סרטן השחלות

השחלות הינן זוג אברים השייכים למערכת הרבייה הנקבית. הן ממוקמות באגן, משני צידי הרחם (האבר החלול בו מתפתח העובר). כל שחלה היא בערך בגודל ובצורת שקד. השחלות מייצרות ביציות והורמונים נשיים (חומרים כימיים השולטים בתפקודם של תאים ואברים מסויימים). סרטן אפתליאלי של השחלה, הוא אחד מסוגי הממאירויות שיכולות להתפתח בשחלה.

אוכלוסיות בסיכון
נשים שיש להן קרובת משפחה בדרגה ראשונה (אם, אחות או בת) עם סרטן השחלה, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח את המחלה. סיכון זה גבוה יותר בנשים עם קרובת משפחה בדרגה ראשונה וקרובת משפחה נוספת בדרגה שנייה (סבתא או דודה), הלוקות במחלה, וגבוה אף יותר בנשים עם שתיים או יותר קרובות בדרגה ראשונה.
גורמי סיכון נוספים הם בנשים שלא ילדו מעולם, או שילדו לראשונה לאחר גיל 35; בנשים בגיל המבוגר יותר (רוב אבחנות סרטן השחלה נעשות לאחר גיל 60); והיסטוריה משפחתית של סרטן שחלה. בקרב האוכלוסייה האשכנזיה בארץ, כ-40% מחולות סרטן השחלה, הן נשאיות של מוטציה באחד משני הגנים של BRCA.

זוהו שלושה דגמים תורשתיים שונים: סרטן השחלה המופיע לבדו, סרטן השחלה המופיע עם סרטן השד, וסרטן השחלה המופיע עם סרטן המעי הגס.
קיימים תבחינים המזהים את השינויים הגנטיים. בדיקות גנטיות כאלה, מבוצעות לעיתים על בני משפחה הנמצאים בסיכון גבוה לפתח ממאירויות. נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השחלה יכולות לבחור לבצע כריתת שחלות מניעתית (סילוקן של שחלות בריאות על מנת למנוע הופעה של סרטן).
לא ידוע האם פעולה זו אכן מונעת סרטן השחלה.

התסמינים של סרטן השחלה
מרבית הנשים החולות בסרטן השחלה בשלב מוקדם אינן חשות בתסמינים במשך תקופה ארוכה. כאשר מופיעים תסמינים, הם עשויים לכלול:

  • אובדן תיאבון
  • הפרעות בעיכול, צרבת, בחילה, גזים ותחושה של בטן מלאה
  • עלייה לא מוסברת במשקל
  • מיימת - נפיחות עקב הצטברות נוזל בחלל הבטן, שיכולה להוביל גם לקוצר נשימה
  • כאבים בבטן התחתונה
    שינויים בהרגלי המעיים ושלפוחית השתן, כגון עצירות ממושכת,
  • שלשולים או צורך להטיל שתן לעיתים קרובות
  • כאב גב תחתון
  • כאבים בעת קיום יחסי מין
  • דימום חריג מהנרתיק - תסמין נדיר.

    אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים המפורטים לעיל, יש לגשת להיבדק אצל הרופא. עם זאת, יש לזכור כי אלה תסמינים שכיחים למצבים רבים אחרים, ומרבית הנשים החשות בתסמינים אלה אינן חולות בסרטן השחלה.


אבחון המחלה
לרוב, הליך האבחון יתחיל בביקור אצל רופא המשפחה שלך (רופא כללי), שיבדוק אותך ויפנה אותך לבדיקות נוספות, סריקות אולטרסאונד ו/או בדיקות דם. בהתאם לצורך, הרופא יפנה אותך לבית חולים לצורך ביצוע בדיקות נוספות וכן לשם התייעצות וטיפול על ידי רופא מומחה. בבית החולים תתבקשי לפרט את ההיסטוריה הרפואית שלך במלואה לפני ביצוע בדיקה גופנית, שתכלול בדיקה פנימית (וגינלית), בה יוכל הרופא להבחין בגושים או נפיחות. ייתכן שתידרש גם בדיקה רקטלית (דרך פי הטבעת). תוכלי לבקש להיבדק על ידי רופאה, אם תרגישי יותר נוח בכך. ייתכן שתופני לבדיקות דם, כולל בדיקת דם ספציפית שנועדה לבדוק קיום רמות גבוהות מהנורמה של החלבון CA125 בדם ולצילום רנטגן של בית החזה כדי לבדוק את מצב בריאותך הכללי.

