בקע הוא מצב רפואי שכיח המתאר מעבר של איבר ממקומו התקין למקום אחר כתוצאה מחולשה של רקמות או שרירים. מרבית מקרי הבקע מתרחשים בחלל הבטן בחלק שבין החזה לאגן הירכיים אך הם עלולים להיווצר גם במפשעה ובחלק העליון של הירך. הרוב המוחלט של מקרי הבקע לא מציבים סיכון רפואי מיידי אך חשוב להבין שבקעים לא נעלמים מעצמם והדרך היחידה לטפל בהם היא באמצעות הליך ניתוחי. ההחלטה אם ומתי לבצע את הניתוח תלויה במספר גורמים: מיקום הבקע, היקפו וחומרת התסמינים.
המונח בקע סרעפתי מתייחס למצב שבו חלק מהקיבה "נודד" לכיוון בית החזה כתוצאה מחולשה של שרירי הסרעפת. ככלל, קיימים סוגים שונים של בקע סרעפתי - הנפוץ ביותר (כ-95% מהמקרים) הוא בקע סרעפתי גולש. במצב זה חלק מהקיבה זז לכיוון חלל בית החזה. הופעת התסמינים תלויה במידה רבה בגודל הבקע – ככל שהוא גדול יותר כך גוברים הסיכויים להופעה של צרבות, כאבי בטן, כאבים בחזה, קשיים בבליעה, דימומים במערכת בעיכול ועוד.
גורמי הסיכון להתפתחות בקע סרעפתי טרם התגלו אך ברור כי הסיכון אליו גובר מעל גיל 50 וכן במקרים של עודף משקל. על מנת להקל בתסמינים מומלץ לאמץ הרגלי חיים בריאים: להפסיק לעשן, להימנע משתיית אלכוהול, לרדת במשקל (במידת הצורך) ולאכול מזון בריא.
לצורך אבחון של בקע סרעפתי יש צורך בבחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל וביצוע בדיקות הדמיה כגון בדיקת אנדוסקופיה, צילום בריום של מערכת העיכול או מנומטריה.
מרבית החולים הסובלים מבקע סרעפתי אינם זקוקים לניתוח ומטופלים באמצעות תרופות בלבד. עם זאת, קיימים מצבים (כגון סיבוך של הבקע או חסימת מעיים) בהם יש צורך בהתערבות ניתוחית.
הטיפול המבוצע: תיקון לפרוסקופי של הבקע
ניתוח לפרוסקופי לתיקון בקע סרעפתי הוא הליך רפואי פולשני נפוץ. תהליך הניתוח מורכב ממספר שלבים: ראשית עובר המטופל הרדמה כללית. בהמשך מוחדרת לבטן המטופל מחט שמזרימה גז CO2 לחלל שבין דופן הבטן לאיברים הפנימיים. הזרמת הגז מובילה להתנפחות הבטן ולהרחקת האברים זה מזה, כך שניתן לזהותם בקלות ולהימנע מפגיעה באיברים הסמוכים במהלך הניתוח. לאחר מכן מבצע הצוות הרפואי מספר חתכים קטנים בדופן הבטן ומחדיר דרכם את כלי הניתוח וסיב אופטי שמאפשר לו לצפות בחלל הפנימי של הבטן. לאחר תיקון הבקע הצוות שואב את הגז החוצה, מוציא את הסיב ואת המחט, ותופר את החתך.
ניתוח לפרוסקופי של בקע סרעפתי נחשב להליך בטוח המלווה במעט סיבוכים באופן יחסי, אך כמו כל הליך רפואי פולשני הוא לא נטול סיכונים ועלול להוביל לדימומים, זיהומים ופגיעה באיברים סמוכים.
ביום הניתוח יש לשמור על צום מלא כ-6 שעות לפני תחילת הניתוח. בסיום הניתוח תועברו לחדר התאוששות שם תשהו עד התאוששותכם המלאה מחומרי ההרדמה. לאחר מכן, בהוראת המרדים תחזרו למחלקה הכירורגית. במידה והכל תקין, תוכלו לרדת מהמיטה בעזרת הצוות המטפל כבר ביום הניתוח. משך האשפוז הצפוי הוא בד"כ 24-48 שעות.
הוצאת התפרים מתרחשת לרוב כ-10 ימים לאחר הניתוח. לאחר השחרור לביתכם יש להקפיד על היגיינה באזור החתכים ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת למשך כחודש.
הדסה מעמידה לרשותכם צוות הכירורגים המומחים ובעל ניסיון רב בניתוחי בקע במבוגרים וילדים. למידע נוסף צרו עמנו קשר.