מכתב שחרור סיעודי ליולדת עם אפילפסיה

יולדת יקרה,
ראשית, מזל טוב ללידת תינוקך!
חווית הלידה היא חוויה מרגשת ולעיתים אף מלחיצה. לאשה עם אפילפסיה ישנם אתגרים ייחודיים ולכן טבעי שיעלו חששות ושאלות בתקופה זו. דף מידע זה מיועד להשיב על שאלות שכיחות בנושא ההנחיות עבורך וההשגחה אחר תינוקך לאחר הלידה. חשוב לנו להדגיש שהמידע הכתוב אינו מחליף שיחה וייעוץ רפואי עם אנשי המקצוע בתחום.

נשמח לענות לשאלותיך ולסייע בכל עת,
מחלקת יולדות והמרכז לאפילפסיה


 

מידע כללי:
מחלקות יולדות ומרכז האפילפסיה הרב תחומי
מרכז האפילפסיה הרב תחומי, הדסה עין כרם, בניין מרפאות, קומה 6 טלפון: 02-6776940
טלפונים עין כרם: יולדות א' - 02-6776104 יולדות ב'- 02-6778875יולדות ג'- 02-6778867
טלפונים הר הצופים: יולדות א'- 02-5844061 יולדות ב'- 02-5844416


 

האם יהיו לי יותר פרכוסים לאחר הלידה?
ייתכן שיהיו לך יותר התקפים לאחר הלידה בגלל עייפות, מתח, חרדה וכאבים. השתדלי לנוח יותר ולקבל עזרה עם התינוק שלך ככל האפשר וכמובן המשיכי להקפיד על נטילת התרופות האנטי אפילפטיות.
ולכן, מומלץ:

  • לקבל הנחיה מעודכנת מהנוירולוג המטפל להפחתת הטיפול התרופתי בתקופה הקרובה ולמעקב.
  • להתייעץ עם נוירולוג במקרה של התקפים/אירועים או תופעות לוואי מהתרופות.
  • להקפיד על מנוחה ושינה טובה, וכן לדאוג לשתייה מספקת ולתזונה בריאה.

לאחר הלידה, מהם האמצעים המומלצים למניעת היריון?
מומלץ לתכנן תכנית למניעת היריון יחד עם הרופא הגניקולוג שלך. באופן כללי, אנו ממליצים על שימוש בהתקן תוך-רחמי למניעת היריון ללא הורמונים. ניתן גם להשתמש בגלולות למניעת היריון אלא אם האפילפסיה שלך ידועה כקשורה לחשיפה להורמונים. חשוב להתייעץ עם הצוות המטפל בך (נוירולוג וגניקולוג) ולהתאים תכנית למניעת היריון בהתאם לנתונייך האישיים והרפואיים ולהעדפותייך.

כיצד לקחת את התרופות שלי לאחר הלידה?
לאחר הלידה, מאוד נפוץ לשכוח לקחת את התרופות. חשוב לזכור שהחמצה של תרופות מגבירה את הסיכון להתקפים. ניתן להגדיר התראה בטלפון או להשתמש באפליקציה כדי לזכור לקחת את התרופות במועדן ולא לפספס מנות. במידת האפשר, יש לבקש מבן הזוג לסייע באחריות על נטילת התרופות.

 

באיזה מינון עלי להמשיך את התרופות האנטי אפילפטיות שלי?
לאחר שהתינוק נולד, ההורמונים שלך משתנים, הגוף מסלק נוזלים שנאגרו במהלך ההיריון ורמות התרופה בדם שלך נוטות לעלות, ולכן יתכן שיהיו לך יותר תופעות לוואי. מסיבה זו לרוב הרופא יבקש ממך להפחית ממינון התרופות לאחר הלידה. חשוב שתסכמו באופן מדויק את שיעור הורדת המינון התרופות לאחר הלידה ובאלו זמנים. יתכן שיהיה צורך לבדוק את רמות התרופה בדם בתדירות גבוהה יותר בחודשים הראשונים לאחר הלידה. שמרי על קשר הדוק יותר עם הרופא או האחות במהלך פרק זמן זה עד שהגוף יחזור לעצמו.

מהן תופעות הלוואי שעלולות להופיע?
חשוב שתעקבי אחר תופעות לוואי אפשריות לתרופה האנטיאפילפטית, העלולות להופיע אצלך ומעידות על מינון יתר (סחרחורת, ראיה כפולה, עייפות).

