סרטן העריה הוא סרטן המתפתח על פני שטח איברי המין החיצוניים של האשה. העריה הוא שטח העור המקיף את פיית השופכה (צינור יציאת השתן) ואת הנרתיק, כולל הדגדגן והשפתיים. סרטן העריה בדרך כלל מופיע כגוש עורי או פצע על פני העריה אשר גורם לגרד. למרות שיכול להופיע בכל גיל, בדרך כלל הוא מאובחן במטופלות מבוגרות.
הטיפול בסרטן העריה כולל בדרך כלל ניתוח להסרת הגידול ושטח הסמוך לו, והערכה של בלוטות הלימפה במפשעה. לעיתים הניתוח כולל הסרת כל העריה. ככל שהגידול מתגלה בשלב מוקדם יותר – היקף הניתוח קטן יותר.
תסמינים
גרד מתמיד, כאב ורגישות מקומית, דימום מקומי, שינויים עוריים כמו שינויי צבע ועובי העור, הופעת גוש או פצע.
גורמים
לא ברור מה גורם לסרטן העריה. מדובר בנזק לחומר הגנטי של התאים אשר גורם להם לשגשג ביחס לתאים הבריאים סביבם. בחלק מהמקרים מדובר בנגיף ה HPV (הפפילומה) כגורם למחלה.
סוגים
הסוגים השכיחים ביותר של סרטן העריה כוללים את:
SQUAMOUS CELL CARICONOMA – גידול שמקורו בשכבת התאים הדקה על פני שטח העריה. זהו הסוג הנפוץ ביותר.
MELANOMA – מקורו בתאים מכילי הפיגמנט שנמצאים בעריה.
גורמי סיכון
למרות שהסיבה להופעת סרטן העריה איננה ברורה, ישנם מספר גורמים המהווים גורמי סיכון.
- גיל: הגיל הממוצע להופעת הגידול הוא 65.
- חשיפה לנגיף הפפילומה HPV – נגיף זה הוא מחלת מין נפוצה המגדילה את הסיכון למספר מחלות סרטן כמו סרטן צוואר הרחם וסרטן הנרתיק. למטופלות רבות הוירוס איננו גורם סיבוכים והגוף מתגבר על הזיהום באופן עצמאי. לחלק מהמטופלות, הנגיף גורם לשינויים בתאים המעלים את הסיכון לפיתוח סרטן בעתיד.
- עישון
- דיכוי חיסוני – מטופלות הלוקחות תרופות מדכאות חיסון כגון מושתלות איברים, ומטופלות עם דיכוי חיסוני כתוצאה מHIV.
- מצבים טרום ממאירים של העריה – VULVAR INTRAEPITHELIAL NEOPLASIA מצב טרום סרטני המעלה את הסיכון לסרטן העריה.
- מחלות עור אחרות – מחלת LICHEN SCLEROSUS הגורם לדיקוק העור וגירוי תמידי.
מניעה
המניעה מתרכזת במניעת מחלות מין מדבקות כגון וירוס הHPV. שימוש בקונדום וחיסון כנגד נגיף הפפילומה.
אבחנה
בדיקת העריה היא הבסיס לאבחנת הסרטן. הרופא יבצע בדיקה גופנית ובדיקה גיניקולוגית. במהלך בדיקת וולווסקופיה רופא הנשים יכול לבחון בצורה מדוקדקת את עור העריה. אזור החשוד לנגעים יעבור ביופסיה על ידי רופא הנשים ויישלח לבדיקה פתולוגית. הביופסיה יכולה להתבצע לאחר הרדמה מקומית.
קביעת שלב הסרטן
לאחר קביעת האבחנה, הרופא פועל על מנת לקבוע את שלב המחלה.
בדיקה מדוקדקת של אזור העריה, המפשעות והאגן. בדיקות הדמיה כמו בדיקת CT-PET ו MRI במקרים נבחרים יכולות לאבחן התפשטות מקומית ומרוחקת של הנגעים.
שלבי המחלה ממוספרים מ1 ל-4. שלב 1 הוא המוקדם ביותר.
טיפול
הטיפול נקבע על פי שלב המחלה ומיקום הנגעים. כמו כן, מצבה הגופני של המטופלת.
ניתוח
הסרת הסרטן ושוליים ובריאים – הסרה נרחבת של הנגע ורקמה בריאה מסביבו ומתחתיו.
הסרת העריה - הסרה חלקית או מלאה של העריה כולל רקמה בריאה מתחת לעריה. בגידולים נרחבים, לעיתים יש צורך בטיפול קרינתי וכימותרפי על מנת לצמצם את גודל הגידול.
דגימת בלוטות לימפה – על מנת לקבוע האם הגידול התפשט לבלוטות לימפה סמוכות – בתחילת הניתוח יוזרק חומר צבע לאיזור הגידול. בהמשך, לאחר ביצוע חתך באיזור המפשעה מתבצע זיהוי של בלוטת הלימפה שנצבעה, לעיתים תוך שימוש באמצעים מיוחדים. בלוטה זו מכונה ״בלוטת זקיף״ והיא מוסרת בניתוח ונשלחת לבדיקה פתולוגית.
טיפול קרינתי
לעיתים יש צורך במתן טיפול קרינתי לאחר הניתוח ובמקרים אחרים של גידולים גדולים שאינם נתיחים, קרינה ניתנת בשילוב כימותרפיה כטיפול ראשוני. הטיפול הקרינתי מסופק באמצעות קרן חיצונית מסתובבת EXTERNAL BEAM RADIATION על מנת לכוון את הקרינה למקום הנדרש.
כימותרפיה
טיפול כימותרפי נדרש על פי שלב התקדמות הסרטן. לעיתים יינתן לפני הניתוח ולפעמים יינתן בשילוב עם טיפול קרינתי במידה ומדובר במחלה מפושטת.
טיפול תרופתי מוכוון
ישנם סוגים שונים של טיפולים, חלקם ניסיוניים, היכולים להשתלב בטיפול בסרטן העריה כנגד מנגנונים תאיים שונים.
טיפול אימוני
שימוש במערכת החיסון ובמניפולציות על מערכת החיסון על מנת לפעול כנגד תאי החיסון. במצבים של סרטן עריה מתקדם, לעיתים יש צורך באימונותרפיה. (ראי פרק טיפולים מוכווני מטרה)