שבץ מוחי

מטופל/ת יקר/ה ובני משפחה/מלווים יקרים,
ערכנו עבורכם דף מידע בנושא שבץ מוחי והטיפול הניתן במסגרת האשפוז ולאחריו.
נשמח לעמוד לשירותך בכל פנייה ושאלה.

אנו מאחלים לכם החלמה מהירה ובריאות שלמה,
צוות היחידה לשבץ מוחי והמחלקה לנוירולוגיה

מידע כללי:
המחלקה לנוירולוגיה -
יחידת שבץ, הדסה עין כרם
מיקום:
בניין דוידסון קומה 9, טלפונים: 02-6779760,02-6779714

מהו שבץ מוחי?

שבץ מוחי מוגדר כנזק למוח כתוצאה מחסימה בכלי דם במוח או מחוץ למוח או משני לדמם. נזק זה מוביל לאובדן זמני או תמידי של תפקודו התקין של המוח. תופעת השבץ היא שכיחה מאד, אחד מ-5 אנשים לוקה בשבץ במשך החיים. אחרי מחלות לב וסרטן, שבץ הוא הסיבה השלישית למוות והסיבה הראשונה לנכות במדינות המפותחות.
קיימים שני סוגים של שבץ:

  • שבץ איסכמי, מצב שבו חסימה של כלי דם לא מאפשרת אספקת חמצן לרקמת המוח. זהו הסוג השכיח האחראי לכ 90% ממקרי השבץ.
  • שבץ דימומי, מצב שבו הדם פורץ מחוץ לאחד העורקים במוח, המהווה סיבה ל- 10% ממקרי השבץ.

ההסתמנות של שבץ נקבעת לפי האזור המוחי שנפגע:

  • פגיעה באזורים מסוימים יכולה לגרום לשיתוק או חולשה בצד אחד של הגוף.
  • פגיעה באזורים אחרים יכולה לגרום לירידה בתחושה.
  • פגיעה באזורים האחראיים על שפה יכולה לגרום לקושי בדיבור או בהבנה של שפה.
  • פגיעה באזורים האחראיים על ראיה יכולה לגרום לעיוורון בחלק משדה הראיה.

מהן הסיבות לשבץ?
קיימות מספר סיבות עיקריות לשבץ:

  • טרשת עורקים - חסימת זרימת הדם נגרמת ידי היווצרות פלאק (רובד) טרשתי הנבנה בכלי הדם הגדולים המובילים למוח או בכלי הדם הגדולים והקטנים במוח עצמו. לטרשת העורקים גורמי סיכון כגון עישון, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה וסכרת.
  • תסחיף - קריש דם שעובר מהלב או מכלי הדם הגדולים בבית החזה אל כלי הדם במוח וחוסם את אחד מכלי הדם. תסחיף זה נוצר פעמים רבות בעקבות הפרעה בקצב הלב, כגון פרפור פרוזדורים.
  • שבץ דימומי - הסיבה השכיחה ביותר היא קרע בדופן עורק מוחי שנחלשת בשל לחץ דם גבוה אשר עלול לגרום לקרע בעורקים קטנים.

מהם תסמיני השבץ?
תסמיני השבץ השכיחים ביותר כוללים:

  • חוסר תחושה פתאומי או חולשה בפנים, ביד או ברגל, במיוחד בצד אחד של הגוף
  • בלבול פתאומי, בעיה בדיבור או בהבנה
  • הפרעה פתאומית בראיה בעין אחת או בשתיהן
  • הפרעה פתאומית בהליכה, סחרחורת, אובדן שיווי משקל או קואורדינציה
  • כאב ראש חזק פתאומי ללא סיבה ידועה

מהם גורמי הסיכון (מגדילים את הסיכון ) לשבץ?

