דלקת בנרתיק

היגיינת הנרתיק נשמרת דרך קבע בעזרת הפרשות טבעיות שמקורן בצוואר הרחם. כאשר פוחתת רמת החומציות בנרתיק (ערך ה- pH עולה) נפגעת אוכלוסיית החיידקים הטובים וחיידקים מזיקים או פטריות עלולים להתרבות.

בנרתיק ישנם חיידקים רבים טובים המגנים עליו ומונעים התרבות של חיידקים מזיקים שעלולים לחדור אליו. החיידקים הטובים עושים את מלאכתם על ידי מספר פעולות:

1. משתלטים על 'מקורות המחייה' כך שלחיידקים המזיקים אין סיכוי לשרוד בסביבתם.
2. מייצרים ומפרישים חומרים המכונים בקטריוצינים, מעין אנטיביוטיקה טבעית שמחסלת חיידקים מזיקים.
3. מייצרים ומפרישים חומרים המונעים הידבקות של חיידקים מזיקים לדופן הנרתיק, מה שמונע פלישת חיידקים לרקמת הדופן.
4. שומרים על רמת חומציות נאותה בנרתיק. רמת החומציות בנרתיק היא גבוהה יחסית (חומציות גבוהה אומר pH נמוך) והחיידק המכונה לקטו-בצילי הוא זה שאחראי לכך. רמת חומציות גבוהה, היינו ערך pH נמוך מ- 4.5 מונעת התפתחות אורגניזמים מזיקים בנרתיק, לרבות פטריות.

לא לשטיפות תוך נרתיקיות וכן לשימוש בסבונים בעלי רמת חומציות גבוהה.

הנרתיק הוא איבר צינורי שרירי, המקשר בין צוואר הרחם (החלק התחתון של הרחם) לבין הפות שעוטף את הפתח החיצוני של הנרתיק (מכונה גם פתח הנרתיק). שמירת בריאות הנרתיק ואזור הפות חשובה מאד מאחר שכול זיהום שם עלול לפלוש לאברים פנימיים ואף להשפיע על הפוריות.
דלקת בנרתיק (וגיניטיס, vaginitis) הינה אוסף של סימפטומים המתבטאים כולם בהפרשה דלקתית, גרד או כאב מקומי. הסיבה היא בדרך כלל שינוי במאזן התקין של חיידקים בתוך הנרתיק או זיהום חיצוני. הגורם לוגיניטיס (vaginitis) יכול להיות גם ירידה ברמות האסטרוגן בגיל הבלות.

הגורמים לדלקות ופטריות הם רבים: זיהומים, חומרים כימיים או עצמים היוצרים גירוי. תרופות ושינויים הורמונליים יכולים לגרום לדלקת או פטריה בנרתיק. דוגמה פחות נפוצה הם גידולים וסוגים אחרים של רקמה אנומלית, או טיפול בהקרנות שיוצר ריאקציה. מקרים נדירים בהם צואה עלולה לחדור לנרתיק מהמעיים, ולגרום לדלקת בנרתיק.
עם זאת הגורם הנפוץ לפטרייה ודלקת אברי המין הנשיים הוא היגיינה אישית לקויה, שעלולה להביא להתפתחותם של חיידקים ופטריות ולגרום לגירוי.

• קנדידיאזיס בכ- 50%
• טריכומוניאזיס בכ- 20%
• וגינוזיס בקטריאלי בכ- 45%
• חיידקים כמו כלמידיה וזיבה (גונוריאה) גורמים דלקת בנרתיק עם זיהום ב- 5% מהמקרים.

• ואגינוזיס חיידקי (Bacterial vaginosis) - סוג זה של וגיניטיס (vaginitis) נובע מהפרעה במאזן הטבעי של החיידקים בתוך הנרתיק וגדילה יתרה של החיידקים "הרעים". הוא עלול להופיע בקרב נשים בין שהן פעילות מינית ובין שלא.
• זיהום מפטרייה - נובע מהתרבות-יתר של פטרייה מיקרוסקופית בשם Candida albicans, כאשר מופיעים שינויים בסביבה הטבעית של הנרתיק. זיהום מפטרייה אינו נחשב למחלת מין. גורמים המגבירים את הסיכון לזיהום זה הם: תרופות כמו אנטיביוטיקה או סטרואידים; סוכרת בלתי מאוזנת; שינויים הורמונאליים כמו אלו המתרחשים בהריון או בזמן נטילת גלולות, רחצה בסבון, שימוש בדאודורנט. לבישת בגדים הדוקים מגבירים באופן עקיף את הנטייה לזיהום מפטרייה.
• טריכומוניאזיס (Trichomoniasis) - סוג זה של וגיניטיס מופיע במחלת מין הנגרמת על ידי טפיל מיקרוסקופי חד-תאי, הנקרא Trichomonas vaginalis. גבר הנושא אורגניזם זה הוא לעיתים אי-תסמיני, ואילו אצל אישה מופיעים סימנים של וגיניטיס. ואגיניטיס ניוונית (Atrophic vaginitis או Noninfectious (vaginitis) - סוג זה של וגיניטיס נגרם מירידה ברמות האסטרוגן בגיל הבלות. רירית הנרתיק הופכת לדקה ויבשה, מצב הגורם לגרד, לצריבה ולכאבים. בנוסף, מקלחות, סבון ריחני, תכשירים קוטלי זרע - כל אלו יכולים לגרום לתגובה אלרגית ולגירוי בנרתיק.