קיימות מספר בדיקות המשמשות לאבחון סרטן השחלה. בדיקות אלו עשויות גם להעיד אם הסרטן התפשט לאיברים אחרים בגוף. מטרת סדרת הבדיקות לאפשר לרופא לקבוע מהו אופן הטיפול הטוב ביותר במחלתך. הרופא שלך עשוי לשלוח אותך לאחת או יותר מהבדיקות הבאות:

  • סריקת אולטרסאונד
    בבדיקה זו משמשים גלי על-קול ליצירת תמונה של פנים הבטן, הכבד והאגן. בטרם ביצוע בדיקה של האגן תתבקשי לשתות כמות גדולה של נוזלים כדי למלא את שלפוחית השתן. כך תתקבל תמונה ברורה יותר. במהלך הבדיקה תשכבי בנוחות על הגב. ג'יל יימרח על אזור הבטן התחתונה שלך, ומכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול יועבר מעל אזור זה. גלי הקול מומרים במהלך הבדיקה לתמונה באמצעות מחשב.
    ייתכן שתתבקשי לעבור בדיקת אולטרסאונד וגינלית (נרתיקית). במהלך בדיקה נרתיקית מוחדר מכשיר קטן, לתוך הנרתיק. בדומה למכשיר האולטרסאונד שתואר לעיל, מפיק המכשיר גלי על- קול אשר מועברים לתמונה באמצעות מחשב. בדיקה זו עשויה אמנם להצטייר ככרוכה באי- נוחות, אולם נשים רבות מוצאות שהיא נוחה יותר מהבדיקה המחייבת שלפוחית שתן מלאה. ניתן להשתמש באולטרסאונד של האגן או הנרתיק על מנת לבדוק הגדלה או תופעה בלתי תקינה כלשהי בשחלות העשויה להיגרם בשל ציסטה או גידול סרטני. כמו כן ניתן להשתמש בבדיקה זו על מנת לראות את ממדי הגידול הסרטני ואת מיקומו המדויק.
  • סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)
    סריקת טומוגרפיה היא סוג מתוחכם של צילום רנטגן, המפיק תמונות של חתכי רוחב שונים של גופך מהם ניתן גם לבנות תמונה תלת-ממדית של חלל הגוף. הסריקה אינה כרוכה בכאב, ונמשכת כ-10 עד 30 דקות. סריקה זו עשויה לסייע באיתור מיקומו המדויק של הגידול וכמעקב אחר התפשטות תאי הגידול הסרטני. לפני הבדיקה ניתן לרוב האנשים חומר ניגוד נוזלי, לשתייה דרך הפה או בעירוי לווריד, מה שיעניק תמונה ברורה יותר של אזורים מסוימים בגוף. הנוזל עשוי לגרום לתחושת חום בגוף, שתימשך מספר דקות.
    אם את רגישה ליוד או סובלת מאסטמה, חשוב שתיידעי את הרופא ואת הטכנאי שיבצע את הבדיקה לפני מתן הנוזל או הזריקה. בדרך כלל, ניתן יהיה לקבל את הזריקה גם במקרים אלה, בתנאי שתקבלי טיפול בסטרואידים יום לפני הסריקה וביום הסריקה. לפני תחילת הבדיקה ייתכן שאחות תחדיר טמפון לנרתיק שלך או תזרים נוזל ניגוד דרך פי הטבעת. הכנות אלו נועדו להבטיח שהתמונה המתקבלת מהסריקה תהיה איכותית ככל האפשר. הבדיקה תתחיל ברגע שתשכבי בנוחות. הבדיקה אינה מצריכה אשפוז ותוכלי לשוב לביתך עם סיומה.
  • הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)
