פגיעה בעין עלולה להופיע כפגיעה יחידה או כחלק מפגיעות רבות בגוף. השכיחות של פגיעות עיניים מלחמתיות ובאירועי פיגוע המוניים מסך כלל הפגיעות היא בד"כ- 8%. כ- 2.5 מיליון אנשים נפגעים בעיניים מידי שנה בארה"ב, כאשר גברים נפגעים פי 4 יותר מנשים. מתוכם, כ- 40,000 עד 60,000 פגיעות עיניים יובילו לאובדן ראיה חלקי או מלא.
נסיבות הפגיעה בעין קשורות בגיל הנפגע. פגיעות בילדים מתרחשות בד"כ בבית, וקשורות עפ"י רוב למשחק עם חפצים חדים. פגיעות במבוגרים מתרחשות בד"כ במקום העבודה, אך יתכנו גם במהלך פעילות ספורטיבית, תאונות דרכים, פעילות מלחמה או טרור, וכן כמהלך פעילות נופש (פגיעות מכדורי צייד ומזיקוקים).
כאשר קיימים גורמי סיכון לפגיעות בעיניים, הנובעים למשל מאופי העבודה, חשוב לנסות למנוע אותם. אמצעי המניעה החשוב ביותר הוא משקפי מגן, העשויות מחומר פלסטי עמיד לחבלות כמו פוליקרבונט. משקפיים כאלו מומלצות במקומות עבודה מסוכנים, כגון ליד פסי ייצור, במהלך עבודה עם מכשירי קידוח וניסור חשמליים, ובסוגי ספורט מסוכנים, כגון במשחקי הוקי וסקווש. כ"כ מומלץ להרכיב משקפי מגן באנשים שיש להם ראיה רק בעין אחת. מחקרים הראו כי באנשים שנפגעו בעין אחת, יש סיכוי יתר להיפגע גם בעין השנייה, וזאת בשל שדה הראיה החלקי.
קיימים מספר מנגנוני הגנה טבעיים השומרים על העין בפני חבלות. אלו כוללים את עצמות הגולגולת, היוצרות את ארובת העין, שבתוכה נמצא גלגל העין. העפעפיים ורפלקס המצמוץ מגנים על העין באופן מתמיד בפני גופים זרים. הדמעות שוטפות את משטח העין החיצון ועוזרות בסילוק חלק מהגופים הזרים הבאים במגע עם העין. כ"כ הקרנית מעוצבבת בעצבוב עשיר, וכל מגע קטן ביותר של גוף זר בעין גורם לכאב.
ניתן לחלק את הפגיעות בעיניים על-פי חומרת הפגיעה ועל פי אופייה.
חומרת הפגיעה בעין
- פגיעות קשות – אלו הן פגיעות המסכנות את שלמות העין וקיימת סכנה לאובדן הראיה. פגיעות אלו כוללות פגיעות חודרות לעין (התנקבות העין) עם או בלי גופים זרים, או פגיעות בשלמות משטח העין החיצוני (כוויות כימיות).
- גוף זר בקרנית/לחמית
- פגיעות קלות – אלו הן פגיעות שטחיות, בהן לא היתה התנקבות של העין. אלו הם בד"כ גופים זרים קטנים הנצמדים למשטח העין החיצוני, או שפשוף חיצוני של הקרנית.
אופי הפגיעה בעין
- פגיעות במשטח העין החיצוני (כוויות כימיות, גופים זרים, ארוזיות בקרנית)
- פציעות עיניים חודרות (גופים חדים, נתזים, גופים בעלי מהירות גבוהה)
- פציעות עיניים לא חודרות (חבלה קהה)
- פגיעה בעין כתוצאה מחבלות גופניות כלליות (טלטול עז)
להלן סקירה של הפגיעות העיקריות בעיניים על-פי מיקום ואופי הפגיעה.
פגיעות במשטח העין החיצוני
כוויות
קיימות 3 סוגי כוויות בעיניים: כוויות תרמיות, כוויות מקרינה על-סגולית (UV), וכוויות כימיות.
כוויות תרמיותהן נדירות יחסית, וזאת בשל ההגנה של העפעפיים על העין. הן קשורות לכוויה קשה בעין מאש גלויה, בה נגרם נזק קשה לעור הפנים והעפעפיים.