התסמינים של וגיניטיס כוללים:

• שינוי הצבע, הריח והכמות של ההפרשה מהנרתיק
• גרד או גירוי בנרתיק
• כאבים בזמן קיום יחסי מין
• כאבים בזמן מתן שתן
• ייתכן דמם

יש לציין שבווגיניטיס מסוג Bacterial vaginosis מופיעה הפרשה לבנה-אפורה, בעלת ריח דוחה, המזכיר ריח דגים. הפרשה זו מתגברת לאחר קיום יחסי מין. זיהום מפטרייה מתאפיין בגרד ובהפרשה לבנה, סמיכה, המזכירה גבינת קוטג'. Trichomoniasis מתאפיינת בהפרשה קצפית ירקרקה-צהובה.

הבסיס לאבחון מדויק של מחולל הדלקת בנרתיק הוא נטילת משטח ותרבית מהנרתיק על ידי רופא הנשים ושליחתם לבדיקת מעבדה. עם זאת, מחקרים מוכיחים, כי אחת משלוש נשים לא זוכה לאבחון מדויק של הדלקת בנרתיק. זאת משום שרופא הנשים נוהג לבסס, ברוב המקרים, את אבחנתו על מראה עיניים ועל ניסיונו. הרופא נמנע משליחת תרבית לבדיקת מעבדה שאורכת שלושה ימים, ולכן בחלק מהמקרים האישה תטופל בטיפול אינטואיטיבי ולא מתאים לפתרון הבעיה.
ובנוסף על כך כדי להגיע לאבחנה מדויקת של הדלקת בנרתיק מומלץ להגיע כשיש לך תלונות של גרד או הפרשה ולא לשטוף את אזור איבר המין ולא להשתמש בכל טיפול שהוא במשך שבוע ע"י אבחון עצמי. זאת מאחר שכל תכשיר המוחדר לנרתיק לפני הבדיקה מעוות את הממצאים ומקשה על בידוד הגורם המזהם.

הטיפול בדלקת בנרתיק

הטיפול תלוי במחולל הדלקת:

טבליות לבליעה, נרות להחדרה לנרתיק, משחות וגינליות ואנטיביוטיקה במידת הצורך. חשוב לזכור שבהתאמה למחולל הדלקת או בדלקות עיקשות, יש מקום לשקול טיפול גם בבן הזוג. בגיל המעבר ניתן להוסיף משחות או טבליות נרתיקיות המכילות הורמונים.

• מקור זיהומי חיידקי – זיהום מסוג זה מטופל במתן אנטיביוטיקה המשמידה את החיידקים ומונעת את התרבותם
• מקור זיהומי פטרייתי – זיהום מסוג זה מטופל באמצעות תרופות המסייעות בהשמדת הפטרייה ומפחיתות את צמיחתה
• מקור זיהומי נגיפי – הטיפול בזיהום מסוג זה כולל ניקוי האזור הנגוע במים וסבון וייבוש האזור למניעת התפתחות חיידקית ( לעיתים הפצע הנגיפי חשוף לזיהום חיידקי). במידה וישנה התפתחות חיידקית הרופא/ה יכול להמליץ על משחה אנטיביוטית
• מקור זיהומי טפילי – זיהום מסוג זה מטופל באמצעות מתן אנטיביוטיקה המשמשת להשמדת הטפיל
• זיהום על רקע מחסור באסטרוגן – בזיהומים מסוג זה יינתן טיפול בהתאם למחולל הזיהום בשילובה מתן הורמונליים המכילים אסטרוגן

לכתבות נוספות בתחום גינקולוגיה שכדאי לך לקרוא:

בדיקת פאפ
גלולות
הפרשות צהובות

התקן תוך רחמי

יובש בנרתיק

כאבי מחזור

PMS

פטריה בנרתיק