סרטן בלוטת התריס

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, היא בלוטה קטנה הממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון, ומורכבת משני חלקים המחוברים ביניהם ונקראים אונות.
בלוטת התריס היא חלק ממערכת ההפרשה הפנימית (המערכת האנדוקרינית), והיא מייצרת שני הורמונים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף: תירוקסין (Thyroxine, T4) וטריודותירונין (Triiodothyronine, T3). הורמונים אלו משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה ועוד.
ישנם מגוון גידולים שפירים בבלוטת התריס, שלרוב אין להם משמעות, אך יכולים להיות גידולים שפירים הפוגעים בתפקוד הבלוטה, או המפריעים בשל גודלם לתפקוד איברים בסביבה.

• גידול פפילרי - PAPILLARY CARCUNOMA) 80%)
• גידול פוליקולרי - FOLLICULAR CARCINOMA) 15%)
• גידול מדולרי - MEDULLARY CARCINOMA) 3%)
• גידול אנפלסטי - ANAPLASTIC CARCINOMA) 2%)

ישנו מספר זעום של גידולים אחרים נדירים כגון לימפומה, וגרורות המגיעות לתוך הבלוטה מגידול באיבר אחר של הגוף השכיח בהם גידול של הכליות). לשמחתנו, כ-95% מהגידולים בבלוטת התריס הינם שפירים. וגם, 95% מהגידולים הממאירים, מתנהגים באופן מאוד לא אגרסיבי, וניתנים לטיפול מצוין.
כל שנה מאובחנים כ-56,000 מקרים חדשים של סרטן בלוטת המגן בארצות הברית, אשר רובם מסוג PAPILLARY CARCINOMA. שכיחות הופעתו גבוהה יותר בנשים, הוא יכול להופיע גם בילדים, אך בד"כ מופיע מעל גיל 30.

קיימות קבוצות באוכלוסייה שבהם השכיחות מוגברת, וקיים סיכוי גבוה יותר לחלות בגידול של בלוטת התריס: אנשים מבוגרים, גברים, מי שטופל בקרינה או שהה בקרבת פיצוץ גרעיני, ומי שבן משפחתו לקה בסרטן בלוטת התריס.

גידול סרטני מתחיל מתא אחד לא תקין. הסיבה המדויקת מדוע תא תקין הופך לסרטני לא ברורה. התהליך הראשון בהפיכת תא רגיל לסרטני היא הופעת מוטציה (שינוי גנטי) המשפיע על התנהגות התא וגורם לו להתרבות ולצאת מכלל שליטה.
סרטן בלוטת התריס מתפתח ללא כל סיבה נראית לעין. עם זאת, ישנם מספר גורמי סיכון היכולים להגדיל את הסיכון לפיתוח המחלה.

• חשיפה לקרינה לצוואר - סרטן בלוטת התריס הוא שכיח יותר בקרב אנשים שעברו טיפול בהקרנות לאזור הצוואר בגיל צעיר, או בחשיפה לקרינה לאחר תאונות בכורים 
•  היסטוריה משפחתית 
•  רמות יוד נמוכות - נדיר לסבול מחסר ביוד בישראל.

סרטן בלוטת התריס בדרך כלל מתפתח לאט ובתחילה אינו גורם לתסמינים. הסימן הראשון השכיח ביותר הוא גוש קטן בצוואר, ללא כאבים.

• צרידות או קושי בדיבור.
• בלוטות לימפה נפוחות בצוואר.
• קושי בבליעה או בנשימה כאשר הגידול לוחץ על הוושט (בית הבליעה) או קנה הנשימה.
• כאב בגרון או בצוואר.

חשוב לזכור כי רוב הגושים בבלוטת התריס הם לא סרטניים. רק 1 מתוך כל 20 גושים בבלוטת התריס הוא סרטני.

בפניה אל רופא המשפחה בתלונות של תסמינים שונים אופייניים של הסרטן, הרופא עשוי להפנות למספר בדיקות או למומחה בתחום:

• בדיקה גופנית הכוללת את בדיקת הגרון (מיתרי הקול)
• סריקת אולטרסאונד של הצוואר
• ביופסיית מחט עדינה - בהכוונת אולטרסאונד
• בדיקת תפקודי בלוטת התריס – בדיקת דם
• צילום חזה
• סריקת Cg ללא חומר ניגוד תוך ורידי, או טכניקת הדמיה אחרת
•  סריקת בלוטת התריס עם יוד רדיואקטיבי במינון נמוך או עם טכנציום
•  בדיקות דם נוספות הכוללות סמנים מולקולריים, לחולים עם קשריות לא ברורות

הטיפול בסרטן בלוטת התריס כולל:

• ניתוח - בדרך כלל ניתוח הוא השלב הראשון בכל סרטן של בלוטת התריס
• טיפול עם יוד רדיואקטיבי - בחולים עם סרטן בלוטת התריס בעל התמיינות גבוהה
• טיפול תחליפי בהורמוני בלוטת התריס - לכל חולה שעבר כריתה של בלוטת התריס או טיפול תחליפי לחולים שעברו כריתה חלקית
• קרינה חיצונית
• כימותרפיה
• תרופות חדשות - לעיתים במחקר קליני למיעוט החולים
• טיפולים מכוונני מטרה (ממוקדים או ביולוגיים)