היפופיזה

מהי היפופיזה?

בלוטה הורמונאלית שגודלה כגרגר אפונה, הממוקמת בבסיס המוח. ההיפופיזה מייצרת ומפרישה הורמונים רבים שבעזרתם שולטת על בלוטות הורמונאליות, לרבות בלוטת התריס ובלוטת יותרת הכליה, וכן על אברי הרבייה (השחלות והאשכים). ההיפופיזה מחולקת לשתי אונות. האונה הקדמית מפרישה הורמונים השולטים על בלוטות הורמונאליות אחרות וכך שולטת על תפקודי ליבה בגוף לרבות גדילה, פריון וחילוף החומרים. האונה האחורית מפרישה הורמון המפקח על תפקודים דוגמת משק המים בכליות, לחץ הדם והתכווצות השרירים החלקים. ההיפופיזה נשלטת על ידי בלוטת ההיפותלמוס אשר ממוקמת מעליה ומתחברת אליה בעזרת כלי דם וקשרים עצביים.
בהתאם לכך ניתן להבין עד כמה חשובה פעילותה של הבלוטה, ועד כמה תשפיע בעיה בה על הגוף כולו. גידול בבלוטת יותרת המוח אשר פוגע בפעולתה התקינה, יכול להביא להשלכות רבות:

• וסת לא סדירה
• אין אונות
• שינויים במשקל הגוף
• שינויים בצורת הגוף (רזון בגפיים ועליית נפח במרכז הגוף)
• נשירת שיער
• עייפות
• סבילות נמוכה לקור
• חולשה
• עצירות
• לחץ דם נמוך
• הפרעות במאזן המלחים ובמאזן הנוזלים בגוף.

סימנים וסימפטומים שכיחים: תלויים בגודל הגידול, מיקומו ו/או/ מעורבותם של הורמונים.

כאבי ראש, בחילות והקאות.

הפרעות ראיה, והפרעות בתפקוד ההורמונלי, לדוגמא עודף של קורטיזון להשמנה, סכרת, יתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס ונטייה לזיהומים. עודף הורמון הגדילה גורם לצמיחה לממדי ענקות, עיבוי ידיים, רגלים, הגדלת לב וכבד. הפרשת יתר של פרולקטין גורם להפרשת חלב מהשדים והפסקת הוסת.

גידולים בבלוטת יותרת המוח הם לרוב שפירים, כמובן, אך ייתכנו הבדלים רבים ביניהם. זה מתחיל עם צורת הגידול, שעשויה להיות שונה – למשל צורה פפילרית לעומת צורת "סרטים" . המכנה המשותף הוא שהגידול בבלוטת יותרת המוח מורכב ממשטח גדול של תאים הומוגניים, ביניהם עובר הדם. הגידול עלול לשבש את גדילת התאים ברקמות אלה, ויגרום למצב בו הם יגדלו בצורה אחרת.

לעיתים גידולים מסוג זה מתגלים במקרה בשל ביצוע הדמיית מוח מסיבה אחרת. אם מתעורר החשד, יש צורך לבצע הדמיית מוח – MRI, ובמידה ואכן הודגם גידול - בדיקות דם של כל הורמוני ההיפופיזה כדי לוודא שאין הפרשת יתר או חסר של אחד מהם. במידה ומתגלה חסר – החולה יקבל טיפול בהורמון החסר לפי הצורך. אם הגידול גדול ויש חשד ללחץ על עצבי הראיה תבוצע גם בדיקת עיניים הכוללת בדיקת שדות ראיה.

הטיפול בבלוטת יותרת המוח – היפופיזה

• טיפולים ותרופות:
  הטיפול משתנה בהתאם לסוג הגידול, קצב הגדילה שלו, גיל החולה, הגודל הראשוני של הגידול והסימפטומים שהוא גורם לחולה. ההחלטה הטיפולית בדרך כלל נעשית על ידי צוות שכולל רופאים ממספר דיסציפלינות וכולל: אנדוקרינולוג, נוירולוג ונוירוכירורג.
• ניתוח: את הניתוח להוצאת הגידול אפשר לבצע באמצעות פתיחה של הגולגולת והגעה אל הגידול מלמעלה, גישה זו נמצאת כיום פחות בשימוש בגלל שיש לה סיבוכים רבים. גישה נוספת היא הגישה הטראנס- נזאלית, בשיטה זו מגיעים אל הגידול דרך האף ללא פתיחה של הגולגולת. בשיטה זו קיימים פחות סיבוכים והסכנה לפגיעה בחלקים סמוכים של המוח נמוכה מאד
• הקרנות: משתמשים בקרינה של קרני X באנרגיה גדולה על מנת להרוג את תאי הגידול. שיטה זו נמצאת בשימוש בחלק מהמקרים לאחר ניתוח לצורך השלמת הטיפול או במצבים בהם אי אפשר לבצע ניתוח בגלל הגודל או המיקום של הגידול.
• תרופות: טיפול תרופתי יכול להפחית את ההפרשה המוגברת של ההורמונים מתאי הגידול או להקטין את הגידול. התרופות קיימות בעיקר לגידולים המפרישים הורמון גדילה(somatostatin) או פרולקטין (bromcriptin).
  בחלק מהמקרים מסתפקים במעקב בלבד ומעדיפים שלא לטפל בשלב ראשון.