מהי סוכרת?
רמות של סוכר גבוהות בדם. הורמון האינסולין הוא האחראי להכנסת הסוכר לתאים בזמן מנוחה. במחלת הסוכרת הורמון האינסולין אינו מצליח להכניס את הסוכר לדם עקב היעדרותו או עקב פגיעה ביכולת התאים לקלוט אותו ולכן רמת הסוכר בדם נשארת גבוהה.
סוגי הסוכרת
- סוכרת סוג 1 - במצב זה אין הפרשת אינסולין כלל. החולה מקבל זריקות אינסולין. שכיחותה בקרב חולי הסוכרת 10%.
- סוכרת סוג 2 - סוכרת שלרוב אינה תלויה באינסולין. שכיח יותר: 90% מקרב חולי הסוכרת. ישנה הפרשה תקינה של אינסולין אך ישנה תנגודת לאינסולין ולכן לא נכנס סוכר לתאים ונשאר ברמות גבוהות בדם.
רמות הסוכר בגוף
באופן נורמלי רמות הסוכר (הגלוקוז) בדם הן 70-110 מ"ג/ד"ל לאחר צום. כאשר רמת הגלוקוז בדם בצום הן מעל 126 מ"ג/ד"ל המצב מוגדר כסוכרת. על מנת לבדוק את מידת איזון הסוכר בקרב חולי הסוכרת מבצעים בדיקה של המוגלובין מסוכרר (HbA1C). בבדיקה זו רצוי להגיע לערכים של 6% ומטה.
סוכרת ומחלות לב
רמת סוכר גבוהה בדם גורמת להרס של כלי הדם, דפנות כלי הדם מתעבים ומאבדים מגמישותם כך שלדם קשה יותר לעבור דרכם. בקרב סוכרתיים קיימת נטייה לרמה גבוהה של שומני הדם וכולסטרול אשר עלולים להוביל לחסימה חלקית או מלאה של כלי הדם. זוהי מחלת טרשת העורקים העלולה לגרום להתקפי לב.
פעילות גופנית
פעילות גופנית נחשבת לאחת מדרכי המניעה והטיפול החשובות ביותר בסוכרת.
היתרונות של הפעילות הגופנית בקרב חולי סכרת כוללים:
- שיפור באיזון רמות הסוכר בדם
- ירידה במשקל ועל ידי כך שיפור ברגישות התאים לאינסולין.
- הורדת הסיכון באופן משמעותי לסיבוכים כגון: טרשת עורקים, מחלת כליות, פגיעה בעיניים, פגיעה במערכת העצבים וכד'.
מהן ההמלצות לפעילות גופנית בחולי סוכרת?
- הפעילות העיקרית המומלצת היא פעילות אירובית (כגון הליכה, אופניים) בקצב בינוני. יש להימנע ממאמצים גבוהים מדי. מומלץ להתאמן לפחות 5 פעמים בשבוע ולהגיע בהדרגה ל- 40-60 דקות של פעילות אירובית בכל אימון (סה"כ > 200 דק' בשבוע). יש להתחיל ולסיים את הפעילות בהליכה איטית למשך 5-10 דקות.
- חשוב לשלב תרגילים כנגד התנגדות (תרגילי כוח) היעילים בשיפור חילוף החומרים ואיזון הסוכר.
- יש לבדוק את רמת הסוכר בדם לפני ואחרי הפעילות על מנת לבדוק האם ניתן להתחיל אימון בביטחה ועל מנת לבדוק את השפעת הפעילות הגופנית על רמת הסוכר בדם.
- אין להתחיל פעילות גופנית במידה ורמת הסוכר בדם היא מתחת ל -mg/dl 100 מחשש לירידת סוכר במהלך הפעילות הגופנית או לאחריה (היפוגליקמיה), אשר יכולה להוביל במקרים חמורים לאובדן הכרה.
- אין להתחיל פעילות גופנית במידה ורמת הסוכר מעל mg/dl 300 מחשש לנוכחות חמצת בגוף (Ketoacidosis) אשר במצב של חוסר איזון סוכר עלולה להוביל לאובדן הכרה.
- מומלץ לשמור על סדר יום קבוע מבחינת ארוחות וזמני הפעילות גופנית.
- יש לבדוק את הרגליים מדי יום כדי לוודא שאין פצעים. חשוב לנעול נעלי ספורט עם בולמי זעזועים וגרבי כותנה.
- במידה והינך מזריק אינסולין, מומלץ להזריק באזור הבטן ולא לאיבר הפעיל באימון הגופני (כגון הרגליים).
- מומלץ להצטייד לאימון בסוכר זמין (סוכריה, קובית סוכר וכד') במידה ותחווה ירידת סוכר, היפוגלקימיה.
מהן ההמלצות התזונתיות למניעת היפוגליקמיה?
מאחר והפעילות הגופנית מעודדת ניצול סוכר ישנו חשש לנפילת סוכר (היפוגליקמיה). ככל שאדם יהיה יותר מאומן, כך תגדל הסכנה לנפילת סוכר לאחר הפעילות הגופנית. לכן יש להקפיד על הכללים הבאים:
- יש לדאוג לארוחה מלאה 3-4 שעות לפני האימון שעיקרה פחמימות מורכבות כגון אורז, פסטה או תפו"א
- יש לצרוך מנת פחמימה הנספגת מהר יחסית כ- 60- 30 דקות לפני האימון לדוג' חטיף אנרגיה, פרי. אך במידה ולפני האימון רמת הסוכר נמוכה מ- mg/dl 110 יש לצרוך מנת פחמימה הנספגת מהר.
- לאחר שהפעילות הסתיימה במידה וישנה ירידת סוכר משמעותית (או היפוגליקמיה), נדרשת ארוחה קלה. יש לזכור כי היפוגליקמיה יכולה להופיע עד 4 שעות לאחר הפעילות.
נכתב על ידי: ד"ר יעל מלמוד, PhD מנהלת המכון לשיקום ומניעת מחלות לב המרכז הרפואי הדסה' יוני 2020.