לעומתן,כוויות מקרינה על-סגולית הן שכיחות, ונגרמות בשל חשיפת העין לקרינה במהלך ריתוך ללא משקפי מגן, או במהלך שהיה ממושכת בשלג ללא משקפי מגן. כוויה בעין במקרים אלו מתגלה רק לאחר מספר שעות לאחר החשיפה, ומתבטאת בנזק חולף לתאי הציפוי החיצוני של הקרנית. חבישת העין עם משחה אנטיביוטית תביא להקלה מידית ולריפוי מלא.
כוויות כימיות גורמות לנזק קשה ביותר למשטח העין החיצוני, ומחייבות שטיפה מרובה במים והפניה דחופה לחדר מיון. חומצות או בסיסים הבאים במגע עם משטח העין החיצוני עלולים להרוס באופן תמידי את תאי הציפוי החיצוני של הקרנית, ולגרום בשלב מאוחר לסיבוכים קשים כגון התמוססות של הקרנית, עכירות של הקרנית, עליית הלחץ התוך-עיני והתהוות קטרקט (עכירות העדשה). פגיעות אלו עלולות לגרום לאובדן תמידי של הראיה. הטיפול ארוך הטווח בכוויה בעין כרוך בניתוחים מורכבים לשחזור משטח העין החיצוני, כגון השתלת קרנית, והשתלת תאי ציפוי לקרנית במקום התאים שאבדו.
גופים זרים חיצוניים
גופים זרים קטנים הנצמדים אל פני משטח העין החיצון הם נתזים מתכתיים הנוצרים בזמן קידוח או ניסור של חומרים מתכתיים. הם שכיחים בפועלי בניין שאינם מרכיבים משקפי מגן. כ"כ יתכנו גופים זרים מן הצומח או מן האדמה, הנכנסים לעין לאחר מעוף ברוח, או לאחר מגע או שפשוף העיניים בידיים לא נקיות. אלו שכיחים בעובדי חקלאות וגינון ובילדים.
הנפגע מרגיש בכאב, דמעת ותחושת גוף זר. רופא העיניים יוכל להסיר גופים אלו בעזרת מכשור עדין. לאחר הוצאתם, נוצר פצע שטחי המותי לעיתים דימום בעין, אך מחלים תוך זמן קצר.
פצעים שטחיים (ארוזיות)
פצעים אלו הם תוצאה של קילוף הציפוי החיצוני של הקרנית, לאחר חיכוך עם גוף זר או מגע עם כימיקל הגורם לכוויה בעין. פצעים אלו גורמים לכאב, דמעת וטשטוש הראיה, ומחלימים במהרה לאחר חבישת העין עם משחה אנטיביוטית.
פציעות עיניים חודרות
פגיעות אלו שכיחות יותר בגברים, ו-75% מהנפגעים הם צעירים מתחת גיל 30. הסיבות השכיחות הן תאונות בבית, תקיפה, ותאונות ספורט. היקף הנזק הוא תוצאה של גודל הגוף הפוגע, הרכבו ומהירות הפגיעה בעין. גורם נוסף המשפיע על חומרת הפגיעה היא מידת הזיהום התוך עיני הנכנסת לעין יחד או בעקבות חדירת הגוף הזר. גופים הגורמים לפגיעות חודרות הם סכינים, עטים, עפרונות, צעצועים, וגופים עפים כגון כדורי צייד או נתזי מתכת.
אזור החדירה לעין יכול להיות הקרנית או לובן העין (Sclera). פציעה חודרת של הקרנית יכולה לגרום ליציאת הנוזל התוך-עיני, ולעיתים ליציאת חלק מהקשתית (Iris). במקרה זה האישון יהיה משוך לכיוון הפצע (תמונה 2). היקף הנזק התוך עיני תלוי בעומק החדירה. גוף זר שחדר לקרנית ויצא מיד (כגון סכין) יכול לגרום לפגיעה בקרנית, אך יכול גם לפצוע את העדשה התוך עינית, ולגרום לעכירות בעדשה (קטרקט). חדירה עמוקה יותר יכולה להגיע לזגוגית ולרשתית. במקרים אלו תיתכן פריצה החוצה של הזגוגית, דימומים ברשתית ואף הפרדות הרשתית.
