העדשה הבריאה של האדם הנה שקופה, ותפקידה הוא מיקוד קרני האור על הרשתית כדי שתתקבל תמונה חדה וברורה של האובייקט עליו מסתכלים. הקטרקט הוא הופעת עכירות בעדשת העין. עכירות העדשה מקשה על מעבר האור דרכה וכתוצאה מכך מתקבלת תמונה מטושטשת. הדבר דומה להסתכלות דרך חלון מלוכלך, ובמצבים מתקדמים של קטרקט, כמו דרך ווילון. עכירות זאת בעדשה מתפתחת לרוב כחלק מתהליך ההזדקנות, אך היא יכולה להיות גם תוצאה של פגיעה בעין, מחלות מסוימות או כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות. כמו כן, גורמים גנטיים עלולים להשפיע על קצב התפתחות הקטרקט. קיים חוסר ידע רב בנוגע לקטרקט.
הקטרקט:
- אינו קרום הגדל על פני העין
- לא נגרם כתוצאה משימוש יתר בעיניים
- לא מדבק מעין אחת לשניה.
- אינו גורם לעיוורון בלתי-הפיך.
סימפטומים שכיחים המעידים על קטרקט:
טשטוש ראיה שאינו מלווה בכאב
- תדירות גבוהה של שינוי במרשם המשקפים
- רגישות יתר לאור
- סנוור מאורות המאירים כלפיך (כגון בזמן נהיגה)
- תמונה כפולה בעין אחת
- צורך בתאורה חזקה יותר לקריאה
- ראיית לילה חלשה
- דהייה או הצהבה של צבעים
גורמי הסיכון להיווצרות קטרקט
הגורם השכיח ביותר קשור בהזדקנות העין. גורמים אחרים הם:
- רקע משפחתי.
- בעיות רפואיות, כגון סוכרת
- חבלות לעין
- תרופות, כגון סטרואידים.
- חשיפה לאור השמש, לאורך שנים רבות, ללא אמצעי הגנה (כגון משקפי-שמש)
- ניתוחי עיניים קודמים
כיצד מאבחנים קטרקט?
בדיקה מקיפה ע"י רופא העיניים שלך יכולה לאבחן את קיומו של הקטרקט ואת חומרת מצבו. בבדיקה זו ניתן לאבחן גם הימצאותם של בעיות אחרות שעלולות לסכן את הראיה, בנוסף למחלת הקטרקט, ובמיוחד בעיות ברשתית ובעצב הראיה. במידה וקיימות בעיות נוספות, יתכן והן לא תאפשרנה, לאחר הסרת הקטרקט, לשיפור משמעותי בראיה.
מהו קצב התפתחות הקטרקט?
קצב התפתחות הקטרקט שונה מאדם לאדם, ולעיתים גם בין שתי העיניים של אותו האדם. שכיח מצב בו הקטרקט מופיע באופן מתקדם יותר באחת העיניים. מרבית מקרי הקטרקט הנובעים מהזדקנות העין מתפתחים בהדרגה לאורך תקופה של שנים. קטרקט אצל חולי סוכרת ואצל אנשים צעירים מתאפיין, לעיתים, בהתפתחות מהירה יותר, לאורך תקופה של חודשים.
כיצד מטפלים בקטרקט?
את הקטרקט ניתן להסיר אך ורק ע"י ניתוח. אין שום אפשרות להסירו באמצעות תרופות או לייזר (קיים בלבול רב בנושא זה, וחולים רבים מאמינים כי ניתן לתקן קטרקט בלייזר, אך אין הדבר כך). אם הסימפטומים של טשטוש הראיה קלים יתכן ושינויי בעדשות המשקפים הוא כל מה שצריך לבצע כדי לחזור לאורח חיים תקין. כאשר יחריף הקטרקט בעתיד יהיה צורך לנתחו. לא קימות תרופות, תחליפים תזונתיים, פעילות פיזית או מכשירים אופטיים שהוכחו כמונעים או מרפאים קטרקט. הגנה מאור השמש ע"י משקפי שמש או משקפי ראיה המסננים את קרני ה- U.V. יכולה לעזור במניעת התפתחות הקטרקט או האטת התהליך.
