המודיאליזה

מטופלים והורים יקרים שלום רב,
ילדכם עומד להתחיל טיפול בהמודיאליזה במחלקתנו. בכדי להפיג חששות ולענות על שאלות שיכולות להתעורר, ערכנו עבורכם חוברת מידע אודות הטיפול .
אנו, הצוות לנפרולוגית ילדים ויחידת הדיאליזה נמצאים כאן בשבילכם לענות על לכל פניה או שאלה.

ליצירת קשר:
יחידת הדיאליזה עד השעה 23:00 - 02-6776430
בשעות אחרות במקרה חירום – להשיג את הכונן דרך המרכזייה 02-6777111 



מהי המודיאליזה?
המודיאליזה משמשת תחליף לכליה שאיננה מתפקדת באופן המספק את צרכי הגוף. ההחלטה על תחילת הטיפול בדיאליזה היא משותפת ומתקבלת על ידי הצוות המטפל יחד עם המטופל ובני המשפחה. ההחלטה מבוססת על בדיקות מעבדה המצביעות על תפקודי הכליה, סימפטומים של עייפות וחולשה, בדיקות דם המצביעות על חוסר איזון של מלחי הדם וסיבות נוספות.

כיצד הדיאליזה מחליפה את תפקוד הכליה?
תפקידה המרכזי של הכליה הוא ניקוי הדם ממלחים ורעלים לא רצויים וסילוק עודף הנוזלים בגוף דרך השתן. בהמודיאליזה, הדם מוצא מהגוף באמצעות מכשיר הדיאליזה דרך צנתר מרכזי, ועובר בצינורות קטנים, בתוך מסנן הנמצא במכשיר בסמוך לנוזל הדיאליזה. בתהליך זה, חומרים שונים כולל נוזלים מסולקים מהגוף (ראה איור). 


מהו משכו של טיפול ההמודיאליזה?
לרוב, משך הזמן המקובל לדיאליזה הוא 4 שעות בתדירות של שלוש פעמים בשבוע. עם זאת, הצוות המטפל יכול להמליץ על טיפול במשך ותדירות שונים לפי מצב המטופל.

 


האם יש אפשרויות אחרות?

כן. דיאליזה צפקית (פריטוניאלית) היא גם תחליף אפשרי לכליה כושלת. מדובר בסוג אחר של דיאליזה המבוצע באמצעות נוזל המוכנס דרך צנתר לתוך חלל הבטן ומוצא ממנו לסירוגין. לטיפול זה יש יתרונות וחסרונות שונים שכדאי לדון בהם עם הצוות המטפל לפני תחילת טיפול בדיאליזה. יש לזכור כי דיאליזה בילדים מהווה אמצעי זמני המהווה גשר לביצוע השתלת כליה. 

 

צנתר מרכזי

מהו צנתר מרכזי?
ילדים מטופלים בהמודיאליזה לרוב באמצעות צנתר מרכזי. מדובר בצינורית בעלת 2 פתחים שמוכנסת בדרך כלל באזור הצוואר הימני או במקומות אחרים ביחידת האנגיוגרפיה (צנתורים). תחבושת וקיבוע בעזרת תפרים מונעים את תזוזת הצנתר.

 

למה הצנתר נועד?
הצנתר מוכנס כדי לאפשר זרימת דם בנפח גדול אל מכשיר הדיאליזה. במהלך טיפול בהמודיאליזה שואבים דם בצדו האחד של הצנתר המרכזי (שצבעו אדום), ובצדו השני (הכחול) מחזירים את הדם המסונן לווריד המרכזי. נתן לקחת בדיקות דם ישירות מהצנתר ובכך להימנע מדקירות מיותרות של המטופל.

עד כמה הצנתר יפריע למטופל?
הצנתר שהוכנס לצורך ביצוע המודיאליזה איננו מפריע בחיי היום-יום ולא מפריע לשנת הלילה. עם זאת חשוב מאוד להקפיד על כללים בסיסיים מכיוון שהצנתר יכול להוות כלי לכניסה של זיהומים לתוך העור וזרם הדם.

