לא מדובר על סתם דפיקות לב, דפיקות לב (פלפיטציות) הן כינוי למצב בו מרגישים את פעימות הלב במנוחה. (במידה ומרגישים את פעימות הלב הולמות לאחר פעילות גופנית כלשהי זו תופעה רגילה). וזו יכולה להיות תחושה מטרידה שעלולה להפריע לשגרת היום – יום. לעיתים מדווחים אנשים החווים פעמת על תחושת החסרת פעימה. פעמים רבות דפיקות הלב מודגשות בעת מנוחה, כאשר ישנם מעט גירויים חיצוניים.
דופק ממוצע של אדם בוגר במנוחה הינו 60-80 פעימות בדקה. לילדים ולתינוקות דופק גבוה יותר העומד על 80-120 פעימות בדקה. אצל ספורטאים המתאמנים באורח קבע ומפתחים את שריר הלב יורד קצב הלב במנוחה לכדי 40-60 פעימות בדקה.
ממה נגרמת התחושה של דפיקות לב?
- שינוי בקצב הלב או בעקבות עלייה בנפח הפעימה (עלייה בכמות הדם שמוזרמת בפעימת לב אחת) או בעקבות התכווצות חריגה של שריר הלב.
- מצבים שבהם אין בעיית לב כלשהי, אך עלול לקרות כאשר סובלים מהפרעות חרדה שונות.
- אישה בהריון עלולה לחוש דפיקות לב על אף שדופק הלב תקין. נראה שהסיבה לכך היא התכווצות מאומצת יותר של הלב והעלייה בנפח הדם שהוא מזרים.
- פעימות מוקדמות בעליות הלב ובחדרי הלב (APBs/VPBs). פעימות מוקדמות בעליות הלב עלולות לגרום לתחושה שהלב מתהפך ולעיתים גם לתחושה של פעימות בצוואר. התופעה הזאת מוחמרת בעקבות עישון, צריכת קפאין או צריכת אלכוהול.
- עלייה ברמות האדרנלין בגוף, נוצר מצב שמכונה סינוס טכיקרדיה - דפיקות לב מהירות בעלות עוצמה מוגברת. למצב הזה יכולות להיות סיבות רבות כמו פעילות יתר של בלוטת התריס, היפוגליקמיה (ירידה ברמת הגלוקוז בדם), אנמיה, חום, התקפי חרדה, שימוש בתרופות כמו ונטולין, ריטלין, פסאודואפדרין, נטילת תוספי מזון לירידה במשקל ונטילת תרופות ללא מרשם נגד צינון ושפעת. כמו כן ייתכן מצב נדיר שבו גידול בגוף מפריש אדרנלין וגורם להתקפים של דפיקות לב ולעלייה בלחץ הדם. גידול כזה מכונה פיאוכרומוציטומה.
- טכיקרדיה (דופק מהיר) עלייתית התקפית (SVT) גורמת להתקפים של דפיקות לב מהירות שמתאפיינות בהתחלה פתאומית ובסיום פתאומי. התקפים אלו יכולים לקרות כאשר: צריכת אלכוהול, במצבים של לחץ נפשי או לאחר מאמץ גופני. המצב הזה מופיע הן אצל מי שסובלים ממחלות לב והן אצל מי שאינם סובלים ממחלות לב.
- פרפור פרוזדורים/עליות הוא הפרעת קצב שבה עליות הלב אינן מתכווצות באופן יעיל
- טכיקרדיה חדרית (Ventricular Tachycardia) היא לרוב מסוכנת יותר ועלולה לגרום לחולשה ולתחושת טרום עילפון, לאובדן הכרה ובמקרים מסוימים אפילו למוות פתאומי - בעיקר אצל מי שסובלים ממחלת לב משמעותית.
התסמינים:
בירור תסמינים כמו דפיקות לב כולל בדיקות שונות כדוגמת בדיקת אק"ג, הולטר אק"ג, מנטרים ארוכי טווח דוגמת Event recorder ו- Loop Recorder, מבחן מאמץ (ארגומטריה) ואקו לב. יש חשיבות שהבירור יתבצע על ידי קרדיולוג המכיר את כל בדיקות העזר העומדות לרשותו וזאת על מנת להגיע לאבחנה של סיבת הפלפיטציות בדרך היעילה והמהירה ביותר.
יש להדגיש, כי במידה וחשים דפיקות לב מומלץ להיבדק על ידי רופא.
אבחנה:
האבחנה מתחילה באיסוף מידע רלוונטי ובבדיקה גופנית. בהתאם להתרשמותו עשוי הרופא להפנות את הנבדק לבדיקות נוספות כמו:
- אק"ג
- הולטר לב
- מבחן מאמץ (ארגומטריה)
- אקו לב
- Electrophysiological Study) EPS) - בדיקה פולשנית שכוללת צנתור לבדיקת הפעילות החשמלית של הלב.
- בדיקות מעבדה - כולל ספירת דם, תפקוד בלוטת התריס ורמות המלחים בדם (הפרעות ברמת המלחים, ובעיקר ברמת האשלגן, עלולות לגרום להפרעות בקצב הלב). אם עולה החשד לקיומו של גידול שמפריש אדרנלין (פיאוכרומוציטומה) ניתן לעשות בדיקות מיוחדות לגילוי רמות מוגברות של אדרנלין ושל נגזרותיו בדם ובשתן.
- בדיקות גנטיות
הטיפול בדפיקות לב - פעמת
לא תמיד חייבים לטפל היות שלפעמים דפיקות הלב נגרמות ממצבים שאין להם משמעות רפואית. באופן כללי יש להפחית צריכה של קפאין ולהימנע מתרופות או מתכשירים שגורמים לדפיקות לב. לעיתים ניתן לתת תרופות להאטת הדופק כדי להפחית את תדירות האירועים במקרים שבהם חשים אי-נוחות משמעותית כתוצאה מהתופעה הזאת.
אם מדובר בהפרעות קצב חמורות יותר, כוללים הטיפולים הרפואיים האפשריים תרופות אנטי אריטמיות להסדרת קצב הלב, טיפולים פולשניים באמצעות צנתור (שבהם צורבים את המוקד של הפרעת הקצב בלב) והשתלה של דפיברילטור למטופלים בסיכון גבוה. הדפיברילטור מזהה הפרעות קצב מסוכנות ונותן שוק חשמלי במקרה הצורך.
אם מתגלה מצב של פרפור פרוזדורים, יש לעיתים צורך במתן תרופות מדללות דם עקב הסיכון המוגבר לאירוע מוחי.
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
יש לפנות בדחיפות לרופא כאשר דפיקות הלב מלוות בחולשה, בעילפון או בטרום עילפון או בכאבים בחזה. הדחיפות גבוהה במיוחד אם התסמונות האלה מופיעות אצל מי שיש לו מחלת לב משמעותית.