קורטיזול הוא הורמון סטרואידי ממשפחת הגלוקוקורטיקואידים, שמופרש בכמות משמעותית יחסית להורמונים אחרים ממשפחה זו. הוא מופרש בגוף מבלוטת יותרת הכליה. קורטיזול הוא הורמון שמייצרות בלוטות יותרת הכליה. ייצור והפרשה של קורטיזול נמצאים תחת בקרת הורמון נוסף שנקרא ACTH אשר מופרש מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה).
קורטיזול נושא תפקידים רבים בגוף, ובהם שמירה על לחץ הדם, ויסות מערכת החיסון ושלבים בחילוף החומרים כפירוק חלבונים, סוכרים ושומנים. קורטיזול גורם לעלייה ברמת הסוכר בדם על ידי פירוק מאגרי הסוכר בגוף ועיכוב של פעילות האינסולין, שהוא ההורמון הגורם לכניסת הסוכר לתאים.
קורטיזול מופרש במצבי דחק. רמתו עולה במגוון מצבים כגון טראומה, זיהומים, חום, מתח נפשי, מאמץ גופני ועוד. קורטיזול מופרש בפעימות (פולסים) והפרשתו איננה אחידה לאורך היום. הפרשת קורטיזול גוברת לפנות בוקר ומגיעה לשיאה לקראת 8 בבוקר. רמת הקורטיזול יורדת לקראת הערב ומגיעה לשפל סביב חצות. לפיכך, מדידה של רמת הקורטיזול בנקודת זמן בודדת אינה מאפשרת הסקת מסקנות.
הפרעות בייצור קורטיזול
תסמונת על שם אדיסון היא הפרעה בייצורו של הקורטיזול בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל), אשר תביא למדידת רמה נמוכה של הורמון זה. הסימפטומים של התסמונת הם חולשת שרירים, עייפות, לחץ דם נמוך וכאבי בטן. רמה נמוכה של קורטיזול בשעת דחק עלולה להיות מצב חירום רפואי היות שהגוף אינו יכול לשמור על לחץ דם תקין.
תסמונת על שם קושינג היא הפרעה הגורמת לייצור מוגבר של קורטיזול בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל), אשר תביא למדידת רמה גבוהה של ההורמון. הסימפטומים של מצב זה הם לחץ דם גבוה, השמנה בציר הגוף המרכזי, רמות גבוהות של סוכר בדם, חולשת שרירים, עור שביר ונטייה לבריחת סידן מהעצמות (אוסטיאופורוזיס). אצל נשים יכולים להופיע אי-סדירות בהופעת המחזור החודשי ושיעור יתר. אצל ילדים מצב זה עלול לגרום לעצירת הגדילה.
בדיקת קורטיזול (Cortisol)
קורטיזול אחראי בעיקר לחילוף החומרים בגוף ומשוחרר בתגובה למצבי לחץ. בנוסף, מפקח הקורטיזול גם על פעילויות מסוימות של מערכת החיסון. באופן רגיל מגיעה הפרשת הקורטיזול לשיאה בשעות הבוקר המוקדמות ויורדת למינימום בשעות הערב. הפרשת יתר של קורטיזול, למשל, על-ידי גידול של ההיפופיזה או של האדרנל מכונה תסמונת קושינג (Cushing's syndrome) וגורמת לשינויים משמעותיים בחילוף החומרים כולל שינוי בצורת הגוף עקב הצטברות שומן במקומות שונים ובעיקר בעורף, עליה במשקל, צמיחה מוגברת של שיער, יתר לחץ דם, עליה ברמת הסוכר בדם, דלדול עצמות ודלדול שרירים. בתסמונת קושינג יש איבוד של הירידה בהפרשת הקורטיזול שנצפית בשעות הערב. הפרשה מועטה מדי של קורטיזול מכונה מחלת אדיסון (Addison's (disease) ועשויה לגרום לירידה בלחץ הדם, חולשה, והתכהות של העור.
ניתן למדוד את רמת הקורטיזול בדם או בשתן. מדידה בדם מראה הפרשה בזמן מסוים ביממה בעוד המדידה בשתן מלמדת על הפרשת קורטיזול במשך כל היממה.
כדי למדוד את רמת הקורטיזול בדם רצוי להגיע למרפאה מוקדם בבוקר כיוון שהפרשת ההורמון מגיעה לשיאה בין 6-8 בבוקר.
כאשר נצפית רמה גבוהה או נמוכה של קורטיזול מבצעים בדרך כלל בדיקות נוספות על מנת לאתר את הגורם המדויק לבעיה.
לקריאה נוספת על אנדוקרינולוגיה