  • גיל: הסיכון עולה עם הגיל
  • מין: הגברים הם בסיכון גבוה יותר מן הנשים
  • היסטוריה משפחתית של שבץ ומחלת לב
  • שבץ קודם או התקפים איסכמיים חולפים (TIA )
  • יתר לחץ דם
  • סוכרת
  • מחלת לב איסכמית
  • פרפור פרוזדורים
  • עישון
  • עליה בשומני הדם (היפרליפידמיה)

מה עלי לעשות אם אחשוד שלקיתי בשבץ?
אם נראה לך שאתה או מישהו קרוב לך עובר שבץ, עליך להזמין אמבולנס או להגיע לביה"ח הקרוב ביותר בו יש צוותים המתמחים בטיפול בשבץ כמו הדסה.

מה יקרה אם אתעלם מן תסמינים או אדחה את הטיפול?
ככל שתחכה יותר, ייגרם נזק גדול יותר למוח. תכשירים ממיסי קריש כגון tPA, מאושרות כיום לטיפול בשבץ איסכמי, אך ניתן לתת אותן תוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים בלבד. הן אינן יעילות בזמן מאוחר יותר. ככל שתדחה יותר את האבחנה והטיפול, כך תגדיל את מידת הנזק המוחי ואת הסיכון למוות משבץ מוחי חמור. ולכן, חשוב מאד להגיע לבדיקה הרפואית מהר ככל האפשר, ובבית חולים המתמחה בטיפול בשבץ.

מהן הבדיקות השונות לאבחון שבץ?

  • סריקת מוח בטומוגרפיה ממוחשבת (CT): בבדיקה זו מבצעים מספר הדמיות של המוח (באמצעות קרני רנטגן), המראות האם השבץ שלך נגרם כתוצאה מדימום או חסימה של כלי דם. בנוסף, נבדקת רקמת המוח על מנת לראות האם נגרם נזק מוחי בלתי הפיך. משך הבדיקה הוא 15-20 דקות. הפרוצדורה אינה פולשנית.
  • הדמיה בתהודה מגנטית (MRI )/ אנגיוגרפיה בתהודה מגנטית (MRA ): בדיקה זו מבוססת על שימוש בתכונות מגנטיות במקום בקרני רנטגן, לסקירת רקמת המוח וכלי הדם. במקרים אחדים, ניתן להשתמש בה על מנת להעריך את מידת הנזק שנגרם לרקמת המוח ולתפקודו. משך הבדיקה הוא 20-30 דקות.
  • צינתור מוחי: בבדיקה זו מחדירים צינורית קטנה (קתטר), מכלי הדם של הרגל אל כלי הדם הצוואריים ומזריקים חומר ניגוד. הדבר מאפשר לראות ישירות את כל כלי הדם הגדולים והקטנים של המוח. זוהי הבדיקה המדויקת ביותר להדמיה ישירה של כל כלי הדם במוח. למרות היותה מעט יותר פולשנית, בדיקה זו דרושה לעיתים תכופות, על מנת להעריך ביסודיות האם ניתן לטפל בשבץ.

מהו הטיפול המידי לשבץ מוחי?
קיימים שני טיפולים עיקריים לשבץ איסכמי, אותם ניתן לתת במקרה שהמטופל מגיע שעות בודדות לאחר תחילת התסמינים:

