיה היהודית, ואין הבדל בשכיחות המחלה בין יהודים לפי ארץ המוצא.
מין
נשים נמצאות בסיכון מעט גבוה יותר (מאשר גברים) לחלות בגלאוקומה מסוג זווית-פתוחה. מאידך, לנשים יש סיכון מוגבר באופן ניכר (פי 2-3) לחלות במחלה של גלאוקומה מסוג זווית-סגורה. על ההבדל בין גלאוקומה של זווית-פתוחה לזו של זווית-סגורה, בהמשך.
קוצר-ראיה (מיופייה)
למרות שאין הבדלים בלחץ התוך-עיני בין קצרי-ראיה (מיופייה), רחוקי-ראיה (היפראופיה) וכאלו שאינם זקוקים למשקפיים, נמצא שבקרב רחוקי-ראיה ישנו סוג גלאוקומה מסוים (גלאוקומה של זווית-סגורה) השכיח, באופן משמעותי, יותר מאשר בשתי הקבוצות האחרות. מאידך, קצרי-ראיה רגישים יותר ללחץ תוך-עיני גבוה, כלומר, אם לקצר-ראיה ואדם שאינו קצר-ראייה יש את אותה רמה מוגברת של לחץ תוך-עיני, יש לקצר-הראייה סיכוי גבוה מעט יותר לפתח גלאוקומה.
בעיות במערכת זרימת כלי-הדם
נמצא כי אנשים הסובלים מבעיות של זרימת דם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח גלאוקומה. כמו כן, בקרב חולי הגלאוקומה, יש ריבוי יחסי של אנשים הסובלים מבעיות שונות הקשורות לזרימת דם. בעיות הקשורות לזרימת דם כוללות כאבי-ראש מסוג מיגרנות, יתר לחץ-דם, תת לחץ-דם, בעיות זרימת דם לאצבעות הידיים והרגליים, סוכרת, מחלות כלי-דם ומחלות לב.