לחץ דם

לחץ דם

ממש עכשיו, בעודכם קוראים שורות אלה, לבכם דוחף בכוח את הדם לעורקיכם ומזרים אותו לכל איברי הגוף. ללחץ הדם – הלחץ שהדם מפעיל על דפנות כלי הדם בעודו זורם, קיימות השלכות רבות על בריאותנו ועל הרגשתנו הכללית, כך שאין זה פלא שהוא אחד הדברים הראשונים שרופאים נוהגים לבדוק כשאנחנו פונים אליהם.

לחץ הדם נמדד בעזרת שני מספרים:

הערך הגבוה, הנקרא לחץ דם סיסטולי, מבטא את לחץ השיא בתוך העורקים הנוצר לאחר הזרמת הדם מהלב לעורקים. הערך הנמוך, הלחץ הדיאסטולי, הוא ערך השפל, הנמדד כאשר הלב "נח", לקראת פעימתו הבאה.

באוכלוסייה הכללית

  • לחץ דם תקין באדם בוגר הינם 120/80.
  • לחץ דם נמוך (hypotension) מוגדר כלחץ דם הנמוך מ- 90/60.
  • לחץ דם גבוה מוגדר כלחץ דם השווה או גבוה מ-140/90.

  • באוכלוסיות ייחודיות, כמו חולי סוכרת, חולי כליה ו/או חולים עם גורמי סיכון רבים- הערכים ה"קובעים" נמוכים יותר.
    מאחר ולחץ דם עשוי להשתנות מאדם לאדם, חשוב לציין כי ישנם אנשים, אשר ערכי לחץ הדם שלהם הינם נמוכים מן הממוצע אולם תקינים מבחינה רפואית.
    בטווח הקצר קשה בדרך כלל להרגיש בקיומו של יתר לחץ דם משום שהוא מתרחש לעתים קרובות ללא כל סימנים מקדימים. בטווח הארוך, לעומת זאת, הוא גורם להתקשות של כלי הדם, ועשוי לגרום לחסימה ולקרעים. לחץ דם גבוה הוא גם גורם נפוץ להחמרה של מחלת הסוכרת ועלול לפגוע בלב, בעיניים, בכליות ובמוח.
    כמו כן, הסיכון ליתר לחץ דם קיים כאשר ישנה נטייה תורשתית ברורה אבל גם באנשים ללא סיפור משפחתי הסובלים מעודף משקל ומנהלים אורח חיים שאינו מקפיד על תזונה, מנוחה ופעילות גופנית ראויים.

    סוגי הבדיקות - לחץ דם גבוה

  • בדיקה על-ידי הרופא המטפל - בעת הביקור במרפאה. לחץ דם גבוה מוגדר במדידה במרפאה כלחץ דם 140/900 ומעלה.
  • בדיקה עצמית - על-ידי המטופל עצמו. בדיקה זו בעלת חשיבות גדולה לכל אדם הסובל מלחץ דם גבוה, משום שהיא מהווה כלי מעקב נוח וזמין. מדידה עצמית חשובה במיוחד, בחולים עם
  • "תסמונת החלוק הלבן" – תסמונת המתבטאת בעליית לחץ דם בסביבה רפואית. במדידה ביתית, יתר לחץ דם מוגדר כבר בערך של 130-135/85 ומעלה.
  • ניטור לחץ הדם במשך 24 שעות, באמצעות "הולטר לחץ דם"- אמצעי מדידה זה, משמש בחולים עם חשד ל"תסמונת החלוק הלבן". בנוסף, הוא חשוב להערכת תבנית לחץ הדם במצבים רבים למשל: הערכת יעילות הטיפול, הערכת עמידות לטיפול, אבחון אירועים של עליות או ירידות חדות בלחץ דם. אין תחליף לכלי זה בהערכת יתר לחץ הדם הלילי, הנמדד תוך כדי השינה. לחץ דם גבוה בזמן השינה חשוב לא פחות, ואולי אף יותר, מלחץ הדם בשעות הפעילות. מדידת לחץ דם בניטור מראה בדרך כלל ערכים נמוכים יותר של לחץ הדם מאשר בצורות המדידה האחרות, ובאופן תקין כוללת ירידה של 10%-20% בלחץ הדם בזמן השינה, כך שהגדרת לחץ דם גבוה במצב זה מוגדרת כלחץ דם ממוצע מעל 135/85 בזמן ערות, ולחץ דם גבוה מ- 120/70 בזמן השינה.

לחץ דם נמוך

הסימנים השכיחים של לחץ דם נמוך כוללים: חולשה כללית, עייפות, קשיי ריכוז, כאבי ראש, טשטוש ראייה, דופק מהיר, סחרחורות, ואף התעלפות ואובדן הכרה.
הגורמים העיקריים ללחץ דם נמוך הינם:
איבוד דם - כתוצאה מדימום מרובה במחזור, טראומה וניתוח.
אובדן נוזלים - כתוצאה מהתייבשות, שלשולים או הקאות, כוויות והזעת יתר.
תרופות - תרופות שמרחיבות כלי דם כגון תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ותרופות נוגדות דיכאון וחרדה וכן משתנים.
מחלות לב- אי ספיקת לב, הפרעות קצב.
בעיות במערכת האנדוקרינית – כגון תת פעילות בלוטת התריס, מחלת אדיסון (תת פעילות בלוטת יותרת הכליה).
תת לחץ דם אורטוסטטי - לחץ דם נמוך זמני הקיים בזמן מעבר משכיבה לישיבה/עמידה, כתוצאה מכשל במערכת הפיצוי התקינה של הגוף, תת לחץ דם זה שכיח בייחוד באוכלוסיה הקשישה, בה שכיחותו מגיעה עד ל-20% מהאוכלוסייה. משתנה נוסף של תת לחץ דם זה הינו תת לחץ דם לאחר האוכל.
חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה.

