דלקת בדרכי השתן

דלקת בדרכי השתן היא זיהום הנגרם ע"י חדירת חיידקים לתוך דרכי השתן התחתונות (שופכנים ושלפוחית השתן), שהינה מערכת סטרילית, הנקייה בדרך כלל מחיידקים. ברוב המקרים, החיידק שגורם לדלקת הוא Coli E .מקור החיידקים הוא אזור פי הטבעת או הפרשות מהנרתיק. הזיהום מלווה בדרך כלל בתחושת אי נוחות וכאב בזמן הטלת שתן, והרגשה כללית לא טובה. זיהומים בדרכי השתן שכיחים יותר בקרב נשים מאשר בגברים. חלק מהנשים סובל מנטייה לזיהומים חוזרים בדרכי השתן, ולרוב, הסיבה לכך אינה ידועה. מתן טיפול אנטיביוטי בזמן יביא להחלמה מהירה וקלה, שחרור מאי נוחות וכאב וימנע סיבוכים חמורים.

הטיפול המיידי חשוב כדי למנוע החמרה של הדלקת והתפשטותו לכיוון הכליות. זיהום כלייתי הינו זיהום קשה המלווה לרוב בחום גבוה, כאבים במותניים ו/או בגב, והרגשה כללית רעה. זיהום זה כרוך לעתים בסיבוכים
חמורים, כמו: אי-ספיקת כליות או אלח דם. הטיפול בזיהום כלייתי הינו טיפול אנטיביוטי ממושך (כשבועיים), לפעמים במסגרת של אשפוז בביה"ח.

• הריון
• קיום יחסי מין
• שימוש בדיאפרגמה, בקוטלי זרע, ו/או שטיפת נרתיק
• החדרת צנתר (קטטר) לשלפוחית השתן.
• חסימה במסלול השתן: אבנים בדרכי השתן, ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת.
• ירידה במערכת החיסון של הגוף.

מהם הסימנים של דלקת בדרכי השתן?

• תכיפות במתן שתן (מתן שתן לעתים קרובות מהרגיל)
• צורך פתאומי דחוף לתת שתן גם כאשר השלפוחית ריקה ועד חוסר שליטה.
• צריבה ו/או כאב בעת הטלת השתן
• צבע השתן עכור, כהה (לעתים)
• הופעת דם בשתן (לעתים)
• ריח השתן שונה – חריף ולא נעים (לעתים)
• כאבים בבטן התחתונה או במותנים (לעתים)
• חום גבוה וצמרמורות, בחילות ו/או הקאות או כאב במותן רומזים על זיהום בכליה
  
  

תלונות המטופל, בדיקה גופנית ובדיקת שתן כללית, מסייעים לשער מהי האבחנה הצפויה. עם זאת, אבחנה מתקבלת רק באמצעות לקיחת דגימת שתן ל"תרבית ורגישות". התרבית מאפשרת לזהות את החיידק שגרם
לדלקת בדרכי השתן, ובהתאם לכך, להתאים את האנטיביוטיקה הנחוצה. כדי שתשובת תרבית השתן תהיה מהימנה, יש חשיבות רבה לכך, שהמטופל ייתן את הדגימה בצורה נקייה ככל שניתן, בהתאם להנחיות הצוות המטפל.
במקרים של דלקות שתן חוזרות או בחשד לזיהום כלייתי ייתכן ויומלץ על ביצוע בדיקות נוספות כמו:

• אולטראסאונד של דרכי השתן, IVP) Pyelogram Intravenous - (צילום רנטגן של דרכי השתן עם יוד,
• ציסטוסקופיה (בדיקת שלפוחית השתן עם סיב אופטי).

כיצד יש לתת דגימת שתן לתרבית?

• לפני מתן בדיקת השתן יש לרחוץ היטב ידיים במים וסבון (רצוי נוזלי).
• את השתן יש לתת בכלי סטרילי שניתן למטופל בחדר מיון.
• יש לאחוז את הכלי הסטרילי רק בחלקו החיצוני.
• לפני מתן השתן, חשוב לנקות את אזור פתח השופכה ע"י גזות טבולות בחומר אנטיספטי. בנשים, חשוב במיוחד, להקפיד שהניקוי יהיה מלמעלה כלפי מטה (לכיוון פי הטבעת) ולא להיפך – כדי להימנע מהעברת זיהום מפי הטבעת לדרכי השתן. בכל ניגוב יש להשתמש בגזה חדשה (אסור להעביר את אותה גזה הלוך ושוב).
• יש להטיל מעט שתן לשירותים ולכלי הסטרילי לתת דגימה של אמצע הזרם.
• לאחר מתן השתן יש לרחוץ ידיים במים וסבון.

הטיפול בדלקת בדרכי השתן הינו באמצעות אנטיביוטיקה למשך 3 ימים, במקרה של דלקת בשלפוחית השתן. במקרה של זיהום עקשני, האנטיביוטיקה תינתן לתקופה של 10-7 ימים, שתייה מרובה (כ - 2 ליטר ביום) ובהתאם לצורך, מנוחה. בנוסף, הטיפול כולל מתן תרופות להקלת
הכאבים ו/או להורדת חום. יש לקחת את הטיפול האנטיביוטי בצורה מסודרת, על – פי הנחיות הרופא המטפל.
בדרך כלל, הרופא בחדר מיון מתחיל בטיפול אנטיביוטי המכסה מגוון רחב של חיידקים. עם זאת, עלייך לברר את תוצאות תרבית השתן כדי שניתן יהיה להתאים באופן מדויק את סוג האנטיביוטיקה לחיידק שצמח בתרבית.

חשוב לדעת!

• טיפול שאיננו מתאים לחיידק שצמח בשתן עלול להזיק לבריאותך.
• אל תפסיק לקחת אנטיביוטיקה על דעת עצמך, גם אם הינך מרגיש טוב וסימני המחלה חלפו. הפסקה כזו יכולה לגרום לחזרת המחלה בצורה חמורה יותר.

•  הטלת שתן לאחר קיום יחסי מין. (הטלת שתן לאחר קיום יחסי מין מסלקת חיידקים אשר נכנסו לשלפוחית השתן).
• חקרים אחדים הראו תועלת משתיית מיץ חמוציות (juice cranberry (למניעה.
• יש הממליצים על שתייה מרובה אך לא נעשו מחקרים להוכיח יעילות המלצה זו.
  

מתי עלייך לפנות לעזרה רפואית או לחדר מיון?

• כאשר אין הטבה אלא אף החמרה בסימני המחלה (לדוגמא: חום גבוה מעל 38, בחילות והקאות מתמשכות, צמרמורות, הרגשה כללית רעה וכל סימן אחר).
• הופעת סימנים שיכולים לרמז על רגישות לתרופות שאתה מקבל כמו: פריחה, גרד, קוצר נשימה, נפיחות בעור.
  
  

בכל שאלה נוספת מומלץ לפנות לרופא המשפחה