    בדיקה זו דומה לסריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT), אך עושה שימוש במגנטיות במקום בקרני רנטגן כדי להפיק תמונות של חתכי רוחב שונים של גופך.
    במהלך הבדיקה תתבקשי לשכב למשך כ-30 דקות ללא תזוזה על מיטה בתוך צינור ארוך. הבדיקה עלולה לגרום אי-נוחות קלה וליצור תחושת חרדה אצל אנשים החוששים להימצא בחללים סגורים. במקרים אלה יש ליידע מראש את הטכנאי. תקבלי אטמי אוזניים, משום שפעולת המכשיר גורמת רעש. בדרך כלל יורשה אדם נוסף להיכנס איתך לחדר במהלך הבדיקה כדי לארח לך לחברה. לפעמים מוזרק לווריד בזרוע חומר ניגוד, אשר אינו גורם לאי- נוחות כלשהי.
  • בדיקת PET CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית)
    בדיקה זו הינה סוג חדיש של סריקה. סריקות אלו אינן מצויות בכל בתי החולים ולרוב אינן נחוצות לצורך אבחון ראשוני. רצוי כי תדוני עם הרופא המטפל בנוגע ליעילות ביצוע הבדיקה במקרה שלך. בדיקה זו עושה שימוש במנה נמוכה של סוכר רדיואקטיבי כדי למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים בגוף. כמות קטנה ביותר של חומר רדיואקטיבי מעורב מוזרקת לתוך הווריד, בדרך כלל בזרוע. לאחר מכן מבוצעת סריקה ממוחשבת. אזורים הנגועים בסרטן בדרך כלל פעילים יותר משאר הרקמות הסובבות אותם, ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק. לרוב נעזרים בבדיקה זו במקרה של חזרה (הישנות) של סרטן שחלה.
  • שאיבת נוזל מחלל הבטן
    אם הצטבר נוזל בחלל הבטן, ניתן לקחת דגימה לצורך בדיקת נוכחות תאים סרטניים. לעיתים הרופא יבצע הרדמה מקומית של האזור לפני שיחדיר לעור מחט דקה. מעט מהנוזל יישאב באמצעות מזרק וייבדק תחת מיקרוסקופ.
  • לפרוסקופיה
    ניתוח קטן המאפשר לרופא לראות את השחלות ואת האזור המקיף אותן. ההליך מתבצע בהרדמה מלאה ומחייב אשפוז קצר. הרופא יבצע מספר חתכים קטנים, באורך של סנטימטר אחד בקירוב, בדופן של הבטן התחתונה, ויחדיר בזהירות מיני-טלסקופ דק, הנקרא לפרוסקופ. באמצעות הלפרוסקופ יוכל הרופא להתבונן בשחלות עצמן, וליטול דגימה קטנה של רקמה, ביופסיה, לבדיקה מיקרוסקופית. במהלך הבדיקה מוחדר גז פחמן דו-חמצני לחלל הבטן, וכתוצאה מכך את עלולה לסבול מגזים במעיים ו/או כאבים באזור הכתפיים במשך מספר ימים. תוכלי להקל את הכאבים בהליכה או בשתייה של מי-מנטה.
    לאחר הלפרוסקופיה יהיו מספר תפרים בדופן הבטן התחתונה. תוכלי לקום ולהתהלך מיד בחלוף השפעת ההרדמה.
  • ניתוח פיום הבטן (לפרוטומיה)
    לעיתים לא ניתן לאבחן את סרטן השחלה באופן ודאי מבלי לבצע ניתוח מלא (לפרוטומיה). ראי מידע על הניתוח בהמשך