האם אני יכולה להניק את התינוק שלי?
הנקה היא השיטה המומלצת להזנת תינוקות. ככלל, לכל הנשים עם אפילפסיה מומלץ להניק, גם אם נוטלות תרופות אנטיאפילפטיות.

האם התרופות שלי נמצאות בחלב האם?
תרופות נגד אפילפסיה עוברות לחלב אם, אך ככלל אינן גורמות נזק לתינוק. ניתן להתייעץ באופן ספציפי עם המרכז הטרטולוגי ( מצ״ב טלפון ) לגבי תרופות ספציפיות אותן את לוקחת. ככלל, היתרונות של ההנקה לתינוק עולות על החסרונות הפוטנציאליים של חשיפתו לתרופות אנטיאפילפטיות.
במידה והחלטת שלא להניק - ניתן להשתמש בתרופה המקובלת כיום לייבוש החלב המכונה דוסטינקס. תרופה זו ניתנת ללקיחה בשילוב עם התרופה האנטי-אפילפטית שאת לוקחת.

אלו תרופות עלולות לגרום לתופעות לוואי אצל התינוק שלי?
אפשר לחלק את התרופות האנטי-אפילפטיות שלוש קבוצות מבחינת השפעתן על הנקה:

  • קבוצה 1 - תרופות שעוברות במידה קטנה מאוד בהנקה ולכן אינן מהוות בעיה: פניטואין, קרבמזפין, וולפוראט
  • קבוצה 2 - תרופות שעוברות בהנקה, אך אינן צפויות לגרום לתופעות אצל התינוק: למוטריג'ין, אוקסקרבזפין ,לבטיראצטאם, טופירמאט
  • קבוצה 3 - תרופות שעלולות לגרום לישנוניות אצל התינוק: פנוברביטאל, פירימידון, בנזודיאזפינים (כגון, דיאזפם, או לוראזפאם) אטוסוקסימיד

 

כיצד ניתן להפחית תופעות לוואי של התרופות בעת ההנקה?

  • אם את לוקחת תרופה רק פעם ביום, נסי לקחת אותה בתחילת מרווח השינה הארוך ביותר של התינוק. בדרך כלל, מיד לאחר האכלה ולפני השינה.
  • אם את צריכה לקחת את התרופה שלך יותר מפעם אחת ביום, השתדלי להניק את התינוק גם מיד לפני שאת לוקחת מנה. בזמן זה רמת התרופה צפויה להיות הנמוכה ביותר.
  • כדאי להשלים את ההנקה עם תוספת של חלב שאוב העשויה לעזור לך לישון טוב בזמן שמישהו אחר מזין את התינוק.

 

מהם הסימנים המעידים על תופעות לוואי אצל התינוק מהתרופות האנטי אפילפטיות?
במקרים בהם את נוטלת תרופות אשר עוברות בהנקה במידה משמעותית או עלולות לגרום לישנוניות (ראי קבוצה 2 ו-3 לעיל), יש לעקוב אחר הסימנים הבאים אצל תינוקך ולהתייעץ עם צוות רפואי:

  • סימני ישנוניות יתר
  • אי עלייה במשקל
  • פריחה
  • כל התנהגות יוצאת דופן

 

כיצד אוכל לשמור על בטיחות בזמן ההנקה או האכלת התינוק בבקבוק?

  • יש להניק על הרצפה או במקום קרוב מאוד לרצפה על משטח /מזרון רך
  • מומלץ להניק בנוכחות מלווה
  • הימנעי להאכיל את תינוקך בעמידה
  • אפשר להאכיל את התינוק כאשר הוא מונח במושב התינוק
  • יש לשים לב - לא להירדם או לישון עם התינוק באותה המיטה

אני חוששת לקראת השחרור הביתה עם התינוק, כיצד עלי לנהוג?

  • זכרי, החשש מפני התקף בזמן החזקת התינוק הוא טבעי וסביר. כדאי לשוחח על כך עם הנוירולוג שלך עוד לפני הלידה ולתכנן תכנית לשמירה על בטיחותו של התינוק.
  • מיד עם שובך הביתה מבית החולים עם התינוק, יתכן שתזדקקי לעזרה נוספת בבית. הלידה עצמה היא אירוע מתיש ואף מלחיץ והיא כרוכה בשינויים הורמונליים רבים. ולכן, ישנו סיכון מוגבר להתקפים.

כיצד ליצור סביבה ביתית בטוחה לתינוק?