 

מי יכול לטפל בצנתר מרכזי?
רק צוות סיעודי של הדיאליזה יכול לפתוח את החבישה ולטפל בצנתר. לכן, חשוב לא לפתוח את החבישה באופן עצמאי. במקרים מיוחדים הצוות ידריך את בני משפחה להחלפת חבישה בבית.



על אלו כללים חשובים יש להקפיד כשיש צנתר מרכזי?

  • חשוב למנוע הרטבת התחבושת.
  • במקרה והחבישה נפתחה בעת השהות בבית יש להניח חבישה נוספת מעליה, זאת מבלי להסיר את החבישה המקורית.
  • במקרה והחבישה נרטבה או התלכלכה, יש להיוועץ מייד עם הצוות המטפל.
  • לעיתים רחוקות מאד יכול להופיע דימום מאזור הצנתר ובמקרים קיצוניים הצנתר אף יכול להישלף ממקומו ולגרום לדמם. במקרה כזה יש ללחוץ על מיקום הדימום ולפנות מייד לחדר המיון.
  • בכל מקרה של חום, צמרמורת, רגישות ו/או כאב או כל תחושה לא מוכרת יש לצור קשר עם יחידת הדיאליזה או לפנות לחדר מיון. 

מה בנוגע להרטבת הצנתר?
בשל חשיבות רבה לשמירת תחבושת של צנתר יבשה ונקיה ,ישנן מספר המלצות:

  • להסביר לילד מדוע צריך לשמור על הצנתר.
  • חל איסור להיכנס לים, לבריכה ,לאמבטיית מים.
  • לכסות את אזור התחבושת בחבישת ניילון נוספת ומגבת מקופלת למניעת טפטוף מים.
  • לחפוף ראש בנפרד מכל הגוף (בדומה לנעשה בחפיפה במספרה). מומלץ לכופף את הראש אחורה ולכוון את זרימת המים רק לראש.
  • ניתן לשטוף את החלק התחתון של הגוף באופן רגיל. בחלק העליון כדאי להשתמש בספוג ללא זרם מים שיכול להרטיב תחבושת של צנתר.
  • מומלץ להתקלח בסמוך לדיאליזה במידה ומתקשים לבצע מקלחת לפי הכללים בכל יום. 

מהם סימני זיהום?

זיהום הינו סיכון משמעותי לילדים המטופלים בדיאליזה.
סימנים הדורשים פנייה מיידית לחדר מיון להערכת רופא כוללים בין היתר:

  • חולשה
  • חום
  • חוסר תאבון
  • צמרמורת 
  • שינויים בהתנהגות הילד כמו: אדישות ,כאב מקומי וגרד

 

שגרת הטיפול בדיאליזה

מה לעשות לפני הטיפול בדיאליזה?

  • מומלץ להגיע כ-20 דקות לפני תחילת הטיפול על מנת לוודא התחלה בזמן. עם זאת, יש להבין כי מדובר בבית חולים ולעיתים יש מקרים דחופים או מקרים שהתעכבו שיכולים לגרום לעיכוב בתחילת הטיפול.
  • כדאי לעודד את הילד ללכת לשירותים ולשטוף את הידיים במים ובסבון.
  • יש לשקול את הילד על ידי הצוות או ההורה ולרשום את המשקל בגיליון. יש עדיפות להישקל באותם מאזניים כל פעם.
  • הצוות ימדוד את לחץ הדם (בישיבה ובעמידה) ואת חום הגוף.