הטיפול בפציעות חודרות
בחשד לפציעה חודרת, יש להימנע מכל מגע או לחץ על העין. אין לחבוש את העין, מכיוון שפעולה זו עלולה להפעיל לחץ על גלגל העין הפתוח, ובכך להרחיב את הפצע הפתוח ולגרום ליציאת רקמה נוספת דרכו. ניתן להניח על העין מגן פלסטי קשיח, שאינו נוגע בעין, ולהצמידו לראש בעזרת רצועות פלסטר. יש להעביר את הנפגע במהירות האפשרית, רצוי בשכיבה, למרכז הרפואי הקרוב ביותר בו נמצאים רופאי עיניים.
רוב הפציעות החודרות בעיניים מחייבות ניתוח דחוף, בד"כ בהרדמה כללית. אופי הניתוח תלוי בהיקף הנזק. ברוב המקרים תבוצע בתחילה סגירה של הפצע החיצוני בקרנית בעזרת תפרים עדינים (תמונה 3). לאחר מכן תוחזר רקמת הקשתית הבולטת אל תוך העין, אם משך הזמן שהקשתית הייתה בחוץ היה קצר. במקרים בהם הייתה פריצה גדולה של רקמת קשתית ולמשך זמן רב, יש לחתוך את הרקמה שיצאה, כדי למנוע בהמשך זיהום תוך עיני. אם נגרם נזק לעדשה, יש צורך בהוצאתה, כדי למנוע התפתחות קטרקט. אם הייתה פריצת זגוגית אל פני הפצע, יש צורך בחיתוך וניקוי קפדני של הזגוגית, כדי למנוע סיבוכים מאוחרים כגון הפרדות הרשתית וזיהום.
לעיתים יש צורך לבצע ניתוח נוסף בהמשך, כדי לטפל בסיבוכים מאוחרים כגון דימום בעין, הפרדות הרשתית, או התפתחות מאוחרת של קטרקט.
גופים זרים תוך-עיניים
במקרים מסוימים תיתכן כניסה של גוף זר אל תוך העין. תשאול מדוקדק של הנפגע באשר לנסיבות הפגיעה יכול לעיתים להעלות חשד להמצאות גוף זר בתוך העין. צילום רנטגן ובדיקת C.T. הינן אמצעי חיוני לאבחון של גופים זרים תוך-עיניים, וחובה לבצעם בכל נפגע עם פציעה חודרת בעין, לאחר הגעתו למרכז רפואי.
חומרים מסוימים כגון ברזל ונחושת, עלולים להתפרק בתוך העין, ולגרום לנזק רב. גופים עם ריכוז נחושת גבוה עלולים לגרום לתגובה דלקתית תוך עינית קשה, ולשקוע ברקמות שונות של העין. ברזל עלול לשקוע בעדשה וברשתית, ולגרום לנזקים קשים עם התנוונות של כל שכבות הרשתית ונזק בלתי הפיך לראיה.
דלקת תגובתית בעין השנייה (Sympathetic Ophthalmia)
במקרים נדירים של פגיעה חודרת בעין, במיוחד כאשר הייתה פריצה חיצונית של רקמת הקשתית, עלולה להתפתח דלקת תוך-עינית תגובתית קשה גם בעין השנייה. תהליך זה נגרם כתוצאה מחשיפה של המערכת החיסונית למרכיבי רקמה בעין, שבמצב הרגיל הם מבודדים, אך במצב של פציעה, הם נחשפים ומעוררים תגובה דלקתית. התגובה הדלקתית מופנית קודם לעין הפגועה, אך בהמשך עלולה לפגוע גם בעין הבריאה. תופעה זו, הקרויה Sympathetic Ophthalmia, גורמת לדלקת כרונית בעין הבריאה, המביאה להתפתחות עכירות העדשה (קטרקט), פגיעה בקרנית, עליית הלחץ התוך-עיני (גלאוקומה), ולבסוף אף לאובדן הראיה.
כדי למנוע מצב זה יש המבצעים עקירה של העין הנפגעת, במקרים בהם נגרם נזק קשה לעין הנפגעת, עם נזק נרחב לרקמות התוך-עיניות ואובדן הראיה. עקירת העין הנפגעת, כאשר אין סיכוי לשקמה, מונעת בד"כ את התפתחות הדלקת התגובתית בעין הבריאה.