  • כל משפחה צריכה לדאוג לסביבה ביתית בטוחה כשמגיע התינוק החדש. כאשר יש אפילפסיה, סביבה זו היא חשובה אפילו יותר, כיוון שיכולה להגן על התינוק או הפעוט בעת התקף כשהאם לבד עמו
  • כדאי להעריך היכן נמצאים האזורים המסוכנים בבית. וגם להעריך מה עלול לקרות אם היה לך התקף ללא מודעות לפרק זמן קצר.
  • מומלץ להשתמש באמצעי בטיחות לדלתות, מדרגות וכל אזור שעלול להיות מסוכן
  • יש להכין "מקום בטוח" בכל חדר בבית, בו ניתן למקם את התינוק כאשר יש סימנים מקדימים להתקף או שיש הרגשה של חוסר ביטחון.
  • בדומה לכך, אפשר לתחום אזור סגור בו תשהי עם התינוק במקרה שיש לך התקף אשר ימנע מהתינוק / פעוט להגיע למקומות מסוכנים.

 

מהי הדרך הבטוחה לשאת את התינוק שלי?

  • ככל האפשר, מומלץ להיעזר בעגלת תינוק נוחה במקום לשאת את התינוק בזרועותיך
  • לעולם אל תחזיקי את תינוקך בזמן שאת מבשלת, מגהצת או נושאת נוזלים חמים
  • הקפידי על כך שהתינוק יהיה חגור בחגורת בטיחות במושבו, אפילו כשאת נמצאת לידו
  • אם את לבדך ומשתמשת בהאכלה בבקבוק, אל תישאי את התינוק בזרועותייך למטבח, אלא השאירי אותו בעריסה בזמן שאת מכינה את הבקבוק

 

מהי הדרך הבטוחה להחלפה או לרחצה של התינוק?

  • אם ההתקפים שלך אינם נשלטים לגמרי, הימנעי מרחצת התינוק כאשר את לבד
  • לצורך הרחצה, המתיני עד שאדם נוסף יהיה אתך
  • אם את לבד, רחצי את תינוקך בספוג בלבד
  • המקום הבטוח ביותר להחלפת בגדים או חיתול הוא על משטח החתלה על הרצפה
  • בבית שבו יש יותר ממפלס אחד, מומלץ לשמור חיתולים וציוד נוסף בכל קומה

 

כיצד אוכל להימנע מפגיעה אפשרית בתינוק במהלך פרכוס?
באופן כללי, אמצעי הזהירות שעליך לנקוט תלויים במידה רבה באופי ההתקפים שלך. למשל, אם ההתקף שלך כרוך באיבוד מודעות לסביבה לזמן מה, תינוקך עלול להיות בסכנה בזמן זה אם את לבדך. ולכן, יתכן שיהיה צורך בעזרה עד שילדך יהיה יותר עצמאי. אם ההתקפים שלך בשליטה, עדין עליך לנקוט באמצעי זהירות, אבל יתכן שלא תזדקקי לעזרתו של אדם נוסף לתקופה ממושכת.

בנוסף, מומלץ:

  • להקפיד על מנוחה ושינה טובה
  • לדאוג לשתייה מספקת ולתזונה בריאה
  • להניח את התינוק על הרצפה אם יש לך אאורה או סימנים מקדימים של התקף.
  • לדאוג לקבלת עזרה מאדם נוסף במקרים של החמרה באפילפסיה.

 

טלפונים חיוניים
מרכז אפילפסיה הרב תחומי, הדסה עין כרם
טלפון : 02-6776940 ובפקס: 026777624
מייל של המרכז - [email protected]

מוקד מידע טלפוני חינמי לייעוץ טרטולוגי ושאלות לגבי התרופות שאת נוטלת – ניתן להתקשר לטלפונים של משרד הבריאות: 02-5082828, 02-6243669

קו פתוח של א.י.ל (אגודה ישראלית לאפילפסיה): מענה ישיר למגוון שאלות, תמיכה רגשית וייעוץ 02-5000283. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט של האגודה.






המידע המופיע בפרסום זה נועד להשכלה בלבד, ואינו מהווה חוות דעת רפואית ובכל מקרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי רפואי.  כל הזכויות שמורות להדסה © אין לצלם, להעתיק ולעשות כל שימוש מסחרי מבלי לקבל אישור בכתב מאת הדסה. החוברת מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך היא מיועדת לנשים וגברים כאחד.