  • מתן תרופה בשם tPA (= tissue plasminogen activator) - תרופה שמפרקת קרישי דם שניתן לתת עד 4.5 שעות מתחילת התסמינים. התרופה ניתנת דרך הווריד בהשגחה באשפוז. מחקרים הראו שבמצבים מסוימים, מתן תרופה זו יכול לשפר באופן משמעותי את סימני השבץ לטווח הארוך, ומדווחים על שיפור של עד כ-50% בתסמינים. עם זאת, משום שמדובר במדלל דם עוצמתי במיוחד, תרופה זו עלולה לגרום לדימום תוך מוחי. מחקרים הראו שמתן התרופה מעבר לטווח של 4.5 שעות או במקרים שבהם המטופל נמצא בסיכון לדימום, הנזק מהתרופה גובר על התועלת, והיא עלולה לסכן את חיי החולה.
  • צנתור מוחי: אם השבץ נגרם על ידי חסימה בפלאק (רובד טרשי) ייתכן כי ניתן יהיה לפתוח את העורק באמצעות צנתור מוחי לשליפת הקריש או על ידי שימוש בבלון להרחבת העורק ו\או הכנסת תומך (stent) מתכתי באזור הפגוע במוח. כל זאת, על מנת לשמור על כלי הדם פתוח ולמנוע תסחיפים או סתימות. רוב הפרוצדורות האלה מבוצעות תחת הרדמה מקומית. יש לציין שצנתור מבוצע רק כאשר יש חסימה של כלי דם גדול ולכן רק חלק קטן מהמטופלים עם שבץ יכולים היות מטופלים בדרך זו.

מה לגבי הטיפול בשבץ דימומי?
הטיפול המרכזי לשבץ דימומי הוא טיפול תרופתי להורדת לחץ דם וטיפול נשימתי תומך. במקרים מסוימים של דימום משמעותי ומסכן חיים, המטופל מופנה לייעוץ הנוירוכירורגים, שבהתאם למיקום ולגודל של הדימום מחליטים אם ניתן לבצע ניתוח להפחתת הלחץ שהדימום המוחי גורם.

מהן הסכנות בימים הראשונים לאחר השבץ?

  • דימום: שבץ גדול מהווה פגיעה ברקמת המוח ומעלה את הסיכון לדימום מוחי באזור זה. סכנה זו גדולה אף יותר אם המטופל קיבל tPA או עבר צנתור. במטופל עם שבץ דימומי, הדימום עלול להחמיר. בשל כך, פעמים רבות לאחר האירוע המוחי המטופל עובר הדמיית CT נוספת, על מנת לשלול שלא אירע דימום או שלא הייתה החמרה בדימום הקיים.
  • שבץ נוסף: מספר מחקרים הראו שמטופלים שעברו שבץ קטן או אירוע מוחי חולף (TIA) נמצאים בסכנה לפתח אירוע מוחי גדול יותר בימים הקרובים. על מנת למנוע מצב זה, נוהגים לאשפז את המטופלים להשגחה של מספר ימים, ומתחילים טיפול עם נוגדני/מעכבי טסיות (להלן הסבר במדללי דם).
  • זיהומים: לאחר שבץ, מטופלים רבים סובלים מפגיעה במערכת החיסונית וביכולת של הגוף להתגונן מזיהומים. בעקבות כך, החולים נמצאים בסכנה לזיהומים לאחר האירוע, כשהזיהום הנפוץ ביותר הוא דלקת ריאות.

מהן התרופות שנותנים לחולים אחרי שבץ מוחי? למה צריך את כל התרופות האלה?
מטופל שעבר אירוע מוחי נמצא בסכנה לפתח שבץ נוסף, שיכול להיות גדול וחמור יותר מהקודם. כדי למנוע זאת, הטיפול הרפואי כולל מספר סוגי תרופות: מדללי דם, סטטינים, נוגדי חומציות ותרופות נוספות.

