חוקרים מהדסה פיצחו את המנגנון שגורם לתמותה מוגברת בחולי קורונה

לכ- 30% מחולי COVID 19 יש נטייה לפתח קרישי דם שעלולים להיות קטלניים ולגרום למוות, כך עולה בנתונים שנאספו מכל העולם. מחקר פורץ דרך שבוצע לראשונה במרכז הרפואי הדסה, מצא את המנגנון האחראי על קרישיות היתר אצל החולים בנגיף ואף מציג דרך לטיפול

המחקרים האחרונים שבוצעו סביב תעלומת נגיף הקורונה בארץ ובעולם גילו כי הנזק הקטלני של מחלת הקורונה נוצר כתוצאה משילוב של מספר תופעות פתולוגית קשות הפוגעות במערכות חיוניות בגוף וגורמות לקריסתן.
אחת מהתופעות הקטלניות הינה יצור קרשי דם מרובים שפוגעים בכמעל ל-30% מחולי הקורונה. קרישי הדם שנוצרים חוסמים את כלי הדם, בין השאר בריאות, בכליות, בלב ובמוח וגורמות לפגיעה בזרימת הדם, ולקריסה של המערכות, דבר המוביל למוות.

פרופ' עבד חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בבתי החולים של הדסה בירושלים, החוקר את תופעת קרישי הדם הפתולוגים מזה כ 30 שנה ואף עומד בראש הקבוצה המובילה בעולם בתחום פירוק קרישי דם, גילה את המנגנון שעומד מאחורי קשריות היתר אצל חולי הקורונה.

פרופ' חיג'אזי: "כבר שנים רבות אנו חוקרים בבית החולים הדסה את תופעת קרישי הדם. בשנת 2019 פרסמנו במגזין הנחשב "BLOOD" מאמר בו תארנו את הימצאותו של חומר הנמצא בכדוריות הדם הלבנות המזרז ייצור קרישי דם ומונע את הפירוק שלהם הנקרא "Alfa Defensin". חומר זה נחשב לאנטיביוטיקה טבעית עד כה, אך אנו מצאנו שהוא גורם להיווצרות קרישת דם.
פרופ' חיג'אזי במעבדה
כשהחלו להתפרסם בעולם המחקרים על תופעות ופגיעות נגיף הקורונה, תוארה רבות קרישת יתר אצל החולים ברחבי העולם. החלטנו לבצע מחקר לבדיקת הנושא בקרב חולינו כאן בהדסה, ולאחר קבלת אישור וועדת הלסינקי - הועדה לבחינת בקשות לאישור מחקרים קליניים, התחיל התהליך.

במחקר שביצענו בשבועות האחרונים על דגימות דם שנלקחו מחולי קורונה חיוביים שאושפזו בבית החולים הדסה עין כרם במחלקת מחלות מתפרצות, גילינו כי דמם של החולים מכיל ריכוזים מאוד גבוהים של חלבון Alfa-Defensin – אותו חלבון שנמצא כי גורם להיווצרות קרישי דם.

לפי המחקר, החומר מזרז ייצור קרישי דם והוא הסיבה לכך שלחולים אלו יש קרישיות יתר אשר בעקבותיהן מפתחים קרישי דם הגורם לתסחיף ריאתי, התקפי לב, ושבץ מוחי. ככל שמצבם של החולים מתדרדר - אנו רואים ריכוז יותר גבוהה של החלבון.

התרופות הקיימות היום בשוק לדילול הדם לא נותנות מענה מלא לקרישיות הזו מאחר והמנגנון שלה שונה מהמנגנונים עליהם עובדות התרופות הקיימות בשוק, על כן כרגע יש להפנות משאבים למציאת תרופה מתאימה לחולי הקורונה."

פרופ' חגאזי וקבוצתו ערכו מחקר נוסף באשר לטיפול באותו מנגנון שעזר למניעת התופעה – שעבר בהצלחה בבעלי חיים, וכרגע ממתין לאישורים הנדרשים בכדי לנסות את הטיפול בחולי קורונה.

פרופ' חיגאזי מסכם בהתרגשות: "ברגע שמצאנו את המנגנון התחלנו לחפש טיפול מתאים - אמצעים שהוכחו כמונעים את קרישיות היתר. מדובר בטיפול שיכול למנוע מחולה הידרדרות במצבו, בניגוד לתרופות הקיימות היום שאינן פועלות נגד מנגנון זה באופן מדויק ולכן לא יעילות מספיק.