המתנה לתוצאות הבדיקות
ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבלי את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיעי לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחררי לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

הטיפול בסרטן השחלה
נשים החולות בסרטן השחלה מטופלות על ידי צוות רב-תחומי המתמחה בגניקואונקולוגיה, לרבות מנתח, אונקולוג, אחות גנקואונקולוגית, רדיולוג ופתולוג. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך.

ניתוח
ניתוח הוא אחד הטיפולים העיקריים לסרטן השחלה, ולעיתים נעשה בו שימוש כדי להגיע לאבחנה. הרופא ידון איתך על סוג הניתוח המתאים לך ביותר, בהתאם לסוג הגידול הסרטני, היקפו ומידת התפשטותו. לעיתים מידע זה יכול להתקבל רק במהלך הניתוח או לאחריו, בבדיקה הפתולוגית, לכן חשוב לשוחח עם הרופא לפני הניתוח על כל האפשרויות העומדות לרשותך.

לפני הניתוח
לפני הניתוח תתבקשי לעבור בדיקות ולגרוב גרביים/מעטפות פניאומטיות שמזרזות את חזרת הדם הוורידית לפני ובמהלך הניתוח, על מנת להימנע מיצירת קרישי דם ברגליים. אם את מעשנת, השתדלי להפסיק לעשן או לצמצם את כמות הסיגריות לפני הניתוח, על מנת להפחית את הסיכון לבעיות בבית החזה כמו זיהום, ולאפשר החלמה טובה יותר מהניתוח.


סרטן שחלה בשלב 1
אם הגידול הסרטני נמצא בשלבים מוקדמים, ניתוח עשוי להיות הטיפול היחידי בו יהיה צורך. בדרך כלל יבוצע חתך בעור ובדופן הבטן (פיום בטן) על מנת להסיר את השחלות, החצוצרות והרחם ולבדוק אם אין גרורות לאיברי בטן אחרים ובלוטות לימפה. במהלך ניתוח זה יוחדר נוזל לתוך חלל הבטן וחלק ממנו ״שלח לביופסיה על מנת לברר אם קיימים בו תאים סרטניים. הליך זה נקרא שטיפת בטן. בנוסף, תוסר שכבה שומנית תוך-בטנית (אומנטום), המכסה כסינר על המעיים, ויילקחו ביופסיות מאזורים שונים בבטן ומבלוטות לימפה.
בנשים צעירות עם גידולים גבוליים (פירוט בעמי 30) או גידולים בשלב נמוך (1a), ניתן יהיה להסיר רק את השחלה הפגועה והחצוצרה, ולהשאיר את הרחם והשחלה שלא נפגעה. דבר זה יאפשר לאישה להביא ילדים לעולם. לנשים עם גידול סרטני בדרגה 1b ו-10, שעברו את גיל המעבר או שאינן רוצות להביא ילדים לעולם, יומלץ בדרך כלל להסיר את שתי השחלות והרחם. לעיתים מתברר לאחר קבלת תשובות הביופסיות כי המחלה מפושטת יותר משנראה לעין בניתוח הראשוני, ויש צורך בביצוע 'ניתוח משלים' להסרת הרחם, החצוצרה והשחלה שנותרו במידה ולא הוצאו בניתוח הראשון.

שלב 2 ו-3 של סרטן שחלה
אם הגידול התפשט, יבוצע ניתוח להסרת שתי השחלות, החצוצרות, הרחם וכל הגידול הסרטני, עד כמה שניתן. הליך זה נקרא debulking surgery. כמו כן, המנתח ייטול ביופסיות או יסיר חלק מבלוטות הלימפה באגן ובבטן. ייתכן שיהיה צורך גם בהסרת האומנטום, התוספתן וחלק מהצפק. ניתוח זה הינו ניתוח מורכב ומבוצע על ידי גינקואונקולוג מומחה.
אם הגידול הסרטני התפשט למעי, ייתכן שיוצא קטע המעי הנגוע בגידול, ושני הקצוות יחוברו זה לזה, במידת האפשר. לעיתים נדירות, במקרה שאין אפשרות כזו, הקצה העליון יוצא אל מחוץ לבטן דרך העור ליצירת פתח מלאכותי לניקוז הפרשות, המכונה סטומה. הליך ניתוחי זה נקרא קולוסטומיה. שקית מתחברת לסטומה בכדי לאסוף את היציאות. הרופא או האחות ידונו איתך על כך.
לעיתים המנתח יתרשם לפי בדיקות האבחון הראשוניות כי לא ניתן להסיר את רוב הגידול. במקרה כזה יומלץ לך על טיפול כימי ראשוני (כימותרפיה ניאו-אדגיובנטית), לרוב 4-3 מחזורי טיפול, לאחריהם ניתן יהיה להסיר ביתר קלות את הגידול הסרטני שנותר. ניתוח זה נקרא interval debulking surgery. לאחר הניתוח תצטרכי לקבל עוד כ-4-3 טיפולים כימיים. הרופא ידון איתך בסוג הטיפול המתאים ביותר, בהתאם לגודל הגידול ולמידת התפשטותו. לעיתים מידע זה עשוי להתגלות רק במהלך הניתוח עצמו.


