בעיות פוריות בנשים

מהם הגורמים לאי פוריות אצל נשים? איך מאבחנים אי-פריון?

לפי הנתונים האחרונים בישראל כ- 15% מאוכלוסייה סובלים מאי פריון. אי-פריון מוגדר כאשר אישה מנסה להיכנס להריון אחרי קיום יחסים בזמן ביוץ מעל שנה וללא הצלחה.

הגורמים השכיחים לאי פריון בקרב נשים:

  • גיל- בניגוד לגברים שלא מפסיקים לייצר זרעים במשך כל חייהם הביציות של נשים מתפתחות בשחלות בחיים העובריים שלנו ומאז לא נוצרות ביציות חדשות לכן ככל שגיל האישה מתקדם כך הביציות שלנו מזדקנות ויורדת איכותן. מגיל 35 לאישה מספר הביציות יורד משמעותית כמו היכולת להיכנס להריון. לכן ככל שגיל האישה מתקדם יותר יורד הסיכוי להריון או הריון מוצלח לעומת הסיכון הגבוה למומים מולדים בעובר.
  • בעיות ביוץ- בכדי להיכנס להריון יש צורך במחזור חודשי סדיר שבמהלכו הביציות מופרות מהשחלה וכך נוצר ביוץ.

ההפרעות בביוץ נובעות מכמה דברים:

  • כשל שחלתי בטרם עת- זהו מצב שבו תפקוד השחלות יורד בגלאים מוקדמים יחסית. בשחלות מאוחסנות הביציות וכאשר תפקוד השחלות יורד כך מספר הביציות יורד
  • שיבוש הורמונלי הנגרם מתסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS)- השחלות מתפקדות בצורה לא תקינה וייתכן כי הביוץ לא יתרחש.

פגיעה ברחם ובחצוצרות:

 כאשר יש בעיות ברחם ובחצוצרות זה יכול למנוע מהביציות לנוע מהשחלה לרחם וכאשר הביציות לא יכולת לנוע קשה יותר להרות באופן טבעי הסיבות האפשרויות לכך:

  • ניתוח- ניתוח באגן יכולים לגרום לצלקות ונזק לחצוצרות, ניתוחים בצוואר הרחם יכולים לעיתים לגרום לצלקות או לקיצור צוואר הרחם
  • גידולים שפירים המופיעים בדופן שרירי הרחם יכולים להפריע להשרשה או לחסום את החצוצרה ולמנוע הפריה. שרירנים תת-ריריים גדולים עשויים להפוך את חלל הרחם לגדול יותר ולהגדיל את מרחק הזרע שעליו לנוע
  • חסימה בחצוצרה מונעת מפגש בין תא הזרע לבין ביצית וכמו כן למנוע מביצית מופרת להגיע לרחם זוהי בעיית פוריות על רקע חסימתי-מכני בחצוצרה

אנדומטריוזיס:

זוהי תסמונת שבה רירית הרחם גודלת מחוצה לה על השחלות או אזורים אחרים בחלל האגן הנשים
אין תסמינים לאי פריון משום שזאת אינה מחלה אלא הגדרת מצב
אי פריון נקבע כאשר זוג מנסה להיכנס להריון ללא התערבות רפואית (הריון ספונטני) במשך שנה או לאישה מגיל 35 במשך חצי שנה.

במידה והזוג אינו הצליח להרות לאחר שנה או אישה בת 35 לאחר חצי שנה ממומלץ לפנות לרופא גניקולוג מומחה בפריון
הגניקולוג יערוך בירור וינהל שיחה ראשונית ובדיקה גופנית ויפנה את הזוג לבירור.
אלה הן הבדיקות שהרופא עשוי לשלוח את האישה בהתאם למצבה הספציפי:

  • אולטרה סאונד
  • בדיקות דם כלליות-(ספירת דם, כימיה של הדם), הורמונים בדם הבודקים את תקינות הביוץ
  • יעוץ גנטי- בדיקה שמומלצת לכל זוג שמעוניין להרות כדי לשלול נשאות של מחלות גנטיות
  • צילום רחם- הבדיקה מתבצעת במכון רנטגן ללא הרדמה ולעיתים גורמת לכאב ולאי נוחות. מכניסים צינורית דקה לצוואר הרחם ומזריקים חומר ניגוד לרחם בכדי לבדוק את תקינות מבנה הרחם ומעבר פתוח תקין של החצוצרות
  • לפרוסקופיה- הליך ניתוחי שנעשה בהרדמה מלאה בחדר ניתוח בכדי למצוא בעיות חסימה בחצוצרות או אנדומטריוזיס ולטפל בהם
  • רזרבה השחלתית - זוהי בדיקה שמאפשרת להעריך כמה ביציות יש בשחלות. במידה ויש רזרבה שחלתית נמוכה, הסיכוי להיכנס להריון נמוך. ככל שגיל האישה עולה (מעל גיל 35). נשים מעשנות או עם מחלות אוטואימוניות הרזרבה השחלתית יורדת.

דרכי הטיפול לאי-פריון:

בכדי לקבוע איזה סוג טיפול מתאים לאי-פריון באישה צריך להבין מהיכן נובעת הבעיה ולהתחשב בקריטריונים הבאים: גיל האישה, כמה זמן נמשכת בעיית הפוריות ושיקול דעתם של בני הזוג אשר ישתתף באופן מלא בקבלת החלטות במסגרת תכנון ההליך:

  • כאשר קיימת בעיית ביוץ הטיפול בדרך כלל יהיה מתן טיפול הורמונאלי (מעודדי ביוץ הגורם לשחרור ביציות)
  • בעיות פוריות הנגרמות עקב בעיה מכנית כגון: חסימת חצוצרות או שרירן ברחם ייפתר לעיתים בניתוח
  • במידה וטיפולים הורמונליים או ניתוח לא מצליחים ניתן לעבור לטיפולי הפריה חוץ גופית

בהפריה חוץ גופית שואבים לאישה ביציות, הן מופרות במעבדה בזרע של הבן זוג ומתפתחים עוברים אלה מוחזרים לרחם.

טיפול זה אינטנסיבי מאוד לאישה הכולל הזרקת הורמונים (חלק מההזרקות יכולות להיעשות בבית ולחסוך זמן ולהימנע מהגעה למרפאה) וכן פרוצדורות שונות הנעשות בבית חולים.