פגיעות עיניים קהות (Blunt Trauma)
הגורמים השכיחים לפגיעות קהות הם כדורים (כדור-רגל, כדורי סקווש, טניס וגולף), חבלות מבעיטה או אגרוף, או פגיעה בעין בתאונת דרכים מההגה או לוח המכוונים הקדמי. החבלה הקהה גורמת לדחיסה חזקה בציר העין הקדמי-אחורי ובו-זמנית להתפשטות מהירה בציר המאונך לו. התוצאה היא נזק למרכיבים הקדמיים או האחוריים של העין, או לשניהם גם יחד.
פגיעות במקטע הקדמי– הפגיעה בקרנית כוללת בצקת של הקרנית, דימום בעין במקטע הקדמי (בין הקרנית והקשתית – ר' תמונה 4), הרחבה של האישון, וקרעים בהיקף הקשתית. כמו-כן עלולה להתפתח עכירות של העדשה, תזוזה חלקית של העדשה ממקומה, ובמקרים קשים – תזוזה מלאה של העדשה ממקומה ונפילתה אל תוך הזגוגית (הנמצאת במקטע האחורי של העין).
פגיעות במקטע האחורי– כוללות דימום לזגוגית, בצקת של חלקים ברשתית, קרע או דימום של שכבת הדמית (Choroid) הנמצאת מאחורי הרשתית, קרעים באיזורים שונים ברשתית (תמונה 5), הפרדות הרשתית, פגיעה בעצב הראיה, ובמקרים נדירים ביותר – קרע של עצב הראיה.
פגיעות עיניים משניות לחבלות גופניות אחרות
לעיתים נגרמת פגיעה לעין שלא כתוצאה מחבלה ישירה, אלא לאחר חבלות שנגרמו לכל הגוף, ומשפעיות בעקיפין גם על העיניים.
תסמונת התינוק המטולטל (Shaken Baby Syndrome)
דימומים נרחבים ברשתית יכולים להופיע בתינוק שעבר טלטול חזק או חבלות גופניות קשות ע"י הוריו. במקרים אלו יש עדות לנזקים גופניים אחרים כגון דימומים תוך גולגולתיים, שברים בגולגולת, ונזקים למוח (תמונה 6).
Purtscher’s Retinopathy
חבלות חזה וראש קשות עלולות לעיתים לגרום להפרעות נרחבות במערכת הקרישה בגוף, ולהופעת חסימות של כלי הדם ברשתית. כתוצאה יתפתחו איזורים של חוסר אספקת דם ברשתית (הנראים כמו כתמים לבנים) ובצידם דימום בעין.
Valsalva Retinopathy
עליה פתאומית בלחץ התוך בטני, המתרחשת בזמן שיעול, הקאה, הרמת משא כבד, או מאמץ ליציאה, עלולה לעיתים לגרום לעליית הלחץ בורידים בתוך העין, ולקרע של נימי דם קטנים ברשתית. דימומים אלו חולפים מאליהם תוך מספר חודשים.
סיכום
פגיעה בעין מתבטאת במגוון רחב של נזקים למרכיבים שונים של העין, וחומרתה תלויה ברקמה הנפגעת, ובסוג החומר או הגוף הזר האחראי לפגיעה. הפגיעות יכולות להיות קלות כגון גופים זרים הנצמדים למשטח העין החיצונית, ויכולות להיות קשות ביותר ולהרוס את תוכן העין עד כדי אובדן מוחלט של הראיה. הטיפול המיידי בחבלות לעיניים כולל שטיפה מרובה במקרים של כוויות, ומגן קשיח ללא חבישה במקרים של פגיעות חודרות. בכל מקרה – יש להפנות את הנפגע באופן מידי למרכז רפואי שבו יש שירותי רפואת עיניים. במקרים רבים ניתן לשחזר את המבנה האנטומי של העין בעזרת ניתוח המבוצע בד"כ בדחיפות, בסמוך למועד הפגיעה.
מודעות למצבים מסוכנים העלולים להביא לפגיעות בעיניים, ופעילות מניעה (כגון חבישת משקפי מגן במקומות עבודה המועדים לפגיעות עיניים, והרחקת חפצים חדים מהישג ידם של ילדים) תמנע מקרים רבים של חבלות קשות לעיניים הכרוכות באובדן הראיה.