גרורות

מהן גרורות?

גידול סרטני גדל על חשבון התאים הבריאים אשר בסביבתו, תוך ניצול תכונותיהם לצרכיו הוא.
בשלב מסוים, הצמיחה של הגידול עלולה להיות מהירה יותר מיכולתו להשרות יצירת כלי דם מקומיים המספקים לו מזון וחמצן. בשלב זה תאים מהגידול הראשוני מנתקים את הקשר עם התאים שבסביבתם, מפרישים אנזימים שונים אשר מסייעים להם לחתור דרך רקמת החיבור ולהסתנן לתוך כלי לימפה או לכלי דם בדרכם. משם זרם הדם או הלימפה מוליכים את התאים הגידוליים לאתרים רחוקים בגוף, לרוב אל בעלי אספקת דם עשירה, היכולה להבטיח התפתחות נוחה לתאי הגידול. בהגיעם לאיבר מסוג זה, כבד, ריאות או מוח לדוגמה, התא הגידולי נצמד לדופן כלי הדם, מסתנן דרך הדופן אל תוך האיבר, ומתחיל בחלוקה ובהתרבות לכדי מושבה גידולית חדשה. מושבה זו קרויה גרורה.

יש לציין כי גרורות אינן מתפתחות לתוך איבר כגון שריר, מאחר שתאי הגידול זקוקים לחמצן ולמזון רב לשם חלוקה והתרבות מהירה, ואילו השריר, הזקוק בעצמו לחמצן רב לפעילותו, מהווה "סביבה לא נוחה".
בנוסף בוחר התא הגידולי סביבת תאים שעליה יוכל לשלוט ולהעבידה למען עצמו. לדוגמה, בהגיע תא סרטני לעצם, ההתרחבות של המושבה הגידולית מוגבלת על ידי נוקשות העצם. במקרה זה, התא הגידולי מנצל לצרכיו תאים שמקורם בעצם ואשר קרויים אוסטאוקלסטים, תוך שהוא מפריש חומרים המכתיבים לתאים אלה לנגוס בעצם מסביב, כדי שיתפנה מקום להתפשטות תאי הגידול. ה"נגיסה" איננה לטובת הגוף אלא לצורכי הגידול אשר מעביד תאים בריאים ומכתיב להם ביצוע פעולות ל"טובת" הגרורה ולשגשוגה. דוגמה נוספת: תאי הגידול מכתיבים לתאי רקמת החיבור סביבם לסלול בעבורם "כלי דם" חדשים לשיפור אספקת הדם או לבניית חומת תאים (פיברובלסטים) למניעת הסתננות של תאי המערכת החיסונית ואשר עלולים לפגוע בשלמות התא הגידולי.

הנגיסה בעצמות המוכתבת על ידי תאי הגרורות גורמת לכאב בעצמות ואף לשבירתן! גרורות בכבד עלולות עם הזמן לפגוע בתפקוד הכבד אשר יחדל לנטרל ביעילות רעלים מן הגוף ויגרום על ידי כך למוות. גרורות המתפתחות במוח עלולות לפגוע במרכזי תנועה (ולשיתוק), במרכזי חשיבה והכרה, או במרכזים האחראיים לנשימה או לדופק. גרורות המתפתחות בריאות עלולות לפגוע ביכולת הנשימה של החולה ובכך לגרום לסבל ולמוות. סיבת המוות מגידול סרטני היא בדרך כלל - נזק גרורות.