תכנון היריון והיריון לנשים עם אפילפסיה

תכנון היריון והורות הם חוויה מרגשת ולעיתים אף מלחיצה. הדאגות שלך ושל הקרובים לך לגבי מהלך ההיריון ובריאות הרך הנולד הן טבעיות וצפויות. עבורך, האישה עם אפילפסיה והקרובים לך עשויות לעלות שאלות נוספות הקשורות לסיכונים בלקיחת התרופות בהיריון, לסיכון לעובר, היריון לא צפוי, לידה ועוד.
דף מידע זה מיועד להשיב על שאלות שכיחות בנושא אפילפסיה בהיריון. חשוב לנו להדגיש שהמידע הכתוב אינו מחליף שיחה וייעוץ רפואי עם אנשי המקצוע בתחום.

נשמח לענות לשאלותיך ולסייע בכל עת,
צוות המרפאה לנשים עם אפילפסיה.


מידע כללי:
מרפאת נשים עם אפילפסיה בשיתוף המרכז הבינתחומי לאפילפסיה
טלפון: 02-6776940
מיקום: קומה 6, בניין המרפאות


מהי המרפאה לנשים עם אפילפסיה המתכננות היריון?
זוהי מרפאה משותפת בה רופא נשים ונוירולוג, יחד עם אחות אפילפסיה, מייעצים יחד לנשים בעניינים הנוגעים להיריון. מומלץ להגיע למרפאה בשלב תכנון ההיריון ולשוב למעקב במהלך ההיריון ואחרי הלידה. הפגישה בזמן תכנון ההיריון חשובה על מנת שנוכל לשוחח אתך על מצבך האישי, התרופות שאת לוקחת כרגע ומה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכונים לך ולתינוקך בעתיד. יתכן שנבצע שינוי בתרופה או במינון שלה ונבקש ממך לבצע בדיקות שונות.


 

כתובת ליצירת קשר ומענה לשאלות:

  • תוכלי להיות בקשר אתנו במרכז לאפילפסיה הרב תחומי לצורך בדיקת תוצאות המעבדה והתאמת המינון של התרופות באמצעות המייל:  [email protected] – המרכז הרב תחומי לאפילפסיה
  • מוקד מידע טלפוני חינמי לייעוץ טרטולוגי ושאלות לגבי התרופות שאת נוטלת – ניתן להתקשר לטלפונים של משרד הבריאות: טלפון: 02-5082825, פקס: 02-6474822
  • קו פתוח של א.י.ל (אגודה ישראלית לאפילפסיה): מענה ישיר למגוון שאלות, תמיכה רגשית וייעוץ 02-5000283. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט של האגודה.

לפני ההיריון

לפני הכניסה להיריון - מה חשוב לדעת?
חשוב לשמור ככל האפשר על איזון האפילפסיה ועל הבריאות הכללית שלך. חשוב לדעת שהתקפים במהלך היריון עלולים להוות סכנה לעובר. מרבית התרופות האנטיאפילפטיות בטוחות או מעלות רק במקצת את הסיכון להפרעות התפתחותיות בעובר. הסיכון לאם ולעובר בחוסר איזון האפילפסיה ובהתקפים אפילפטיים בהיריון עולה לאין שיעור על הסיכון לעובר בנטילת התרופות. כמו כן, רוב התרופות האנטיאפילפטיות מתפרקות בגוף באופן מוגבר במהלך ההיריון ולכן יש צורך בעליה במינון הנלקח ע"י האישה.

מה צריך לעשות לפני הכניסה להיריון?

