המעבדה למחקר בסיסי במחלות ניווניות תורשתיות של הרשתית

אודות המעבדה

המרכז למחלות ניווניות של הרשתית והמקולה (מרכז מנר"ם) שם לעצמו כמטרה לפתח ולהנגיש טיפולים מתקדמים לחולים הלוקים במחלות אלו. השאיפה היא לבצע מחקר מעבדתי בסיסי לבחינת טכנולוגיות טיפול גניות ותאיות in-vitro וכן in-vivo בחיות המהוות מודל למחלות, ובהמשך לכך, באמצעות מחקר תירגומי, להביא טיפולים אלו ליישום קליני. הזרוע במרכז מנר"ם האמונה על פיתוח ראשוני של הטכנולוגיות השונות תוך עבודה in-vitro וכן in-vivo היא המעבדה למחקר בסיסי במחלות ניווניות תורשתיות של הרשתית.

צוות המעבדה כולל את פרופ' איל בנין, ד"ר אלכסיי אובולנסקי (מנהל המעבדה), ד"ר בוריס רוסין, ד"ר חמזה עווידה, ד"ר אביגיל בריוזקין, גב' איילה איזנברג (MSc) ומר חן מסביץ' (סטודנט ל-PhD). במעבדה למדו ולומדים סטודנטים נוספים לתארים מתקדמים, סטודנטים לתואר MD ומתמחים המבצעים מחקר במסגרת עבודת מדעי יסוד.

תחומי המחקר ויכולות:

המעבדה מתמחה בפיתוח טיפולים תרופתיים, גניים ותאיים למחלות ניווניות של הרשתית, תוך שימוש בחיות מודל למחלות אלו. באמצעות שיטות מחקריות מגוונות ניתן לאפיין את תפקוד הרשתית ומערכת הראייה וכן את מבנה הרשתית לפני ובעקבות מתן הטיפולים, על מנת לבחון את בטיחות הטיפול ויעילותו.

הטכניקות בהן אנו עושים שימוש כוללות הזרקת/השתלת תרופות, נשאים וירליים ותאים לחלל הזגוגית כמו גם למרווח התת-רשתי, הערכת חדות הראייה באמצעות מדידת התגובה האופטו-קינטית, מדידת התגובה החשמלית של הרשתית באמצעות אלקטרורטינוגרפיה, דימות in-vivo באמצעות מצלמות פונדוס ייעודיות ומערכת OCT, וכן בדיקות היסטולוגיות ואימונו-היסטוכימיות. המעבדה כוללת מספר חדרים מצויידים היטב, כולל חדרי SPF לביצוע טיפולים ובדיקות בחיות.

המעבדה מקיימת קשרי עבודה ושיתופי פעולה עם מעבדות מובילות בהדסה, בארץ ובעולם, תוך שילוב יכולות ותחומי התמחות ליצירת פרויקטים פורצי דרך.

דוגמאות למחקרים אשר הבשילו ממחקר בסיסי ליישום קליני:

  • פיתוח טיפול גני למחלת האכרומטופסיה הנגרמת ממוטציות בגן CNGA3, השכיחה בארץ. בעזרת שותפים מן הפקולטה לחקלאות ומכון וולקני אופיין מודל כבשה המבטא מחלה זו. הזרקת נשא וירלי מסוג AAV הנושא עותק תקין של הגן CNGA3 אל מתחת לרשתית הוביל לשיפור דרמטי בתפקוד הראייה של החיות החולות, כפי שהודגם במבחני מבוך וכן בבדיקות אלקטרורטינוגרפיות. לאחר הוכחת בטיחות ויעילות הטיפול במודל הכבשה, מתנהל כעת מחקר קליני פאזה I/IIa במרכזנו ובמספר מרכזים נוספים בארצות הברית במטרה לשפר את תפקוד הראייה בחולים הלוקים באכרומטופסיה.
    (Zelinger et. al., Ophthalmology, 2015; Banin et. al., Molecular Therapy, 2015; Gootwine et al., Hum Gene Ther Clin Dev, 2017; Ofri et. al., Human Gene Therapy, 2018; Clinical Trial NCT02935517).
  • פיתוח טיפול תאי למחלת ניוון מקולרי גילי (Age-related Macular Degeneration, AMD). במחלה זו אובדן תפקוד וניוון של תאי האפיתל הפיגמנט של הרשתית (RPE) מוביל לפגיעה באזור מרכז הראייה (מקולה) בחולים בני הגיל השלישי, תוך הדרדרות בחדות הראייה ופגיעה משמעותית באיכות החיים. בשילוב עם המרכז לתאי גזע עובריים אנושיים בהדסה בראשותו של פרופ' ראובינוף, פותח פרוטוקול המאפשר התמיינות יעילה של human embryonic stem cells (hESCs) לתאי אפיתל פיגמנטי של הרשתית (RPE) בצלחת התרבית. לאחר השתלה למרווח התת-רשתי בחולדות מסוג RCS המהוות מודל לניוון רשתית הנובע מכשל של תאי ה-RPE, נצפה אפקט מייטיב של התאים בהאטת הניוון. התוצאות החיוביות הובילו למחקר תרגומי והוכחת בטיחות ויעילות בשורת מודלים בחיות, והטיפול הבשיל לכלל מחקר קליני בחולים המתבצע כעת בהדסה, במספר מרכזים בארץ וכן בארצות הברית. (Idelson et. al., Cell Stem Cell, 2009; Clinical trial NCT02286089)

כיוונים עכשוויים:

במעבדה מתנהלים כעת ניסויים בשיתוף מעבדתו של פרופ' שרון לפיתוח טיפולים גניים למחלות תורשתיות ניווניות נוספות של הרשתית שהן שכיחות באוכלוסיה הישראלית. במקביל, ממשיך המחקר הבסיסי הבוחן אפשרות להפיק מתאי גזע עובריים אנושיים סוגים נוספים של תאי רשתית, כולל קולטני אור ותאי גנגליון.

סטודנטים המתעניינים באפשרות להשתלב בעבודת המעבדה מוזמנים לפנות בצירוף CV לפרופ' איל בנין ([email protected]) וכן לד"ר אלכסיי אובולנסקי ([email protected]).