אצבע פטישון

אצבע פטישון

אצבעות פטישון הוא מצב רפואי הגורם לעיוות השרירים וברצועות במפרקי האצבעות הקטנות בכפות הרגליים הגורם להם לכיפוף המדמה צורת פטיש.

 

בשלב הראשוני באצבעות פטישון עוד ניתן להניע את מפרקי האצבעות, אך במצב המתקדם של המחלה המפרק נוקשה ואי אפשר להזיז את המפרקים ובשלב זה הטיפול יהיה ניתוחי.

 

באוכלוסייה המבוגרת יהיה נטייה מוגברת לפתח אצבעות פטישון, וכן נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר, אצבעות פטישון לרוב נובעות מנעליים לא מתאימות שיכולות לאלץ את הבוהן למצב כפוף, כגון: נעלי עקב, נעליים קצרות או צרות מידי לכף הרגל.

 

כאשר האצבעות כפופות לפרקי זמן ארוכים, דבר זה עלול לגרום להתקצרות השרירים בהן וכך נוצר עיוות האצבעות.

 

הפרעה בפעולת השרירים הקורית במצבים של שיתוק או פעילות לא תקינה של מערכת העצבים גורמת לחוסר איזון בין השרירים והתפתחות עוות האצבעות לכן, שיתוק, מולד או נרכש יכול לגרום לאצבעות פטישון.

 

וכן חולי סכרת נוטים לפתח הפרעה בעצבים הארוכים לכפות הרגליים, מצב זה קרוי נוירופתיה, הגורם לעיתים קרובות לאצבעות פטישון.

 

סיבה נוספת להתפתחות עיוות זה באצבע השנייה (שליד הבוהן הגדולה) היא עוות הבוהן הגדולה (Hallux Valgus) אשר בשלבים מתקדמים נדחקת אל מתחת לאצבע השנייה הסמוכה, מרימה אותה בקביעות וגורמת לעוות, שלאורך זמן הופך לקבוע. מכאן, שאצבעות פטישון, ובפרט האצבע השנייה יכולה להיות משנית לעוות של הבוהן הגדולה.

דרכי הטיפול:

באצבעות פטישון נועד לצמצם את חוסר הנוחות שבגינן. מומלץ להשתמש בנעל עם קופסת בהונות (החלק הקדמי של הנעל) שתהיה גבוהה ורכה, כך שתוכל להכיל את האצבעות המורמות מבלי לגרום ללחץ עליהם. ניתן להדביק מדבקה שמרפדת את היבלת ועשויה להקטין את הכאב. לכאב בסולית כף הרגל יש להשתמש בנעליים נוחות יותר, עם סוליה רכה ו/או מדרסים המקטינים את הלחץ באזור ראשי המסרקים. אף שהטיפול הלא ניתוחי עשוי להקל על תסמיני האצבע הפטישונית, הוא לא יכול לתקן את העיוות.

הטיפול הניתוחי:

יעזור לצמצום או תיקון העיוות. בשלב המוקדם הוא יכול להיות כרוך בניתוק של גיד או רצועה על מנת לנסות להחזיר את האיזון לאצבעות ולגרום ליישורן, או לפחות להאט את החרפת העיוות. במצבים בהם המחלה מתרדמת והעיוות גרם לנוקשות מלאה, יש צורך בניתוח שיכלול ניסור של עצמות האצבע על מנת ליישרן ו/או ביטול המפרק הבין גלילי של האצבע. מתקבלת אצבע נוקשה אך במנח תקין. באם העיוות מתקדם מאוד וכרוך בפריקה במפרק שבין האצבע לגליל, אזי הניתוח לעתים קרובות צריך לכלול גם ניסור וקיצור של המסרקים. במצבים אלו ההחלמה ארוכה יותר והתפקוד הסופי יהיה בד"כ נחות בהשוואה למקרים בהם הניתוחים נעשים בהקדם.