  • לשוחח עם הרופא הנוירולוג שלך, כדי להבין מה השינויים הנדרשים בטיפול שלך לקראת ההיריון.
  • לדאוג לכך שהאפילפסיה שלך תהיה מאוזנת ככל האפשר.
  • למצוא את התרופה הנכונה במינון הנכון.
  • לבדוק את רמת התרופה בדם (בתרופות שזה ניתן לביצוע).
  • לנסות לקבל רק תרופה אחת, אם אפשרי, וזאת בתאום עם הנוירולוג שלך .
  • במידה ורלוונטי, לבדוק מה ריכוז התרופה האנטי-אפילפטית שלך בדם.
  • להתחיל בלקיחת חומצה פולית ( 5 מ״ג ליממה ), לפחות 3 חדשים לפני ההיריון.
  • לבצע סקר גנטי טרום היריון (או ״ דור ישרים ״ לאוכלוסייה החרדית).
  • להימנע מעישון (או להפחית במידה ניכרת).
  • אסורה שתיית אלכוהול ושימוש בסמים במהלך ההיריון.
  • להיות במשקל תקין או קרובה אליו ככל האפשר.
  • לאכול דיאטה שקולה ומאוזנת.
  • לבצע בדיקות דם טרום היריון (גלוקוז בצום ,סוג דם , תפקודי בלוטת התריס, לבדוק כיל נוגדנים ולהתחסן כנגד וירוסים שעלולים לפגוע בהיריון, להשלים בדיקת פאפ לצוואר הרחם).
  • לעסוק בפעילות גופנית סדירה.

למה חשוב להתחיל כבר בלקיחת חומצה פולית במינון של 5 מ"ג ביום?
חומצה פולית מומלצת לכל הנשים בהיריון. עבורך אנו ממליצים על מינון גבוה יותר של 5 מ"ג ביום (נשים ללא אפילפסיה מקבלות 0.4 מ״ג ), שכן מינון זה עוזר להפחית את הסיכון למומים מולדים (בעיות במערכת העצבים המרכזית ומומים נוספים) על רקע התרופות האנטי אפילפטיות.
מומלץ לקחת חומצה פולית במינון זה, 3 חודשים לפני הכניסה להיריון ולהשתמש באמצעי מניעה עד אז. יש צורך ליטול את החומצה הפולית עד שבוע 16 בהיריון (סוף חודש רביעי) ויתכן שגם מאוחר יותר על פי המלצת הרופאים בהמשך ההיריון.

 

מה לעשות אם לא תכננתי, אבל גיליתי שאני בהיריון?

  • בכל מקרה אין להפסיק את התרופה האנטי אפילפטית. התרופות האנטיאפילפטיות נושאות סיכון קטן לתינוקך בעוד שהפסקת הטיפול התרופתי עלולה להוות סיכון משמעותי הן לך והן לתינוקך.
  • חשוב שתשוחחי בהקדם האפשרי עם הרופא הגניקולוג והנוירולוג שלך בכדי שיוכלו לייעץ לך.
  • אם אינך נוטלת חומצה פולית, עליך להתחיל לקחת אותה במינון של 5 מ"ג ביום. פני כעת לרופא המשפחה שלך בכדי שירשום לך מרשם לכך.

מהלך ההיריון

האם אפילפסיה בהיריון מסכנת אותי ואת התינוק שלי?
מרבית הנשים עוברות את ההיריון בשלום, ללא פרכוסים והן עוברות היריון ולידה תקינים ונולדים להן תינוקות בריאים. חשוב להמשיך לקחת את התרופות האנטיאפילפטיות שלך במהלך ההיריון ולהיות במעקב קפדני, כיוון שפרכוסים תכופים בהיריון עלולים לסכן אותך ואת העובר. ידוע שאפילפסיה בלתי מאוזנת עלולה להוביל לסיבוכי היריון, כמו לדוגמא לידות מוקדמות או משקל עובר נמוך.


 

האם יש יותר התקפים בהיריון?
יש נשים שיחוו יותר פרכוסים בתקופת ההיריון. לרוב זה מתרחש בגלל אי לקיחת תרופות, עייפות או הקאות בהיריון. לכן יש להמשיך בטיפול ופעמים רבות אף לעלות במינון התרופות (על פי יעוץ הנוירולוג), להקפיד על מנוחה מספקת ולמנוע הקאות ע"י טיפול מתאים (על פי יעוץ רפואי). בחלק מהנשים תדירות ההתקפים יורדת בהיריון.