שים לב כי אין תרופות, משקפיים או תרגילים שיגרמו להעלמות הקטרקט. הטיפול היחיד הוא ניתוח להסרתו. רופא העיניים שלך יוכל לומר לך עד כמה מתקדם הקטרקט בכל אחת מעיניך.
מתי יש לנתח את הקטרקט?
כדאי לשקול ביצוע ניתוח קטרקט כאשר החלשות הראייה מפריעה לקיום אורח חיים תקין. אין צורך לחכות עד שהקטרקט "יבשיל" על מנת להסירו. עליך לקבוע את מועד ביצוע הניתוח ע"פ צרכי הראיה שלך. עליך להחליט: האם ראייתך מספיקה לשם ביצוע עבודתך? לנהיגה בטוחה? האם אתה קורא וצופה בטלוויזיה בנוחות? האם ראייתך מספקת על מנת לבצע פעילויות יום יומיות כגון בישול, קניות ונטילת תרופות. בהתבסס על התשובות לשאלות הנ"ל החולה ורופא העיניים יקבעו את המועד המתאים לניתוח.
למה יש לצפות במידה והוחלט לבצע ניתוח קטרקט?
לפני הניתוח
במידה והחלטת, ביחד עם רופא העיניים שלך, כי הגיע הזמן להסיר את הקטרקט, יקבע לך תאריך לניתוח. לקראת הניתוח העין שלך תימדד על מנת לקבוע איזו עדשה תושתל בה.
יום הניתוח
הניתוח מבוצע לרוב תחת הרדמה מקומית, על בסיס אשפוז יום (ללא שינה בלילה במחלקה לאחר הניתוח). לפני הניתוח יורחב האישון בעין המנותחת ותולבש בבגדי חדר ניתוח. הניתוח מתבצע תחת הרדמה מקומית של העין, כך שתהיה ער במהלך הניתוח. העין השנייה תהיה מכוסה במהלך כל הניתוח. ייתכן ותוכל להבחין בעין המנותחת בשינויים באור ובתנועות, אך לא תוכל לראות את הניתוח בזמן שהוא מתבצע. במהלך הניתוח העין מוחזקת פתוחה כך שאין חשש לסגירתה בזמן הניתוח. בתחילה העין תנוקה ותחוטא ואחר-כך תכוסה בסדין סטרילי. כל שעליך לעשות הוא לשכב בשקט, ליהנות מהמוסיקה, ולאפשר למנתח לבצע את הניתוח על הצד הטוב ביותר.
המנתח ישתמש במיקרוסקופ לביצוע הניתוח ותוך הסתכלות במיקרוסקופ מבצע חתך קטן בעין. העדשה העכורה נשברת ונשאבת ובמקומה מושתלת עדשה פלסטית מיוחדת. לאחר מכן המנתח יסגור את החתך, ובמידת הצורך יוסיף תפרים לסגירת החתך. בתום הניתוח העין תכוסה בתחבושת. לאחר שהות קצרה באשפוז-יום תשוחרר לביתך ותתבקש לבוא לביקורת ראשונה למחרת בבוקר.
לאחר הניתוח תתבקשו:
- ליטול טיפות עיניים לפי הוראת הרופא המנתח.
- להיזהר משפשוף או לחץ על העין
- במקרה הצורך, להשתמש בתרופות נגד כאבים (כגון אקמול או אופטלגין).
- להימנע מפעילות מאומצת עד שהעין תבריא (לרוב למשך מספר שבועות).
- ניתן להמשיך כרגיל בפעילות יום יומית ופעילות גופנית קלה.
