מטופל/ת יקר/ה,
פעילות גופנית תורמת רבות לשריר הלב. תרומה זו באה לידי ביטוי בכמה מישורים. ישנה השפעה ישירה על שריר הלב וישנה השפעה עקיפה דרך שיפור מערכות אחרות אשר משפיעות על שריר הלב.
מהי ההשפעה הישירה על שריר הלב?
שריר הלב כמו כל שריר בגוף עשוי מסיבי שריר אשר מגיבים ומתחזקים כתגובה למאמץ. שריר הלב מגיב למאמצים שונים, העיקרי ביניהם הוא מאמץ אירובי. בפעילות זו לרוב משתתפות קבוצות גדולות של שרירים והיא נמשכת לזמן ממושך (מעל כ- 20 דק').
כתוצאה מאימונים של פעילות אירובית לתקופה ממושכת ישנם מספר שינויים:
הלב מצליח להזרים יותר דם בכל פעימה.
מערכת כלי הדם (עורקים) מתרחבת, העורקים יותר אלסטיים ובכך ישנה זרימת דם חופשית יותר וירידה בלחץ הדם.
הדופק (מספר הפעימות בדקה) יורד במנוחה ובמאמץ נתון. כתוצאה מכך שריר הלב אינו צריך להתאמץ כל כך על מנת לספק את כמות הדם הדרושה במאמץ נתון.
התפקוד משתפר, כלומר היכולת לבצע מאמצים קלים עד גבוהים עולה למשך זמן רב יותר. זהו השיפור בצריכת החמצן שהיא כמות החמצן שהגוף שלנו מסוגל לנצל.
מהי ההשפעה העקיפה על שריר הלב?
בקרב מבוגרים רבים, העורקים המובילים דם ללב נחסמים עקב שקיעת חומרים כגון: שומנים, כולסטרול וסידן. חומרים אלו, תחילה גורמים להיצרות העורקים ובהמשך עלולים לגרום לחסימות ואף להתקפי לב. מחלה זו הנקראת טרשת עורקים, המתחילה כבר מגיל הילדות ומחמירה בהתאם למספר גורמים: גיל (מגיל 55 לגברים ו- 65 לנשים), מין (גברים נוטים לחלות יותר במחלה), תורשה, לחץ דם, סוכרת, עודף משקל, עישון, שומנים בדם (ביניהם כולסטרול), מתח נפשי וחוסר פעילות גופנית.
ככל שנשמור יותר על גורמי הסיכון האלה מאוזנים, כך יפחת הסיכון להתקף לב. מלבד גיל, מין, תורשה ועישון, פעילות גופנית יכולה לסייע באיזון כל אחד מהגורמים האלה ובכך למנוע התקף לב:
- הורדת לחץ דם - פעילות גופנית משחררת חומרים בדופן העורקים הגורמים להתרחבות כלי הדם. בנוסף הפעילות הגופנית תורמת בשמירה על אלסטיות כלי הדם שעם הגיל מתקשחים.
- איזון מחלת הסוכרת - לאנשים הסובלים ממחלת הסוכרת סוכר גבוה בדם ולעתים התנגדות של התאים להורמון האינסולין האחראי על כניסת הסוכר לתאים. פעילות גופנית מנצלת סוכר לאנרגיה ובכך תורמת לירידת הסוכר בדם. בנוסף הפעילות תורמת להורדת התנגדות התאים לאינסולין ובכך תורמת לשיפור איזון הסוכר.
- איזון שומנים וכולסטרול בדם - פעילות גופנית אירובית מנצלת מקורות שומן בגוף לאנרגיה (שומנים אלה נקראים טרידליצרידים) ובכך תורמת לירידה בשומנים בגוף. לפעילות הגופנית ישנה תרומה (אם כי צנועה) גם בירידת כולסטרול (הכולסטרול הרע) ובמאמצים גבוהים היא יכולה לתרום להעלאת הכולסטרול הטוב.
- עודף משקל: בפעילות גופנית קבועה ישנה הוצאת אנרגיה הרי היא קלוריות. ככל שיותר פעילים כך שורפים יותר קלוריות. פעילות גופנית מעלה את חילוף החומרים כך שגם בזמן שלא מבצעים פעילות גופנית מוציאים יותר קלוריות. במידה והתזונה מאוזנת ומאזן הקלוריות שלילי (כלומר – מוציאים יותר קלוריות ממה שמכניסים), יש ירידה במשקל.
- מתח נפשי: ידוע כי אחד הגורמים להתקפי לב הוא מתח נפשי הגורם להעלאת דופק וכיווץ כלי דם. פעילות גופנית משחררת חומרים בגוף (אנדורפינים) הנותנים תחושת רוגע ועוזרים לשחרר את הגוף והנפש.
לסיכום: פעילות גופנית קבועה מחזקת את שרירי הגוף, שריר הלב ומייעלת את עבודתו על ידי שיפור במערכת מחזור הדם, כלי הדם והורדת הדופק. בנוסף, פעילות גופנית מסייעת באיזון גורמי הסיכון למחלות לב ובכך תורמת במניעת התקפי לב. על מנת לבצע פעילות גופנית בטוחה ויעילה, חשוב להתייעץ עם פיזיולוג של המאמץ שיתאים לך תכנית אימונים אישית.
נכתב על ידי: ד"ר יעל מלמוד, PhD, מנהלת המכון לשיקום ומניעת מחלות לב המרכז הרפואי הדסה.