 

האם אני בסיכון ללידה מוקדמת?
בדרך כלל אם האפילפסיה מאוזנת, אין סיבה ללידה מוקדמת. אפילפסיה שאינה מאוזנת כרוכה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת.


 

מהם הסיכונים לתינוק שלי?
בכל היריון של נשים בריאות ישנו סיכון קטן ( 3% ) שלתינוק יהיו מומים. סיכון זה הוא מעט גבוה יותר כאשר לוקחים תרופות אנטי אפילפטיות. הבעיות השכיחות הקשורות לתרופות אלו הן מומים במערכת העצבים (ספינה ביפידה), שפה שסועה ומומי לב. מרבית המומים הם קלים ומיעוטם חמור. לקיחה של חומצה פולית במינון של 5 מ"ג עשויה להפחית את הסיכון. החומצה הוולפרואית (ולפורל, דפלפט) היא התרופה בעלת הסיכון הגבוה ביותר לתינוק וגם נמצאה כקשורה עם איחור התפתחותי ועליה בסיכון לאוטיזם.
אצל נשים עם אפילפסיה הנוטלות חומצה וולפרואית, הסיכון הכללי מגיע עד 10%, והוא תלוי במינון התרופה. חלק ניכר מהמומים ניתן לזהות בסקירת מערכות העובר במהלך ההיריון אך לא את כולם. אם סקירת המערכות נמצאה תקינה הסיכון לקיום מומים מופחת באופן משמעותי.
מירב המידע בספרות המקצועית מצביע על הבטיחות של נטילת למיקטל (למוטריג'ין) וקפרא (לבטיראצטם) בהיריון, כאשר נמצא שתרופות אלו אינן מעלות את הסיכון למומים יחסית לסיכון של אישה בריאה שאיננה נוטלת תרופות. המידע לגבי טגרטול (קרבמזפין), אפנוטין (פניטואין) מראה על עליה מתונה     (4-6%) בסיכון למומים. לגבי מרבית התרופות החדשות יותר, כגון וימפאט (לקוסמיד), טופמקס (טופירמאט), פיקומפה (פראמפנל) לא קיים מידע מספיק בספרות המקצועית.



כיצד לנהוג אם יש לי הקאות סמוך לנטילת התרופה האנטי אפילפטית?

  • במקרים של בחילות או הקאות אשר מפריעים לקחת את התרופות האנטי אפילפטיות, שוחחי עם רופא המשפחה, הגניקולוג או המומחה לאפילפסיה בכדי לטפל בכך. על פי הנחית הנוירולוג המטפל, ניתן להוסיף מנות של התרופה האנטיאפילפטית במקרה של הקאה סמוכה לנטילתה.
  • באופן כללי, אם ההקאה התרחשה בין שעה לשעתיים ממועד לקיחת התרופה אין להוסיף מנת תרופה. באם ההקאה התרחשה בין חצי שעה עד שעה מלקיחתה, ניתן לקחת מחצית מהמינון שלה. אם ההקאה אירעה פחות מחצי שעה, ניתן לחזור על נטילת התרופה במינון המלא. בכל מקרה, אם מדובר בתרופה שניתן למדוד את רמתה בדם, מומלץ לחזור על בדיקת הרמות.
  • כמו כן, התרופות השכיחות למניעת הקאות, כמו למשל פרמין או זופרן, נמצאו בטוחות לשימוש בהיריון ואינן מפריעות לטיפול האנטיאפילפטי. בכל מקרה, יש לקחת אותן רק בהמלצת רופא.

במהלך ההיריון - מה אנחנו מציעים לך במסגרת המרפאה שלנו? ומה כדאי לבצע בנוסף?

