הורמונים

אנדוקרינולוגיה היא התחום הרפואי אשר עוסק במערכת האנדוקרינית – הבלוטות האנדוקריניות המפרישות הורמונים בגופנו וכל מערך ייצור של הורמונים והפרשתם. הורמונים הם חומר שאותו מפרישה בלוטה אל זרם הדם והוא משפיע על פעילותם של איברים שונים בגוף.

• בלוטת התריס - שממוקמת בחלקו הקדמי של בסיס הצוואר ומפרישה את ההורמון תירוקסין T4 -ידוע גם כתתריודוטירונין, הוא אחד ההורמונים המיוצרים ומופרשים על ידי בלוטת התריס (תירואיד). תירוקסין "חופשי" - שאינו קשור לחלבונים נושאים, משפיע, יחד עם ההורמון תריודוטירונין T3, שאליו הופך התירוקסין בתאים, וגם מופרש מבלוטת התריס), בעיכול חלבונים, שומנים ופחמימות ומסייע בוויסות המטבוליזם בגוף (קרי: חילוף חומרים). ריכוז גבוה של תירוקסין או T4 חופשיים קרוי "היפותירואידיזם", והוא נוצר עקב יתר פעילות של בלוטת התריס. חוסר בתירוקסין או T4 חופשיים קרוי "היפותירואידיזם" או תת-פעילות של בלוטת התריס, וניתן לטפל בו על ידי נטילת טבליות תירוקסין סינתטי. התירוקסין T4 - מופק בתאים הפולקלוריים של בלוטת התריס ומכיל ארבעה יוני יוד. מחסור ביוד עשוי להיות אחד הגורמים למחסור בתירוקסין. התירוקסין הוא פרו-הורמון ועשוי להפוך להורמון הפעיל תריודוטירונין T3 ברקמות פריפריות על ידי האנזים Deiodinase, המסיר מהתירוקסין מולקולת יוד אחת. רק 15% מהתריודוטירונין מיוצר בבלוטת התריס ורובו מסונתז מתירוקסין, כך שהתירוקסין מהווה למעשה מאגר של תריודוטירונין.
• האדרנל - בלוטה שנמצאת בחלק העליון של הכליה ולכן מכונה בעברית בלוטת יותרת הכליה. היא מפרישה כמה הורמונים שונים. בלוטת האדרנל מייצרת הורמונים סטרואידים שמווסתים תהליכים רבים בגוף, ביניהם לחץ הדם ומאזן הנוזלים והמלחים בגוף. קורטיזול הוא ההורמון המרכזי המופרש על-ידי בלוטת יותרת הכליה. הפרשת הקורטיזול עולה באופן משמעותי במצבים של מחלה חריפה, כדי לסייע לגוף להתמודד עם מצבי דחק (סטרס). עייפות היא תסמין נפוץ של מחסור בקורטיזול, וכן תחושה כללית של מצב גופני ירוד, ירידה בתיאבון ובמשקל, חוסר מרץ, סחרחורת, כאבי בטן, בחילות ושלשולים.
• בלוטת יותרת המוח - שממוקמת בחלק התחתון של המוח ומפרישה הורמונים רבים ושונים. בלוטת יוֹתֶרֶת הַמּוֹחַ (באנגלית: Pituitary Gland המכונה גם הִיפּוֹפִיזָה(Hypothesis) היא בלוטה קטנה היושבת בבסיס הגולגולת באוכף הטורקי(Sella Turkic) . ההיפופיזה מתפתחת בעובר מהכיס על שם רתקה (Rathke's Pouch) צורתה כצורת אפון, משקלה 0.5 גרם וקוטרה 1 ס"מ. ההיפופיזה היא איבר חיוני מאוד, תפקידה הוא בעיקר הפרשה אנדוקרינית (כלומר, הפרשה לדם במטרה לפעול על איברים מרוחקים) של הורמונים טרופיים. באדנוהיפופיזה ושל ההורמון האנטי-דיורטי ADH) ) בנוירוהיפופיזה. הורמוני ההיפופיזה הם כולם הורמונים פפטידיים. בעבר נקראה ההיפופיזה כולה בלוטת העל של המערכת ההורמונלית בעקבות תצפיות על תפקידה החיוני לוויסות ההפרשה של הורמונים שונים, אך כיום ידוע שבלוטה זו נשלטת כמעט לחלוטין על ידי ההיפותלמוס מעליה.
• הלבלב - שמפריש בעיקר אינסולין וגלוקגון - הורמונים שאחראים לוויסות רמת הסוכר בדם. הלבלב הוא איבר אליפטי ודק. אורכו כ-15-12 ס"מ, משקלו 100-7 גרם, והוא מונח מאחורי הצפק (ברטרופריטונאום) בבטן העליונה, בגובה החוליה המותנית הראשונה.