טיפול ומניעה בלחץ דם נמוך:

כמובן שיש לכוון את הטיפול לגורם הבסיסי ללחץ הדם הנמוך תוך התייעצות עם הרופא המטפל. כאשר הגורם לתת לחץ דם הוא אובדן נפח דם - יש להחזיר נפח (מתן נוזלים, מנת דם וכדומה), באם קיימת בעיה אנדוקרינית כתת תפקוד בלוטת התריס - יש לטפל בה, וכו'.

קיימות מספר נקודות כלליות שמומלץ לשים לב אליהן על מנת להימנע ממצבי לחץ דם נמוך:

  • הקפדה על שתייה מרובה וכן צריכה מוגברת של מלח, באנשים שאינם סובלים מאי ספיקת לב.
  • שקילת שינוי הטיפול בתרופות הגורמות לבעיה - יש לזכור כי תרופות רבות גורמות לירידה בלחצי הדם, לא רק תרופות המכוונות להורדת לחץ דם ולטיפול באי ספיקת לב כגון משתנים, אלא גם תרופות לטיפול בערמונית מוגדלת, ותרופות פסיכיאטריות מסוימות.
  • מובן שאין להפסיק טיפול בתרופה ללא התייעצות עם הרופא המטפל אשר ישקול את הנזק מול התועלת והמרת טיפול אחד בטיפול אחר.
  • מעבר איטי משכיבה לישיבה, עצירה קלה ורק לאחר מכן קימה לעמידה, על מנת למנוע נפילת לחץ דם תלוית תנוחה.
  • הימנעות ממצבים העלולים להחמיר את בעיית הלחץ דם הנמוך, כגון עמידה ממושכת ללא תזוזה, שכיבה ממושכת, ארוחות גדולות, מזג אויר חם ומקלחות חמות, המצבים המתוארים לעיל מגרים את המערכת הפראסימפטטית האחראית להרחבת כלי הדם, ולפיכך גורמים לנפילת לחץ דם. יש להימנע ממצבים אלו בייחוד לסובלים מתת לחץ דם תלוי תנוחה (המוחמר בעמידה).
  • הגבהת ראש המיטה בזמן שכיבה במיטה, על מנת לעודד את הפעלת מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון התורמת לעליית לחץ הדם.
  • גריבת גרביים אלסטיים, רצוי עד לגובה המותניים, חשוב לציין כי הגרביים צריכות להיות מותאמות אישית, ויש להחליפן אחת למספר חודשים.
    הגרביים מונעות הצטברות נפח רב של דם בוורידי הגפיים התחתונות, וכך מגבירות את נפח הדם האפקטיבי.
  • פעילות גופנית ובעיקר שחייה, המנגנון דומה לפעולת הגרביים – הלחץ ההידרוסטטי מתנגד לכוח הכבידה ומונע הצטברות דם בגפיים תחתונות.
  • טיפול תרופתי - אם הטיפול הלא-תרופתי לא מצליח - יש לשקול שימוש בתרופות, אך יש לשקול מול התועלת את הסיכון בהתפתחות לחץ דם גבוה.  הטיפול התרופתי כולל בין היתר:
    1. קפאין - 100 מ''ג בכל ארוחה או כוס קפה אחת.
    2. סטרואידים מסוג fludrocortisones.

כיצד מודדים את לחץ הדם?

יש להשתמש במכשירי מדידה תקינים ומכוילים. מומלץ לבדוק מכשיר ביתי אחת לחצי שנה מול מכשיר מרפאתי, על-מנת לוודא שהינו מכויל.
את המדידה יש לבצע לאחר 5 דקות של ישיבה נינוחה על כיסא, כאשר הרגליים נחות על הרצפה (ואינן מורמות), והיד הנבדקת נתמכת וממוקמת בגובה הלב. יש להימנע משתיית קפאין, פעילות גופנית ועישון לפחות 30 דקות טרם המדידה. כמו כן יש להסיר לבוש לוחץ.
יש להתאים את גודל שרוולית המדידה להיקף זרוע הנבדק, שכן שרוולית קטנה מדי עלולה להביא למדידה שגויה של יתר לחץ דם.
יש להניח את השרוולית כך שהצינור מונח מעל לעורק הברכיאלי, הממוקם בצד הפנימי של הזרוע בין המרפק לכתף, ולבצע מספר מדידות, עד שמתקבלות שתי מדידות עוקבות שתוצאותיהן קרובות זו לזו (הבדל שאינו עולה על 5). אלה תחשבנה למדידות ה"נכונות". על-מנת להגדיר לחץ דם גבוה, יש לאשר שהערכים גבוהים על סמך מדידות הנעשות במשך ארבעה ימים רצופים, בוקר וערב.
חשוב להדגיש: מכשירים למדידת לחץ דם בשורש כף היד, נחשבים לפחות אמינים מהמכשירים המודדים לחץ דם תקין בזרוע, ועל כן אינם מומלצים לשימוש.
בפעם הראשונה יש למדוד את לחץ הדם בשתי הידיים ולראות האם יש הבדלים משמעותיים בין שתי המדידות. בהמשך, יש למדוד את לחץ הדם ביד בה נמדד ערך לחץ הדם הגבוה יותר.
בנבדק מבוגר, ובכאלה הסובלים מסוכרת או שכבר מטופלים בתרופות להפחתת לחץ דם, רצוי למדוד את לחץ הדם והדופק גם בעמידה, 1-5 דקות לאחר המעבר מישיבה לעמידה.