  • מומלץ להירשם ללידה בבית החולים החל משבוע 30. קיימת גם אפשרות להירשם למועדון היולדות של הדסה.
  • עלייך להיות במעקב היריון במסגרת מרפאה להיריון בסיכון בקופת החולים שלך או בטיפת חלב באופן סדיר לאורך כל תקופת ההיריון. המרפאה שלנו אינה תחליף למעקב הקבוע אלא שמה דגש על היבטים של אפילפסיה בהיריון שהם בתחום המומחיות שלנו.
  • במרפאת מעקב היריון בסיכון, תוכלי לבצע את כל בדיקות ההיריון השגרתיות כולל בדיקת שקיפות עורפית, בדיקת דנ״א עוברי בדם האם, סריקות מערכתיות, בדיקות הדם, שתן, העמסת סוכר, מעקב לחץ דם, וכן להיבדק על ידי רופא גניקולוג.
  • בנוסף, במסגרת המרפאה לנשים עם אפילפסיה שלנו נדון אתך על הבריאות הכללית שלך, ואם יש לך התקפים לאחרונה. נתייחס להיבטים מיוחדים של השפעת ההיריון על האפילפסיה והשפעת האפילפסיה והתרופות על ההיריון והלידה. יתכן שנגדיל את מינון התרופות האנטיאפילפטיות ונבקש ממך לבצע מעקב רמות תרופה בדם.
  • יתכן שנפצל את מינון התרופות למספר פעמים ביממה כך שהרמה המרבית תהיה פחותה אך תקבלי את המינון הנדרש.
  • רמות התרופות האנטיאפילפטיות בדם יורדות במהלך ההיריון. תרופות מסוימות מושפעות יותר מאחרות וישנה גם שונות רבה בין נשים שונות ולעתים אף בין הריונות של אותה אישה. ייתכן שיהיה צורך לבצע התאמות במינון. הרמות צפויות לעלות לאחר הלידה ויש להפחית את המינון בהתאם להנחיות שתקבלי במרפאה, ולכן ניטור בתקופה שלאחר הלידה נדרש גם כן כדי למזער את תופעות הלוואי.
  • נוודא אתך דרכים להפחית את הסיכון של ההתקפים. למשל על ידי ווידוא לקיחת התרופה שלך, שינה מספיקה, הפגת מתחים או קבלת עזרה ודברים נוספים.
  • הגניקולוג שלנו יבדוק אותך ואת העובר, יבחן את בדיקות ההיריון שביצעת ואף יציע לך בדיקות נוספות בהתאם למצבך או סריקות נוספות כדי לפקח על הגדילה של התינוק שלך.

מהן ההנחיות לתזונה ולאורח חיים בריא הניתנות במסגרת המרפאה?

  • ניתן להוסיף סלניום, אבץ, ויטמין D , אומגה 3 שניתנים כתוסף תזונה ונמצאים בחלק מתכשירי המולטי-ויטמינים הייעודיים למתן במהלך ההיריון.
  • שימי לב לדיאטה שלך והימנעי מעלייה גדולה מדי במשקל ( עליה רצויה היא של כ12 ק״ג בכלל ההיריון).
  • הימנעי מסיגריות, אלכוהול וקפאין – המלצה גורפת לכל הנשים במהלך ההיריון. האלכוהול אסור לחלוטין, קפה רצוי לא לעבור 1-2 כוסות ליממה ועישון רצוי להפסיק או להפחית ל2-3 סיגריות ליממה.
  • המלצות אלו מסייעות בשמירה על היריון תקין ותינוק בריא.

מהלך הלידה

באיזו שיטה כדאי לי ללדת?
כדאי לדון בתוכנית הלידה שלך עם המיילדת והגניקולוג. רוב הנשים עם אפילפסיה יכולות ללדת לידה נרתיקית. אפילפסיה בפני עצמה אינה מהווה הוריה לניתוח קיסרי מתוכנן או לזירוז לידה.

היכן כדאי לי ללדת את התינוק?
מומלץ ללדת בבית חולים שיש בו חדר לידה ומחלקת יולדות ויחידת טיפול ייעודית לתינוק. כמו כן, מומלץ ללדת בבית חולים שיש בו שרות יעוץ נוירולוגי בכל שעות היממה וימות השבוע, בכדי שתוכלי לקבל טיפול מתאים במידת הצורך. בהדסה קיימים השירותים המצוינים מעלה ואנחנו נשמח אם תבחרי ללדת כאן.