סרטן שחלה בשלב 4
בשלב זה ייתכן שקיימת אפשרות להסיר חלק מהגידול הסרטני. עם זאת, לעיתים ניתוח אינו אפשרי אם המחלה מתקדמת ביותר, או אם החולה אינה בריאה מספיק כדי לעבור ניתוח מקיף. במצב זה תינתן לך כימותרפיה כטיפול ראשוני, ואם נפח הגידול יפחת בעקבות הטיפול, יומלץ לך על ניתוח. לרוב תצטרכי להשלים עוד טיפולים כימיים לאחר הניתוח.

לאחר הניתוח
לאחר הניתוח הצוות הרפואי יעודד אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל הניתן, ובדרך כלל יסייעו לך לקום ממיטתך כבר למחרת. בזמן השהייה במיטה חשוב להקפיד להניע את הרגליים באופן קבוע ולנשום נשימות עמוקות כדי למנוע זיהומים בחזה והיווצרות קרישי דם. לביצוע התרגילים תקבלי סיוע מפיזיותרפיסט/ית או אחות. כמו כן, תקבלי תחבושות מיוחדות, שייסעו בזרימת הדם ובמניעת קרישי דם ברגליים.

עירויים
עירוי תוך-ורידי יוחדר לגופך כדי להזינו בנוזלים עד שתוכלי לשתות ולאכול שוב - בדרך כלל יום למחרת הניתוח. רוב המטופלות מסוגלות לשוב ולאכול ארוחות קלות כ-48 שעות לאחר הניתוח. תותקן לך צינורית הנקראת קתטר (צנתר), המוחדרת לשלפוחית השתן ומנקזת את השתן מהגוף לתוך שקית איסוף. צינורית זו תוסר לאחר יום או יומיים. ״תכן שתותקן גם צינורית בפצע הניתוח כדי לנקז ממנו נוזלים. גם היא תוסר לאחר כמה ימים.

עצירויות וגזים
חלק מהנשים חשות קושי ביציאות ועצירות, או סובלות מתחושת נפיחות ומגזים מספר ימים לאחר הניתוח. התייעצי עם הצוות הרפואי, וייתכן שתקבלי תרופות להקלה. תנועתיות, מזון עתיר סיבים ונוזלים רבים יסייעו בהקלת העצירויות והגזים.

כאב
טבעי לחלוטין לחוש חוסר נוחות או כאב במשך ימים אחדים לאחר הניתוח, אך ניתן לשלוט בהם באמצעות תרופות יעילות לשיכוך כאבים. בדרך כלל הרופא המרדים ישוחח איתך על השליטה בכאב לפני הניתוח. אם הכאב אינו חולף, חשוב לדווח על כך לרופא או לאחות בהקדם האפשרי כדי שיוכלו לסייע.

החזרה לביתך
רוב המטופלות משוחררות לביתן לאחר 5 עד 10 ימי שהייה בבית החולים, ברגע שהוסרו התפרים. אם את חוששת כי יהיו קשיים בחזרתך הביתה (למשל, אם את גרה לבד או בבית עם מדרגות רבות), ידעי את האחות או העובדת הסוציאלית במחלקה לפני השחרור, כדי שיוכלו לסייע לך ולמשפחתך. מומלץ שלא לנהוג ברכב במשך ששת השבועות הראשונים לאחר הניתוח, וייתכן שתתקשי לחגור את חגורת הבטיחות במשך זמן מה. רצוי שלא לנהוג כלל עד שתוכלי לחגור חגורת בטיחות בנוחות. בטרם תעזבי את בית החולים תיקבע לך פגישה לביקורת לאחר הניתוח. בפגישה זו תוכלי לשוחח עם הרופא על כל בעיה או חשש המתעוררים במהלך השהות בביתך.

פעילות גופנית
יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומהרמת משאות כבדים לפחות במשך שלושת החודשים הראשונים לאחר הניתוח. עם זאת, מומלץ לבצע פעילות גופנית קלה, בהתאם ליכולותייך. נמצא כי ביצוע פעילות גופנית משפר את ההרגשה ואת תהליך ההחלמה ומעלה את רמת האנרגיה של מטופלים.
הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם עלייך לבחור טיפול, ודאי שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכלי להחליט איזו מהם מתאימה לך. אל תחששי לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

יתרונות וחסרונות הטיפול
אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט על תופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות, והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.
אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה עלייך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם את בוחרת שלא לקבל טיפול, תוכלי בכל זאת לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.