סוכרת

סוכרת היא מחלה כרונית: מחלה שמרגע שמקבלים אותה, צריך לטפל בה כל החיים. אבל, חשוב לזכור שסוכרת היא מחלה שאפשר לחיות איתה חיים רגילים וטובים.

הגוף שלנו הוא כמו מכונה שצריכה דלק כדי לפעול. הדלק שלנו הוא האוכל שאנחנו אוכלים. בין הדברים שנמצאים במזון שלנו נמצאים גם הסוכרים - הפחמימות. סוכרים נמצאים לא רק במה שמתוק! כשהסוכר נספג לדם הוא עובר למחסני האנרגיה של הגוף ברקמות הכבד, השריר והשומן, בעזרת הורמון בשם אינסולין שמיוצר בלבלב - איבר פנימי שנמצא בבטן. אצל אנשים וילדים שיש להם סוכרת, לא מיוצר אינסולין או שהאינסולין לא עושה את העבודה שלו, והסוכר מסתובב בגוף ולא נקלט. כשדבר כזה קורה מרגישים כל מיני דברים: לפעמים מרגישים מאוד רעבים ועייפים, כי הגוף לא מרגיש שהוא מקבל את מה שצריך. הרבה פעמים נעשים מאוד צמאים, וצריך ללכת הרבה לשירותים כי כל הזמן יש פיפי. בדרך כלל, ככה מגלים את מחלת הסוכרת, אחרי שפונים לרופא ועושים בדיקות דם ושתן.

הסיבות להופעת סוכרת אינן ברורות. זה לא אשמת אף אחד, ובטח שלא אשמתכם. סוכרת היא לא מחלה מדבקת ועד עתה איננו יודעים כיצד ניתן למנוע אותה.

אם מה שחסר לגוף זה אינסולין - אז אפשר פשוט מאוד לתת לגוף את החומר הזה. זה מה שעושים חולי סוכרת: כמה פעמים ביום, הם צריכים להזריק לעצמם אינסולין שמיוצר במעבדה. כדאי להזריק את האינסולין בזמן קבוע. מידי פעם משנים את הכמות, כי יש כל מיני דברים שמשפיעים: הצורך באינסולין תלוי ברמת הסוכר בדם. כשיש הרבה סוכר, צריך יותר אינסולין. אז איך יודעים מהי רמת הסוכר בדם?

בשביל לדעת את זה המציאו את מכשיר הגלוקומטר. גלוקו= סוג של סוכר, מטר= מדידה. בעזרת הגלוקומטר צריך לבדוק כמה פעמים ביום מה מצב הסוכר, בעיקר לפני ואחרי ארוחות, ולפני ואחרי פעילות גופנית ושינה. רמת הסוכר משתנה כשלא אוכלים הרבה זמן, וחשוב להקפיד על ארוחות מסודרות. כשעושים פעילות גופנית חשוב לצרוך יותר סוכר, כי הגוף משתמש בדלק שלו.

מי שחולה סוכרת מקבל "מזרק עט" הביתה. בהתחלה, ההורים או מבוגר אחר עוזרים בהזרקה, אבל כשעובר זמן ילדים לומדים לעשות את זה בעצמם, ומתרגלים לזה. את הזריקות צריך לעשות כמה פעמים ביום- כל פעם במקום אחר. אפשר לעשות זריקה ביד, ברגל, בבטן או בטוסיק. יש עוד דרך לקבל אינסולין בלי המון דקירות- בעזרת משאבת אינסולין. משאבת אינסולין מחוברת לגוף כל הזמן, ומחליפים את מיקומה כל כמה ימים. זאת מן קופסה קטנה שלא מפריע להסתובב איתה, והיא כל הזמן מטפטפת אינסולין לגוף. אפשר גם ללחוץ על כפתור מיוחד כדי להכניס יותר אינסולין לפני ארוחה למשל.

לפעמים, מכל מיני סיבות, הסוכר יכול לרדת מאוד או ההפך בקרב חולי סוכרת. זה יכול לקרות בגלל חוסר הקפדה על הזרקות וארוחות, אבל גם סתם כי יש ימים בהם מתרגשים יותר והגוף משתמש יותר בסוכרים שלו. יכולים להיות שני מצבים:

היפוגלקמיה - חוסר סוכר:  כאשר חולי סוכרת מרגישים רעב, חולשה, ואפשר גם להתעלף. בגלל שזה יכול לקרות לפעמים, תמיד כדאי לילד חולה סוכרת לקחת איתו קוביית סוכר או מיץ. כשמרגישים חוסר סוכר, סוכרייה יכולה להציל את המצב ולמנוע אי נעימות.
היפרגלקמיה - עודף סוכר: חולה הסוכרת יחוש צימאון, בחילה והקאות. במצב כזה צריך בדרך כלל להזריק עוד אינסולין.

פרטים נוספים על מחלקת אנדוקרינולוגיה בהדסה עין כרם