הרדמה כללית, הנקראת גם הרדמה מלאה, הוא הליך רפואי בו רופא מרדים גורם לכם, בדר"כ באמצעות תרופות נרקוטיות ישירות לווריד או בשאיפה של גז נדיף, להגיע למצב של חוסר הכרה מבוקר ונשלט, במטרה לבצע את הפעילות הכירורגית הדרושה. תרופות הרדמה שניתנות הן פועלות לדיכוי מערכת העצבים, זאת כדי לאפשר טיפול בחולה או בפצוע ללא גרימת כאב, תוך שמירה על תפקוד תקין של מערכות הגוף.
לתהליך הרדמה כללית שלוש מטרות עיקריות:
- מניעת כאב בזמן הניתוח ולאחריו (שיכוך כאבים, אנלגזיה)
- מניעת תזוזה של המנותח בזמן הניתוח
- הרפיית שרירי המנותח, על מנת לאפשר למנתח לחתוך שרירים
תפקידו של המרדים בחדר ניתוח:
רופא מרדים קובע את אורך הצום לפני הניתוח, את תרופות ההכנה ואת הצורך בבדיקות טרם הניתוח. הוא מחליט על סוג ההרדמה, בוחר את תרופות ההרדמה, דרך ביצועה והאמצעים הנדרשים. רופא מרדים מטפל בחולה בשלב של ההכנה לניתוח, במהלך הניתוח, לאחר הניתוח - בחדר התאוששות עד להתייצבות מצב המטופל וגם לאחר מכן במחלקה במסגרת הטיפול בכאב. כמו כן, הרופאים המרדימים מטפלים בחולים ביחידות לטיפול נמרץ ובמרפאות כאב.
במהלך הניתוח הטיפול הניתן ע"י הרופא המרדים מתייחס קודם כל לשמירה על התפקודים החיוניים של החולה העובר ניתוח, טיפול בכאב, מניעת נזק בעקבות דחק (STRESS),תמיכה נשימתית, תמיכת תפקוד הלב וכלי-הדם, כליות וכו'. הרופא המרדים עוקב אחר המוניטור של המטופל ואחר מצבו של החולה ומתקן שינויים הנגרמים במהלך הניתוח. לדוגמא: אם במהלך הניתוח מתפתח דימום, הרופא המרדים נותן עירוי דם לחולה, אם נשימות החולה אינן מספיקות הרופא המרדים מבצע הנשמה מלאכותית.
אילו הכנות יש לעשות לקראת הרדמה כללית?
כמה ימים לפני ההרדמה יש להיפגש עם הרופא המרדים. בפגישה הוא יבקש מידע מפורט על ההיסטוריה הרפואית שלך. במיוחד הוא ירצה לדעת על אלרגיות, על תרופות שנלקחות באופן זמני או באופן קבוע (כולל תרופות טבעיות או תרופות שנלקחות ללא מרשם רופא), על הרדמות קודמות ועל ניתוחים קודמים - במיוחד אם היו בהם סיבוכים כלשהם.
הנחיות צום - תקבלו הנחיות כתובות, עליהן חתום המרדים, בכל הקשור לצום ולתרופות שיש לקחת/להפסיק לפני הניתוח. במרבית המקרים יש להגיע לניתוח בצום מלא (של 8 או 12 שעות-תלוי בסוג הניתוח), כולל מניעה מוחלטת מאכילת מסטיק או מציצת סוכריה.
על מטופלים מעשנים להימנע מעישון כ-36 שעות לפני הרדמה, שכן עישון מעלה את החומציות בקיבה, פוגע בתהליך החמצון בדם ומעלה את הסיבוכים הריאתיים.
צנרור קנה:
הן במבוגרים והן בילדים קיימות שיטות מגוונות של שמירת דרכי אוויר פתוחות במהלך הרדמה כללית. הרופא המרדים בוחר בין צנרור קנה לבין שימוש במסכת פנים, מסיכת בית הקול (laryngeal mask) או באמצעים אחרים, זאת, בהתאם לסוג הניתוח, סוג ההרדמה ומאפייני החולה.
לדוגמה בפעולה קצרה כמו ביופסיה של העור הוא יכול להסתפק בטשטוש עם מסיכה, לעומת ניתוח ממושך, דחוף, או בחולה לא יציב או מסובך, קרוב לוודאי יבחר לבצע צנרור קנה (אינטובציה).
הקאות לאחר הרדמה כללית:
תופעת הבחילות וההקאות לאחר ניתוח היא תופעה שכיחה מאוד וידועה היטב לרופאים המרדימים. התופעה נפוצה יותר באוכלוסיית הנשים לעומת הגברים. כיום, קיימות תרופות ושיטות הרדמה המפחיתות באופן משמעותי את שכיחות וחומרת הבחילה וההקאה לאחר הרדמה. יש ליידע את הרופא המרדים על נטייה לבחילות והקאות על-מנת לאפשר לו לבחור את שיטת ההרדמה המתאימה ובחירת התרופות שאמורות להקל על התופעה.