מה קורה בזמן הלידה?
הסיכון להתקף במהלך הלידה הוא קטן מאוד, במיוחד אם האפילפסיה שלך מאוזנת. יחד עם זאת, עייפות, חוסר שינה, כאב והתייבשות עלולים להגדיל את הסיכון להתקף. ולכן, כדאי לוודא שיש לך תמיכה, מנוחה והקלה בכאב ככל האפשר. בנוסף, עליך להביא אתך את התרופה האנטיאפילפטית לבית החולים ולקחת אותה בדיוק כפי שאת נוהגת לקחת בדרך כלל ובאותם זמנים, אלא אם הצוות הרפואי ינחה אותך באופן שונה. נשימות עמוקות, שיכוך כאב דרך מסיכה, מכשיר TENS ואפידורל מתאימים ומומלצים להקלה על הכאב. גם תרופה בשם מורפין מתאימה לשיכוך כאבי לידה. תרופה בשם פטידין אינה מומלצת, כי במינונים גבוהים היא עלולה להיות קשורה עם התקפים.


לאחר הלידה
מה קורה אחרי שהתינוק שלי נולד?
התינוק שלך בדרך כלל יישאר אתך, בהתאם לבחירתך, אלא אם כן יזדקק לטיפול נוסף.

  • זריקת ויטמין K - בבית החולים יציעו לך זריקת ויטמין K עבור התינוק שלך, הנדרשת כדי שקרישת הדם תתרחש באופן תקין. תוספת זו ניתנת באופן שגרתי לכל התינוקות.
  • פרכוסים - ייתכן שיהיו לך יותר התקפים לאחר הלידה בגלל עייפות, מתח, חרדה וכאבים. השתדלי לנוח יותר ולקבל עזרה עם התינוק שלך ככל האפשר והמשיכי להקפיד על נטילת התרופות האנטיאפילפטיות.
  • תרופות - לאחר הלידה, מאוד נפוץ לשכוח לקחת את התרופות. חשוב לזכור שהחמצה של תרופות מגבירה את הסיכון להתקפים. ניתן להגדיר התראה בטלפון או להשתמש באפליקציה כדי לזכור לקחת את התרופות במועדן ולא לפספס מנות. יש לבקש מבן הזוג לסייע באחריות על נטילת התרופות. לאחר שהתינוק נולד, ההורמונים שלך משתנים, הגוף מסלק נוזלים שנאגרו במהלך ההיריון ורמות התרופה בדם שלך נוטות לעלות, ולכן יתכן שיהיו לך יותר תופעות לוואי. מסיבה זו לרוב הרופא יבקש ממך להפחית ממינון התרופות לאחר הלידה. חשוב שתסכמו באופן מדויק את שיעור הורדת המינון התרופות לאחר הלידה ובאלו זמנים. יתכן שיהיה צורך לבדוק את רמות התרופה בדם בתדירות גבוהה יותר בחודשים הראשונים לאחר הלידה. שמרי על קשר הדוק יותר עם הרופא או האחות במהלך פרק זמן זה עד שהגוף יחזור לעצמו.

כיצד לשמור על בטיחות תינוקך?
בכדי להימנע מפגיעה אפשרית בתינוק במהלך פרכוס שעלול להתרחש, מומלץ: 

  •  לקבל עזרה ומנוחה ככל האפשר.
  • להשתמש באמבטיות לתינוק עם מים רדודים מאוד.
  • להניק ולשחק עם תינוקך על הרצפה או במקום קרוב מאוד לרצפה על משטח /מזרון רך.
  • להניח את התינוק על הרצפה אם יש לך אאורה או סימנים מקדימים של התקף.
  • לדאוג לגיבוי משפחתי במקרים של החמרה באפילפסיה.

