שלושה אחים, שלושה רופאים בהדסה שאחד מהם סיים משמרת ולא חזר הביתה.
כששמואל היה בן 11 הוא עלה לארץ עם הוריו ושני אחיו דוד ועמנואל.
כבר בגיל 16 החליט שמואל שיהיה רופא, בגיל 17 החל בלימודיו תוך שילוב שירות צבאי במסגרת העתודה האקדמית. בעקבותיו, התגייסו לעתודה האקדמית שני אחיו הקטנים דוד ועמנואל.
ד"ר שמואל גיליס שירת בצה"ל שלוש שנים כרופא ביחידות קרביות, בחטיבת הנח"ל וביחידת שלדג. בסיום השירות הוא פנה להתמחות במחלקה פנימית בהדסה עין כרם ובסיומה המשיך כרופא בכיר להתמחות בהמטולוגיה.
שמואל הצטיין בלימודיו בבית הספר לרפואה שליד בית החולים הדסה עין כרם, זכה פעמיים במלגת הצטיינות בלימודים וכן נשלח לשלושה חודשי השתלמות לסטודנטים מצטיינים בארצות הברית. כאשר סיים את הלימודים היה לרופא הצעיר ביותר בארץ. בשל מראהו הצעיר והתנהגותו הצנועה, קשה היה לחולים לקבל אותו כרופא ממבט ראשון, עד שהחל לטפל בהם ואז הבינו במה זכו.
ביום חמישי בלילה, ט' בשבט תשס"א 01/02/2001, בדרכו הביתה מבית החולים לביתו שבישוב כרמי צור, אחרי ערב של כוננות במחלקה, נרצח שמואל ביריות מחבלים.
ד"ר שמואל גיליס היה בן 41 במותו, הניח אישה וחמישה ילדים, הורים ואחים.
שני אחיו פרופ' דוד גיליס, מומחה לאנדוקרינולוגיה ילדים ורפואת ילדים וד"ר עמנואל גיליס, רופא שיניים ומומחה לאורתודונטיה, רופאים בכירים במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עד היום.
הבן נועם סיים לימודי רפואה בשנת הלימודים תשפ"ב וכעת בשנת תשפ"ג (2023-2022) נמצא במהלך שנת סטאז' בהדסה ובכך ממשיך את השרשרת.
יהי זכרו של שמואל ברוך
בתמונה שלושת האחים בעת שירותם הצבאי בעתודה האקדמית, מימין לשמאל- ד"ר שמואל, פרופ' דוד וד"ר עמנואל.