  • מדללי דם: למעט במקרים של שבץ דימומי, טיפול במדללי דם נועד למנוע מקרישים חדשים להיווצר ולגרום לשבץ נוסף. סוג אחד של מדללי דם, דוגמת אספירין (Aspirin) או פלביקס (Plavix), עובד במנגנון של עיכוב טסיות, ומשמש בעיקר במקרים של שבץ על רקע טרשת עורקים. סוג אחר, דוגמת זריקות קלקסן (Clexane) או כדורי אליקוויס Apixaban (Eliquis), קסרלטו (Xarelto) או פרדקסה (Pradaxa), משמש במקרים של תסחיף על רקע פרפור פרוזדורים. כל מדללי הדם מעלים את הסיכון לדימום, ויתכנו שטפי דם קטנים לאחר תחילת הטיפול.
  • סטטינים: תרופות אלה (שנגמרות בסיומת סטטין) נועדו במקור להוריד את רמת הכולסטרול בדם. מחקרים עדכניים הראו שבנוסף לכך, הסטטינים מייצבים את דפנות העורקים ומפחיתים את גודל הרובד הטרשתי גם באנשים עם כולסטרול תקין, דבר המסייע למנוע אירוע מוחי חוזר.
  • נוגדי חומציות: חלק ממדללי הדם עלולים לפגוע בדפנות הקיבה. על מנת למנוע נזק זה, פעמים רבות מתחילים טיפול עם כדורים שמורידים את רמת החומציות בקיבה ובאופן זה מסייעים להגן עליה.
  • תרופות נוספות: מחלות רקע בלתי מאוזנות כמו סכרת, כולסטרול גבוה או יתר לחץ דם מעלים את הסיכון לשבץ חוזר. לאור זאת, מטופלים רבים מקבלים באשפוז תרופות נוספות שמאזנות מחלות אלה.

האם ניתן להפחית סיכון לשבץ?
כן, ניתן לשפר היבטים שונים בכדי להפחית את הסיכון, להלן:

  • דיאטה: דלת שומנים, כולסטרול ומלח
  • השמנת יתר: ככל שהמשקל העודף גדול יותר, הסיכון גבוה יותר
  • יתר לחץ דם: יש לבקר את לחץ הדם ולשמרו על <130/80 mm Hg
  • מחלת לב: יש לטפל בפרפור פרוזדורים
  • מחלת עורק הצוואר (carotid) : ניתנת לטיפול בצנתור או בניתוח
  • עישון: יש להימנע כליל מלעשן
  • כולסטרול גבוה: יש להקטין את רמת הכולסטרול הרע LDL לפחות מ 70 מ"ג/ד"ל
  • צריכת אלכוהול מוגזמת – יש לצמצם
  • סוכרת: מעלה את הסיכון לשבץ ויש לבקרה ע"י דיאטה, תרופות להורדת גלוקוז דרך הפה, או אינסולין

מה השלב הבא לאחר האשפוז?
האשפוז ביחידת השבץ או במחלקת נוירולוגיה נועד לטיפול, בירור והשגחה בימים הראשונים שלאחר האירוע המוחי. רוב המטופלים שעברו אירוע מוחי יעברו הערכה על ידי פיזיותרפיסט /מרפאה בעיסוק ובמקרה הצורך, קלינאית תקשורת ואף צוות רב מקצועי נוסף על מנת להמליץ על השלב הבא בטיפול. קיימות מספר אפשרויות, בהתאם למצב הקליני של המטופל:

  • שחרור הביתה, פעמים רבות עם טיפולי פיזיותרפיה במסגרת קופת חולים, בכל מקרה חשוב להמשיך מעקב במרפאת שבץ בהתאם להנחיות במכתב השחרור.
  • שיקום באשפוז, אצל מטופלים הדורשים טיפולי שיקום אינטנסיביים ומשתפים פעולה.
  • מחלקה תת-חריפה או סיעודית או סיעודית מורכבת, אצל מטופלים שבשלב זה, עקב מצבם, אינם מתאימים לשיקום באשפוז.

מהן ההשלכות של שבץ מוחי על המטופל ומשפחתו?
שבץ הוא הגורם הראשון במעלה לנכות במבוגרים, ולכן ישנן השלכות משמעותיות הקשורות לאובדן כושר העבודה, והשלכות רגשיות כגון תחושות של פחד, תסכול, כעס, עצבות ותחושות אבל על רקע הפגיעה הפיזית. חשוב להכיר ולטפל בהשלכות אלו, כיוון שהן עלולות להוביל לדיכאון קליני וחרדה ולהשפיע גם על התפקוד החברתי והמשפחתי.