 את בלוטת הלבלב אפשר לחלק לשלושה חלקים:

1. הראש נמצא בסמוך לתריסריון ומוקף בו, ומתחתיו נמצאים הווריד החלול התחתון (Inferior vena cava) ווריד ועורק מצע המעי העליונים (Superior mesenteric artery and vein) הוא מכיל לשונית קטנה הנקראת Uncinate process, המונחת בחלק התחתון של הראש. כלי הדם המזנטריים העליונים (Superior mesenteric vessels) עוברים מעליה, בעוברם מהרטרופריטונאום למזו של המעי הדק.
2. גוף הלבלב נמצא בהמשך לראשו. הוא מונח על אבי העורקים ועל הקרוס של הסרעפת, על הכליה ועל יותרת הכליה משמאל.
3. זנב הלבלב מונח בסמוך לשער הטחול.

נוסף על תפקידם המרכזי - לשמש איברי רבייה (הם מכילים את הביציות ואת תאי הזרע) - הם גם בלוטות שמפרישות הורמונים שונים.
שחלה היא איבר רבייה המצוי ברוב היצורים החיים המתרבים ברבייה זוויגית. השחלה מצויה אך ורק בנקבות של יצורים אלו, ותפקידה הוא לייצר את תאי הרבייה הנקביים - הביציות. השחלה היא הגונדה הנקבית; גונדה היא איבר המייצר תאי רבייה.
תפקידן החיוני של השחלות בתקופת הפריון ברור לכל. ואולם כעת מתברר כי הן ממלאות תפקיד הגנתי חשוב בגיל המעבר ואחריו. לכן, לא כדאי למהר ולכרות אותן.
מלבד ייצור ביציות, מילאו השחלות במשך כל תקופת הפוריות של האישה עוד תפקיד חשוב מאוד - הפרשת הורמוני מין, ובעיקר אסטרוגנים. מקורם של הורמונים אלה הוא בתאים שעוטפים זקיקים, שכל אחד מהם מכיל ביצית אחת.
אֶשֶׁךְ הוא בלוטה המהווה חלק ממערכת הרבייה של הזכר אשר תפקידה לייצר את תאי הזרע ואת הורמוני המין הגבריים, בעיקר הטסטוסטרון. אשכים מייצרים תאי-זרע והורמונים באופן רציף מגיל הבגרות המינית ועד מות האורגניזם.
אצל האדם ואצל חלק מהיונקים האחרים קיימים שני אשכים, התלויים בתוך כיס האשכים, הממוקם מחוץ לחלל האגן ומתחת לפין. מיקומו של שק האשכים מחוץ לגוף מאפשר את תנאי הטמפרטורה הדרושים לייצור התקין של תאי הזרע.
הטמפרטורה הממוצעת בשק האשכים היא כ-34.4°C, טמפרטורה הנמוכה בכ-2.5 עד 3 מעלות מטמפרטורת הגוף הממוצעת באיברים הפנימיים C 36.7°, טמפרטורה שאינה מתאימה לייצור תאי זרע. במקרים שבהם הטמפרטורה באשכים גבוהה (למשל כאשר הגבר לובש תחתונים צמודים, בעת מחלה המעלה את חום הגוף כולו, שהות ממושכת בסביבה חמה או מסיבה אחרת) נפגע ייצור תאי הזרע ואיכותם נפגעת. בסביבה שבה הטמפרטורה נמוכה מופעל רפלקס המצמיד את שק האשכים לגוף על מנת להעלות את הטמפרטורה שלהם.