אבני מרה

כיס מרה הוא איבר דמוי אגס (בנפח 50 מ"ל) שתפקידו לאגור מרה המופרשת מהכבד ושחרורה בעת ארוחה לקראת עיכול המזון. כיס המרה ממוקם ברבע הימני העליון של הבטן, צמוד לחלק התחתון של הכבד.
מחלות כיס המרה קשורות בדרך כללי להיווצרות אבני מרה. אבנים אלו נוצרות כתוצאה משינויים בהרכב המרה והן עלולות לחסום את פתח כיס המרה ולמנוע מהמרה לזרום למעיים. הדבר עלול לגרום להתנפחות כיס המרה, כאבים, הקאות ולעיתים גם חום המעיד על דלקת. במקרה של חסימת צינור המרה הראשי באבני מרה, עלולה להופיע צהבת עקב חסימת הכבד.

נוכחות של אבני מרה בכיס היא בעיה שכיחה שעולה עם הגיל, אך רוב אבני מרה לא גורמות לבעיות כלשהן. רק כ-20% מכל אבני המרה גורמות לתסמיני מחלות שונות. הסיבה המדויקת להיווצרות האבנים טרם הובנה במלואה, אך ידוע כי שכיחות האבנים גבוהה יותר בנשים, באנשים עם עודף משקל ואנשים שסובלים מתזונה לקויה.

אבנים בכיס המרה יכולות לגרום למספר בעיות: דלקת כיס המרה, דלקת הלבלב, דלקת דרכי המרה או צהבת חסימתית. אדם הסובל מאבני מרה עלול לחוש בכאב בטן חזק בצד ימין, המקרין לגב או לכתף ימין, ולעתים גם הקאות, חום, וצהבת. הבדיקה הנפוצה ביותר לאבחון אבני כיס מרה היא אולטרסאונד בטן. במקרים מסוימים ייתכן ויהיה צורך בביצוע בדיקות מעבדה ובדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי. רק אבני מרה סימפטומטיות (אבני מרה הגורמות לתסמינים) דורשות טיפול. לאור העובדה כי היעדר של כיס מרה אינו פוגם במערכת העיכול וגורם לתופעות לוואי, הדרך המקובלת לטפל באבני מרה היא ניתוח לכריתת כיס מרה.

הטיפול המבוצע: כריתת כיס מרה לפרוסקופית

לפרוסקופיה (ניתוח זעיר פולשני) היא שיטת ניתוח המאפשרת ביצוע ניתוחים ללא פתיחת הבטן. במהלך הניתוח משתמשים במצלמה זעירה המוחדרת לחלל הבטן ומעבירה את התמונה באמצעות סיבים אופטיים למסך ווידיאו, כך שהמנתח יכול לצפות באברי הבטן ולבצע ניתוחים.

בשיטה הלפרוסקופית מבצעים חתך סמוך לטבור ומזרימים גז CO2 הגורם להתנפחות הבטן ולהרחקת האברים זה מזה, כך שניתן לזהותם בקלות ולהימנע מפגיעה באיברים הסמוכים לכיס המרה במהלך הניתוח. בהמשך מוחדרים כלי ניתוח ניתוחיים לפרוסקופים המאפשרים בידוד של צינור כיס המרה וכלי הדם, ולאחר מכן חלוקתם והוצאת כיס המרה דרך החתך.

לניתוח בשיטה לפרוסקופית מגוון יתרונות בולטים בהשוואה לניתוחים פתוחים קונבנציונאליים: הפחתה בכאב לאחר הניתוח, צמצום הסיכון לזיהומים, צמצום הסיכון להופעת בקעים ופגיעה קוסמטית מינימאלית.

ניתוח כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית אורך כשעה וחצי ובסיומו מועבר המנותח לחדר התאוששות. לאחר התאוששות מלאה הוא מועבר למחלקה, שם הוא מתקבל על ידי האחות שמרכזת הטיפול בו. הורדת חבישות הניתוח, הטיפול בפצעים והוצאת הנקז (במידה וישנו) יעשו על פי הוראות רפואיות. ברוב המקרים ניתן להשתחרר הביתה כיום-יומיים לאחר הניתוח ולחזור לפעילות כמעט רגילה תוך 10 ימים. התפרים יוצאו בהתאם להוראת הרופא. הוצאת התפרים מתבצעת כעבור שבוע עד שבועיים לאחר הניתוח.

לאחר הניתוח יש להתחיל בטיפול פיזיותרפי. טיפול זה נועד לשמור על אוורור תקין של הריאות, לנקז ליחה, לעודד שיעול ולמנוע סיבוכים הנובעים משכיבה ממושכת. בנוסף, הטיפול נועד לסייע בפינוי הגז המוחדר לגוף ועלול לגרום לכאבים בכתפיים. ככלל, בימים שלאחר הניתוח חשוב מאוד לשהות כמה שיותר מחוץ למיטה.

בית החולים הדסה מעמיד לרשות המטופלים צוות מומחים מיומן ומנוסה באבחון וטיפול במחלות כיס מרה. למידע נוסף, צרו עמנו קשר.