מהו השיפור הצפוי לאחר אירוע מוחי והאם ניתן לחזותו?
לא ניתן לחזות בוודאות כיצד מטופל מסוים ישתפר לאחר אירוע מוחי. מידת השיפור מושפעת ממספר גורמים, בין השאר גודל הנזק שנוצר, הזמן שלקח עד לטיפול, גיל המטופל, מחלות רקע אחרות מהן הוא סובל ואף גורמים גנטיים.

מה האנשים הקרובים לאדם שעבר שבץ יכולים לעשות כדי לעזור לו?
קודם כל, עצם הנוכחות של אנשים קרובים ומוכרים יכולה להקל על המטופל ולעודד אותו. מטופלים רבים עלולים לפתח דכאון לאחר האירוע המוחי, ולאבד את התקווה וכוח הרצון אשר הכרחיים בשביל השיקום. יחד עם זאת, חשוב לזכור שבימים הראשונים לאשפוז ובמיוחד אצל מטופלים שנמצאים ביחידת השבץ יש להגביל את כמות המבקרים למבקר אחד בכל פעם כדי לצמצם ככל האפשר סכנה לזיהומים.
דבר נוסף שניתן לעשות הוא להפעיל את האזור הפגוע: אם המטופל נוטה להסתכל רק לצד מסוים, חשוב לגרות אותו דווקא מהצד השני שלו. אם יד חזקה יותר מהשנייה, כדאי לנסות להפעיל דווקא את היד החלשה. ניתן לקבל המלצות טיפוליות נוספות מהצוות הסיעודי ומהמרפאות בדיבור ובעיסוק והפיזיותרפיסטים.

מיהם הרופאים שבודקים את המטופל? מתי מתקיים ביקור הרופאים? את מי ניתן לשאול על הטיפול?

  • רוב המטופלים שמאושפזים לאחר אירוע מוחי עוברים תחילה ליחידת השבץ, שם הם נבדקים מדי יום על ידי רופא בכיר (שסיים התמחות בנוירולוגיה ותת-התמחות בשבץ) יחד עם רופא מתמחה. לאחר שהסתיים הטיפול הראשוני, המטופלים עוברים למחלקת נוירולוגיה, שם הם נבדקים לרוב על ידי מתמחים אשר מדווחים על הבדיקה לרופאים הבכירים.
  • הביקור מתקיים לרוב בשעות הבוקר בין השעות 08:00-11:00. עם זאת, פעמים רבות ישנם אשפוזים מרובים ומקרי חירום, כך שהביקור עלול להידחות לשעה מאוחרת יותר. בכל מקרה, כל מטופל נבדק בכל יום על ידי רופא מהמחלקה, והמידע הרפואי עליו עובר בין הרופאים השונים.
  • הביקור הוא הזמן הטוב ביותר לשאול את הרופאים בנוגע למצבו של המטופל ולטיפול שהוא מקבל. בשעות אחרות הרופאים יכולים להיות בישיבות, דיונים או לטפל בחולים אחרים, כך שלא יהיו פנויים לשוחח עם בני המשפחה. מומלץ לתאם עם שאר בני המשפחה והקרובים, לרשום את השאלות שמעוניינים לשאול את הרופאים ולכתוב את התשובות, כך שניתן יהיה להעביר את המידע גם לאלה שלא נכחו בביקור.

 

(6.21) 10367-1/א

המידע המופיע בפרסום זה נועד להשכלה בלבד, ואינו מהווה חוות דעת רפואית ובכל מקרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי רפואי. 
כל הזכויות שמורות להדסה © אין לצלם, להעתיק ולעשות כל שימוש מסחרי מבלי לקבל אישור בכתב מאת הדסה. החוברת מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך היא מיועדת לנשים וגברים כאחד. 2021
ניתן לעיין בדפי מידע נוספים של "הדסה" באינטרנט: www.hadassah.org.il באתר: "דפי מידע למטופל/ת"