המנגיומה

מהי המנגיומה?

גידול שפיר ועדין של כלי דם בנוי מסבך של כלי דם דקים (ורדידים) מורחבים. זהו הגידול השכיח ביותר בילדות, המופיע בכ-10%-5% מהילדים בגיל שנה. המנגיומה נמצא בשכיחות מוגברת אצל בנות (פי 3 יותר מהבנים), פגים, וילדים שנולדו לאימהות שעברו דגימת סיסי השיליה בזמן ההיריון.

המנגיומה מופיעה בדרך כלל בשבועות הראשונים של החיים וגדלה במהירות רבה במהלך ששת החודשים הראשונים. בדרך כלל, הצמיחה מסתיימת סביב שנים-עשר חודשים ומתחיל תהליך היעלמות. חצי מהמנגיומות הילדים נעלמות עד גיל חמש, 70% עד גיל שבע, ורוב היתר עד גיל שתים עשרה.
המנגיומות עלולות להתפתח בכל אזורי הגוף אך שכיחות מאד בפנים. במרבית המקרים תתפתח המנגיומה יחידה, אך עלולות להופיע גם שתיים או שלוש.

ניתן לסווג את ההמנגיומות לפי עומק הופעתן לארבעה סוגים:

• המנגיומות עור שטחיות – מופיעות כבליטה אדומה המזכירה בצורתה תות שדה. זו ההמנגיומה הנפוצה ביותר. הנגע האופייני עשוי להופיע כבר בלידה, או תחילה להראות ככלי דם מרובים, התבהרות של העור, או מעין סמני חבלה, שלאחר מכן יתפתחו למיצג של נגע אדום בוהק ובולט על פני העור.
• המנגיומות תת-עוריות או המנגיומות עמוקות - מאופיינות כבליטה תת-עורית בצבע כחול בהיר.
• המנגיומות עם מרכיב עורי (אדום) ומתחתיו מרכיב תת-עורי.
• המנגיומות באיברים פנימיים כגון כבד, מוח, מעי, ריאות ולשון.

בדרך כלל, ההמנגיומה גדלה במהירות במשך שלושה-תשעה חודשים בתקופה שאחרי הלידה. לרוב, אחריה תבוא תקופת של יציבות שמסתיימת בהצטמקות איטית של הגידול (שלב שנמשך 18 חודשים עד 10 שנים). כך ייעלמו לחלוטין 30% מההמנגיומות עד גיל שלוש, 50% עד גיל חמש, ו-90%-70% עד גיל שבע.

לרוב הילדים יש המנגיומה בודדת, ב-20% מהמקרים ייתכנו שתי המנגיומות. הופעת המנגיומות מרובות היא נדירה, ובמקרים כאלה גדל הסיכוי לקיום המנגיומה באיבר פנימי. נדיר שהמנגיומה תופיע באיבר פנימי בגוף ללא הסתמנות גם בעור.
המנגיומות מופיעות גם במבוגרים. בכבד הן נחשבות לגידול השפיר השכיח ביותר, אשר מתגלה לרוב במקרה, בביצוע סקירת בטן.

כיום לא ידוע מה גורם להמנגיומה אולם, מספר מחקרים מציעים אפשרות שאסטרוגן משפיע על גידול של המנגיומה.

אין קושי לאבחן במבט המנגיומות על פני העור כמו גם המנגיומות תת עוריות שניתן להבחין בהן בבירור. המנגיומות פנימיות מתגלות בדרך כלל במקרה במהלך בדיקות דימות, כגון אולטרסאונד רקמות רכות או CT בטן, המבוצעות מסיבות שאינן קשורות בהן.
המנגיומות פנימיות עשויות לגרום לתסמינים שיש לברר את פשרם, כך למשל המנגיומה על מיתרי הקול עלולה לגרום לקשיי נשימה. המנגיומות כאלה ניתן לאבחן באמצעות בדיקות אולטרסאונד.

הסיבוכים בעקבות המנגיומה נדירים וכוללים דימום מהנגע, התכייבות המלווה בכאב ומותירה בעקבותיה צלקת או זיהום. דימום עצמוני הוא נדיר. אין צורך להגביל את הילד בפעילות גופנית. המנגיומות במקומות חיוניים, כגון עפעף, דרכי נשימה או אוזן, עלולות להפריע לראייה, לנשימה או לשמיעה, ובאלו חשוב לטפל.
המנגיומות ענק עלולות לגרום לירידה ניכרת במספר טסיות הדם המלווה בתופעות דמם.

הטיפול בהמנגיומה

בדרך כלל, אין צורך בטיפול, שכן המנגיומות יכולות לסגת באופן עצמאי. עם זאת, לעיתים נדרש לטפל בבעיה ברגע שמזהים אותה, ולא להמתין עד שתחלוף בעצמה. המנגיומה הנמצאת באזורים בעיתיים, כגון אזור גלגל העין או מערכת הנשימה, עלולה לגרום להפרעה תפקודית וסכנה לאיבר. כמו כן, ייתכנו סיבוכים הנובעים מהימצאות ההמנגיומה, דוגמת התכייבות הגורמת לכאבים עזים והנרפאת באיטיות, דמם מהמהנגיומה ופגיעה באיברים פנימיים בהם קיימת המנגיומה. לעיתים נדירות, ההמנגיומה הינה חלק מהתסמינים של מצב המשלב פגיעה במספר מערכות, למשל - המנגיומה גדולה באזור הפנים או באזור עמוד השדרה, העשויה להיות קשורה להפרעות לבביות, עיניות, לבעיות של מערכת העצבים או לבעיות מבניות. כמו כן, אין לזלזל בהפרעה האסתטית העלולה להיגרם מהמהנגיומה.
בעבר נהוג היה לטפל בהמנגיומות באמצעות הורמון קורטיקוטסטרואיד אשר היה ניתן בהזרקה לגידול עצמו או בבליעה כאשר נדרש טיפול מערכתי. בשנת 2008 התגלה במקרה טיפול יעיל באמצעות חוסם בטא פרופראנולול הניתן בבליעה או בצורת ג'ל למריחה מקומית (בהמנגיומות קטנות).
הטיפול פרופראנולול נחשב מתקדם יותר מהטיפול בסטרואידים ולכן על פי רוב יהיה הטיפול הנבחר ורק אם לא יניב תוצאות משביעות רצון יעשה ניסיון לטפל באמצעות קורטיקוטסטרואיד.
המנגיומות גדולות, כמו גם כאלה שאינן מגיבות לטיפול תרופתי, ניתן להסיר בהליך כירורגי. לעיתים קרובות די יהיה בטיפול לייזר פיגמנטי (Pulsed dye laser), פעמים אחרות תוסר ההמנגיומה באמצעות הקפאתה בחנקן נוזלי (Cryosurgery). במידת הצורך תבוצע כריתה כירורגית, כך למשל במקרים של המנגיומה פנימית על תיבת הקול, בריאות, במעי או על הכבד.
מידת מורכבותו של הליך כירורגי להסרת המנגיומה תלוי במיקומה וגודלה. בדרך כלל מדובר בהליך פשוט יחסית ומכיוון שמדובר בגידול שפיר אין צורך בנקיטת אמצעים מיוחדים (ניתוח בשיטת מוהס למשל) להבטחת הסרת הגידול במלואו, אין חשש שתאים שנותרו מאחור יתפתחו לגידול חדש באותו מקום ואין סכנה להיווצרות גרורות.