במהלך הטיפול

  • לחץ דם יימדד כל חצי שעה.
  • מומלץ לעודד את הילד להאזין למוזיקה, לקרוא ספר, לשחק במשחקי קופסה או מחשב במהלך הטיפול. כמו כן, אפשר לנצל את הזמן כדי לישון. 
  • יש להימנע מעמידה פתאומית כדי למנוע נפילת לחץ דם.
  • כדאי להימנע מארוחה כבדה במהלך הטיפול למניעת בחילה והקאות.
  • ניתן לצרף שני מלווים בעת הטיפול. בעת החיבור והניתוק מותר שיהיה בקרבת הילד רק מלווה אחד עם מסיכה כירורגית על הפנים למניעת זיהום.
  • יש להודיע לצוות על כל שינוי במצבו של הילד במהלך הטיפול, לדוגמא: תחושת של חום או סומק, כאב בטן, בחילה, הקאות, כאבי ראש או כאבי שרירים.

לאחר הטיפול
הצוות שוב ימדוד את חום הגוף ולחץ הדם של הילד וישקול את הילד.

שקילה
לשקילה לפני ואחרי טיפול בדיאליזה יש חשיבות רבה לקביעת אופי הטיפול בדיאליזה. לכן יש להקפיד על הכללים הבאים לקבלת שקילה מדויקת-

  • ללכת לשירותים לפני השקילה.
  • לרוקן את הכיסים מארנקים, טלפונים וכדומה.
  • להסיר את כל שכבות הביגוד הנוספות כמו סווטשרט ומעיל.
  • להוריד את הנעליים לפני המדידה.
  • להישקל עם אותו ביגוד לפני ואחרי הטיפול.
  • להישקל בכל פעם באותם מאזניים במידת האפשר.
  • מומלץ להישקל בכל פעם שלוש פעמים.
  • במידה ומדובר בתינוק יש להחליף חיתול לפני המדידה במידה והוא מלא.

אלו דברים יש לשנות באורח החיים בעת טיפול בדיאליזה?

תזונה
יש חשיבות רבה על שמירה של תזונה בריאה ומאוזנת. יש להקפיד על תזונה דלה באשלגן ובזרחן. הוראות נוספות יינתנו על ידי צוות התזונה.

הימנעות משתייה מרובה
במקרים והמטופל נותן רק כמות קטנה של שתן או לא נותן בכלל, יש להגביל את נפח השתיה לפי הוראות הצוות. בכל הגעה לדיאליזה תהיה שקילה לפני ואחרי הטיפול.


תרופות
מטופלים בדיאליזה נזקקים לעיתים קרובות לטיפול תרופתי. הטיפולים המרכזיים כוללים:

  • טיפול באנמיה – לעיתים קרובות יש צורך בטיפול בברזל (בפה או בווריד), חומצה פולית, ויטמין 12B ולעיתים זריקות של הורמון המגביר את יצור הכדוריות האדומות. הזריקה ניתנת בכל טיפול בדיאליזה או פעם בשבוע/ בשבועיים – על פי החלטת הרופא. 
  • קושרי זרחן - מכיוון שזרחן אינו מופרש טוב בשתן בחולי כליה, יש לעתים קרובות לקחת קושרי זרחן לפני הארוחה.
  • ויטמין D – בשל הפגיעה בתפקוד הכלייתי יש לעיתים קרובות לקחת תרכובות שונות של ויטמין D. חלקם ניתנים פעם ביום וחלקם פעם בחודש.
  • טיפול ביתר לחץ דם – לעיתים יש צורך טיפול תרופות ליתר לחץ דם. את הטיפול עדיף לא לקחת לפני או אחרי הטיפול בדיאליזה אלא לפני השינה. 
  •  הורמון גדילה – לעיתים יש צרוך בזריקות של הורמון גדילה בילדים המטופלים בדיאליזה עם קומה נמוכה שלא הגיעו לגובהם הסופי.


בברכת רפואה שלמה,
צוות מחלקת ילדים והיחידה לנפרולוגיה של הילד


 

 

 

המידע המופיע בפרסום זה נועד להשכלה בלבד, ואינו מהווה חוות דעת רפואית ובכל מקרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי רפואי.  כל הזכויות שמורות להדסה © אין לצלם, להעתיק ולעשות כל שימוש מסחרי מבלי לקבל אישור בכתב מאת  הדסה.  החוברת מנוסחת פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד אך היא מיועדת לנשים וגברים כאחד.