תחום האורוגינקולוגיה ורפואת רצפת האגן בנשים
תחום חדש יחסית שצמח מתוך הגניקולוגיה וצבר תאוצה בעשור האחרון ומרכזים אורוגינקולוגיים קיימים כיום כמעט בכל בית חולים.
האורוגינקולוג הינו רופא שהתמחה בתחום המיילדות והגינקולוגיה ועבר התמחות נוספת בתחום הפרעות בתפקוד רצפת האגן בנשים ודלקת באגן.
הסיבה כי תחום זה צמח דווקא מתחום הגניקולוגיה נובעת ככל הנראה מהצורך של הרופא לתת במקרים רבים מענה והתייחסות לבעיות נוספות הקשורות ברפואת נשים. יש צורך להתייחס למצבים פתולוגיים נוספים באגן (ציסטות שחלתיות, רחם שרירני וכד'), לדון בצורך בשימור או כריתת שחלות בגיל המעבר, וכמובן התייחסות לתוכניות הפוריות של האישה - האם מעוניינת בהריונות נוספים, האם לדחות את הניתוח לאחר סיום הלידות או להמליץ על לידה בניתוח קיסרי לאחר הטיפול.
רצפת האגן
רצפת האגן באשה הנו איבר בעל תפקיד חשוב ביותר הן בתמיכת אברי האגן, בעיקר רחם וכיס השתן והן בשליטה במתן שתן וצואה. רצפת האגן מהווה מבנה מסובך מבחינה אנטומית ותפקודית, מבנה המורכב משרירים, רצועות ועצבים.
הפגיעה באיבר זה מאוד שכיחה בקרב נשים וידוע כי בעיות ברצפת האגן קיימות בשיעור של למעלה מ 50% מהנשים עם עלייה משמעותית בשכיחות בגיל המבוגר. בעיות אלו גורמות לפגיעה קשה ביותר באיכות החיים ובתפקוד עד כדי הפסקת עבודה, הימנעות מפעילויות חברתיות, פגיעה קשה בתדמית הגוף ובהערכה העצמית פגיעה בזוגיות ועוד.
איך אדע שאני סובלת מדלקת באגן או בעיה ברצפת האגן ?
פגיעה ברצפת האגן מלווה בד"כ בתסמינים שונים הפוגעים באיכות החיים של האישה
התופעות האופייניות הנן רבות ומגוונות וכוללות:
- איבוד שתן לא רצוני, הכולל איבוד שתן במאמץ ואיבוד שתן בדחיפות
- דחיפות ותכיפות במתן שתן
- צורך למתן שתן במשך הלילה
- קושי במתן שתן
- תחושת אי נוחות ולחץ נרתיקי הנובע מצניחת אברי האגן (הרחם או כיס השתן)
- הפרעה בקיום יחסי מין
שכיחות הבעיה ו"קשר השתיקה"
התופעה של חוסר שליטה בשתן במאמץ מאוד שכיחה ו עלולה להגיע ל-50% באוכלוסייה המבוגרת. בחברות פרימיטיביות הנושא הינו טאבו מבחינת יכולתה של האישה לפנות ולהציג את בעייתה. לצערנו, גם בחברה המודרנית קיים המיתוס המוטעה כי הבעיה אופיינית לאוכלוסייה מזדקנת ולכן אנו נתקלים בקושי בקבלת נתונים מדויקים לגבי היקף הבעיה. נשים רבות מסתובבות עם פגיעה ברצפת האגן ונמנעות מלהתלונן הן מחמת הבושה והן מחוסר ידע והבנה כי התהליך ניתן לתקון ובד"כ בצורה פשוטה ביותר, לצערנו המודעות ירודה גם בקרב רופאים הבאים במגע יום-יומי עם הנשים, במקרים רבים רופא שבאופן יזום ישאל לגבי הבעיה ימצא מולו אישה סובלת המשוועת לעזרה.
בשנים האחרונות אנו עדים לשתי תופעות חשובות בתחום זה. מצד אחד עלתה היכולת הרפואית לסייע למצבים שונים של דלקת באגן ופגיעה ברצפת האגן. מצד שני ולא פחות חשוב, הולכת ועולה המודעות לבעיות אלו הן בקרב הקהילה הרפואית והן בקרב הנשים, יותר נשים מופנות או פונות ביוזמתן לבקש עזרה.
דלקת באגן - מדוע זה קורה לנו ?
ראשית, מבחינה מבנית, מבנה רצפת האגן של האישה שונה במהותו מהמבנה בגבר. אצל האישה מבנה הנרתיק ותעלת הלידה יוצרים "פגם" ברציפות רצפת האגן, מבחינה אנטומית ופיזיולוגית חלק זה מהווה נקודת חולשה ורוב הפגיעות מערבות איזור זה.
בעבודות רבות הודגם כי לידה נרתיקית ומעבר התינוק בתעלת הלידה גורם במקרים רבים נזק לרצועות, לשרירים ולעצבים. גורמי סיכון נוספים קשורים למרכיב גנטי-תורשתי, גורמים הקשורים בעליה בלחץ התוך-בטני (משקל יתר, עצירות כרונית, עישון עם שיעול כרוני, הרמת משאות ועוד). וכמובן שגם לגיל תפקיד חשוב בהתהוות הפגיעה: ככל שהגיל מתקדם, התופעה שכיחה יותר, בגלל נזק מצטבר במהלך השנים.
המרפאה האורוגינקולוגית
במרפאה האורוגינקולוגית מתבצע תהליך של הערכה כוללנית של תלונות הקשורות לבעיות ברצפת האגן בנשים. המרפאה האורוגינקולוגית בהדסה מאוישת ע"י רופא - אורוגניקולוג, פיזיותראפיסטית מומחית לרצפת האגן ואחות מתאמת.
בביקור אחד במרפאה מתבצעת הערכה מלאה של האישה, ההערכה כוללת היסטוריה רפואית ושאלות נקודתיות למיקוד הבעיה, בדיקה גופנית, ובדיקה אורודינמית. במידת הצורך ניתן לבצע בדיקות הדמיה שונות ואף להפנות את האישה לכירורג קולורקטלי או גסטרואנטרולוג בהתאם לממצאים.
עיבוד זה נותן נתונים לגבי תכונות כיס השתן ותפקוד רצפת האגן. בתום התהליך, בעזרת הנתונים שנאספו, יושב הצוות יחד עם האישה ונבחנות אפשרויות הטיפול.
מהו הטיפול בדלקת באגן?
על מנת לקבוע את סוג הטיפול יש כמובן להשלים את ההערכה האורוגינקולוגית.
הטיפולים בפגיעה ברצפת מגוונים ביותר ומותאמים לכל אישה בהתאם לצרכיה והממצאים בבדיקה.
הגישה הטיפולית הנה הוליסטית ומערבת מגוון גישות: שינוי באורח חיים, שינוי הרגלי אכילה ושתייה, הערכה מחודשת של תרופות שהאישה נוטלת בשל מחלות אחרות, תרגולים לחיזוק רצפת האגן , טיפול תרופתי ופעולות ניתוחיות. הטיפול כולל בד"כ שילוב בין האפשרויות השונות.
בשנים האחרונות קיימת פריצת דרך בטיפול בנשים עם תלונות של דליפת שתן לא רצונית או צניחת אברי האגן. החל בטיפול תרופתי וכלה בפעולות ניתוחיות, לאחרונה נכנסו שיטות כירורגיות זעיר פולשניות הנותנות מענה מצוין לבעיה בניתוח מינימלי, קצר עם תוצאות מצוינות והחלמה קצרה וקלה.