- שאל את הרופא מתי תוכל לשוב לנהוג
- להרכיב משקפיים, משקפי-שמש או כיסוי עין על פי המלצת רופא.
מתי משתמשים בלייזר?
שימוש בלייזר אינו מהווה בד"כ חלק מניתוח הקטרקט, זאת למעט חלק קטן בתחילת הניתוח אותו ניתן לבצע בלייזר. ברם, נכון להיום לא הוכח יתרון לשיטה זו על פני השיטה הקיימת ולכן עדיין לא נכנס השימוש בלייזר בניתוח הקטרקט הראשוני לשגרה. בכל מקרה נדגיש שגם במרכזים בהם נעשה שימוש בלייזר בניתוח הקטרקט הראשוני, מדובר בחלק קטן מאד מהניתוח - חיתוך קופסית העדשה, חלק האורך מספר שניות גם בשיטה הסטנדרטית. מאידך, הקרום האחורי של העדשה עלול לאבד את שקיפותו מספר חודשים או שנים לאחר הניתוח המקורי. במידה ועכירות זו גורמת לטשטוש הראיה ניתן להסיר את העכירות הזו באמצעות לייזר. טיפול זה נקרא לעיתים הסרת קטרקט משני, אולם אין זה קטרקט, אם כי עכירות משנית של קופסית העדשה.
האם ניתוח קטרקט ישפר את הראיה?
אחוזי ההצלחה בניתוח הסרת הקטרקט מצוינים, ובמרבית המקרים הראיה משתפרת כתוצאה מהניתוח. בארה"ב, מעל מליון אנשים עוברים ניתוחי הסרת קטרקט בכל שנה, ומתוכם כ- 95% עוברים את הניתוח ללא סיבוכים משמעותיים. אצל חלק קטן מהחולים ייתכנו בעיות. חשוב לציין כי ניתוחי קטרקט בחולי גלאוקומה הנם לרוב מורכבים יותר. אם זאת, בידיים מנוסות התוצאות של ניתוחי קטרקט בחולי גלאוקומה אף הן מצוינות. אם זאת, חשוב שתהיה מודע לכך שיתכנו סיבוכים במהלך הניתוח ולאחריו. במידה ולאחר הניתוח תרגיש בבעיה כל שהיא, אל תהסס לפנות אל מרפאת העיניים בהקדם האפשרי!
מסקנות בנוגע לקטרקט:
- קטרקט הוא גורם שכיח לירידה בחדות הראייה, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת.
- קטרקט ניתן לטיפול!
- רופא העיניים שלך יכול לומר לך האם קטרקט הוא הגורם לקושי בראיה אצלך, ובמידה וכן, לעזור לך בהחלטה האם מומלץ לך לעבור ניתוח.
סיבוכים אפשריים
סיבוכים נדירים שעלולים לקרות באחוז נמוך מהמקרים, ולפגוע בראיה :
- זיהום חיידקי
- דימום
- הפרדות רשתית
- צורך בניתוח נוסף
עליך להתקשר לרופא העיניים שלך בהקדם האפשרי במקרים הבאים, בפרט בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח:
- כאב שאינו מופחת על ידי משככי כאבים (כגון אקמול או אופטלגין).
- אובדן הראיה או ירידה משמעותית בחדות הראיה
- פגיעה בעין (מכה, חבלה) לאחר הניתוח
- הפרשה מוגלתית (לבנה או צהובה בעין)
- מחלות אחרות בעין המנותחת
במידה וקיימות מחלות נוספות בעין המנותחת, ייתכן וגם לאחר הניתוח ראייתך לא תשתפר במידה רבה. מחלות עיניים אחרות כגון ניוון של המקולה (מרכז הראיה), גלאוקומה קשה וסוכרת ברשתית, עלולות להגביל את ראייתך לאחר הניתוח. במקרים בהם קיימות בעיות כגון אלו, הרופא המנתח יסביר לך את היתרונות והחסרונות בביצוע ניתוח קטרקט.