האם אני יכולה להניק את התינוק שלי?
הנקה היא השיטה המומלצת להזנת תינוקות. תרופות נגד אפילפסיה עוברות לחלב אם, אך ככלל אינן גורמות נזק לתינוק. ניתן להתייעץ באופן ספציפי עם המרכז הטרטולוגי ( מצ״ב טלפון ) לגבי תרופות ספציפיות אותן את לוקחת. ככלל, היתרונות של ההנקה לתינוק עולות על החסרונות הפוטנציאליים של חשיפתו לתרופות אנטיאפילפטיות.
אם את מקבלת אחת או יותר מהתרופות הבאות: אתוסוקסימייד (ethosuximide), פנוברביטל, פרימידון, דיאזפם, או לוראזפאם ובחרת להניק, עליך לעקוב אחר התינוק לסימני ישנוניות, ואי עלייה במשקל.
במידה והחלטת שלא להניק - ניתן להשתמש בתרופה המקובלת כיום לייבוש החלב המכונה דוסטינקס. תרופה זו ניתן ללקיחה בשילוב עם התרופה האנטי-אפילפטית שאת לוקחת.



טיפים להפחתת תופעות לוואי של התרופות בעת הנקה:

  • אם את לוקחת תרופה רק פעם ביום, נסי לקחת אותה בתחילת מרווח השינה הארוך ביותר של התינוק. בדרך כלל, מיד לאחר האכלה ולפני השינה.
  • אם את צריכה לקחת את התרופה שלך יותר מפעם אחת ביום, השתדלי להניק את התינוק גם מיד לפני שאת לוקחת מנה. בזמן זה רמת התרופה צפויה להיות הנמוכה ביותר.
  • כדאי להשלים את ההנקה עם תוספת של חלב שאוב העשויה לעזור לך לישון טוב בזמן שמישהו אחר מזין את התינוק.

אמצעים למניעת היריון
מומלץ לתכנן תכנית למניעת היריון יחד עם הרופא הגניקולוג שלך. באופן כללי אנו ממליצים על שימוש בהתקן תוך-רחמי למניעת היריון ללא הורמונים. ניתן גם להשתמש בגלולות למניעת היריון אלא אם האפילפסיה שלך ידועה כקשורה לחשיפה להורמונים. חשוב להתייעץ עמנו ולהתאים תכנית למניעת היריון בהתאם לנתונייך האישיים והרפואיים ולהעדפותייך.


לסיכום

  • לרוב הנשים הסובלות מאפילפסיה, אין התקף במהלך ההיריון, ויש להן הריונות בריאים ותינוקות בריאים.
  • אם אתם מתכננים תינוק, עדכנו את הרופא או מומחה האפילפסיה שלכם. הם יבחנו את התרופות שלך וידברו אתכם על הדרך הטובה ביותר להתכונן להיריון. זה יכלול נטילת חומצה פולית במינון גבוה של 5 מ"ג ביום.
  • לפגישה לפני ההיריון חשיבות גדולה מאוד. אל תדלגו עליה!
  • צוות מומחים ידאג לך ולתינוקך במהלך ההיריון.
  • אין להפסיק או לשנות את התרופה האנטי אפילפטית, אלא אם כן הומלץ לך.
  • יש צורך במעקב אחרי רמות התרופות בזמן ההיריון. רצוי לבצע בדיקת רמה בדם לפני תחילת ההיריון ולפחות פעם בטרימסטר.
  • אם מינון התרופות הועלה בעת ההיריון, מפחיתים אותו לאחר הלידה בהדרגה (לדוגמא למיקטל/למוטריג'ין, קפרה/לבטיראצטם ).
  • בדרך כלל, ניתן ללדת בלידה נרתיקית.
  • את נמצאת בסיכון מוגבר להתקפים במהלך הלידה ולאחריה. נטילת התרופות שלך באופן קבוע וקבלת מנוחה מספקת מפחיתים סיכון הזה.
  • הנקה היא בטוחה גם אם את לוקח תרופות אנטי אפילפטיות

 



המידע המופיע בפרסום זה נועד להשכלה בלבד, ואינו מהווה חוות דעת רפואית ובכל מקרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי רפואי. כל הזכויות שמורות להדסה © אין לצלם, להעתיק ולעשות כל שימוש מסחרי מבלי לקבל אישור בכתב מאת הדסה. החוברת מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך היא מיועדת לנשים וגברים כאחד.