שלפוחתית על פני העור של העפעף או פריחה אדומה ומגורה מעט. החולים מתלוננים בדרך כלל על הרגשה של גוף זר בתוך העין. הזיהום הזה חולף ללא טיפול. רק כשההתפרצויות חוזרות, מתפתחת דלקת בקרנית הקרויה קרטיטיס – Keratitis.
ובנוסף הקרנית יכולה להיפגע וייגרם דלקת באפיתל, או מעורבות של גוף הקרנית.
תאי האפיתל הם שכבת תאים חיצוניים של הקרנית. וירוס ההרפס עלול להגיע לתאים אלה ולהתרבות בהם. התאים עלולים למות ולנשור, ולגרום לכך שיתפתח אזור שבו חסרים תאים וכתוצאה מכך כיב של הקרנית. לכיב הזה יש צורה מאוד אופיינית: קווים המסתעפים ויוצרים שלוחות, בדומה לענפים של עץ. צורה זו של הכיב דומה מאד לתאי עצב הנקראים דנדריטים אן בקיצור דנדריט. הכיב הזה עלול להתרחב ולהפוך לכיב שצורתו מזכירה מפה גיאוגרפית. מסיבה זו הוא נקרא גם כיב גיאוגרפי.
זיהום ע"י Herpes simplex virus - HSV בעין, אינו מאובחן בדרך כלל, ונדיר שהוא פוגע בקרנית. דפוס הזיהום הנפוץ הוא דלקת של הלחמית והעפעף ונקרא: blepharoconjunctivitis החולפת ללא צלקות.
כאשר HSV פוגע בקרנית הוא כבר HSV חוזר, והזיהום עלול להשפיע על שאר חלקי העין בנפרד בו זמנית או בנפרד.
HSV עלול לגרום לדלקת ברשתית, בטרבקולום, בענביה ובעצב הראייה.
קרטיטיס אפיתליאלי
צורות אלו של קרטיטיס מקורן בדרך כלל בווירוס מתרבה פעיל.
ההרפס בעיניים יתבטא בשתי צורות:
- הרפס הנגרם מאותו משפחת הווירוסים אשר גורם לשלבקת חוגרת ונקרא הרפס זוסטר ויגרום לפגיעה בקרנית העין. הוא יתבטא בכאב חזק סביב העיניים או בציידי הפנים, ובהופעת פצעונים דמויי שלפוחית על המצח ו או בקצה האף והעפעפיים, אדמומיות וירידה משמעותית בראייה.
- הצורה השנייה נקראת הרפס סימפלקס, הגורם גם לשלפוחיות בשפתיים וגם לדלקת בעיניים. תסמיניה הם: כאב בעין ותחושה של גוף זר, אדמומיות של הלחמית ודמעת. הרפס סימפלקס עלול לגרום גם לדלקת חריפה בקרנית ולפגיעה בה.
אבחון
על מנת לאבחן את הכיב ישתמש הרופא בחומר ניגוד הנקרא פלואורסצין. הוא יזליף טיפה של הפלואורסצין לקרנית ואזור הכיב בו חסרים תאי האפיתל, יצבע בצבע צהוב ירקרק. כאשר מאירים עליו בצבע כחול הוא בולט יותר. באופן זה ניתן להבדיל בין כיבים דנדריטיים וכיבים גיאוגרפיים שנגרמו מההרפס.
טיפול מתאים שיינתן ישירות לכיב בקרנית עשוי להעלים אותו לחלוטין ללא צלקות או פגיעה בקרנית. ללא טיפול מתאים הכיב עלול להתפתח ולפגוע בחלקים הפנימיים שלה. כמו כן עלול להתפתח זיהום משני מחיידקים בכיב שנגרם מהרפס.
הטיפול
אבחון הרפס בעין נקבע לאחר בדיקה המבוצעת על ידי רופא עיניים, הכוללת בדיקה של החלקים החיצוניים של העין, כמתואר לעיל, ובהמשך גם בדיקה של קרקעית העין: הרשתית.
גילוי מוקדם של ההרפס בעין עשוי למנוע התפשטות הכיב לשכבות העמוקות של הקרנית וימנע גם פגיעה בראיה.
הטיפול לדלקת שמקורה בנגיף ההרפס הוא ע"י משחה אנטי ויראלית או אם הפגיעה הגיעה לשכבות העמוקות של הקרנית, הטיפול התרופתי יהיה מורכב מסטרואידים ואנטיביוטיקה.
הרפס מסוג זוסטר גורם לכאב ממושך ולרגישות ניכרת במצח ובעור שמסביב לעין.
מטופל שסובל מהרפס חייב להגיע לרופא עיניים כדי למנוע נזק ופגיעה בעין.
כיצד ניתן למנוע הרפס בעין
יש לשמור בקפדנות על היגיינה: על רחיצת ידיים, לפני מגע עם העיניים ועל שימוש במגבות נקיות ואישיות.
אצל פעוטות, יש לכבס בנפרד פריטים כגון: חיתולי בד, בובות פרווה; וכמובן: מגבות ומצעים.