שבר בקרסול

שבר בקרסול

שבר בקרסול זהו מצב של שבירת עצם קרסול אחת או יותר. התסמינים עשויים לכלול כאב, נפיחות, חבורות וחוסר יכולת ללכת על הרגל. שבר בקרסול עלול להוביל לסיבוכים כמו נקע גבוה בקרסול, ירידה בטווח התנועה ואיחוי לא טוב של העצם.
הקרסול הוא אחד המפרקים המורכבים ביותר בגופנו, הוא נושא את מלוא משקל הגוף ונדרש לאפשר הנעת כף הרגל בעת הליכה, ריצה וקפיצה. אולי תופתעו לגלות אבל לעיתים קשה לאבחן שבר בקרסול במקרים בהם מדובר בשבר או פריקה מדרגת חומרה נמוכה. ישנן שיטות שונות לטיפול בשבר בקרסול, החל מחבישה דרך קיבוע בגבס וכלה בהתערבות כירורגית במידת הצורך. אבחון מדויק והענקת הטיפול המתאים ביותר בנסיבות המקרה הם תנאי להחלמה מהירה ושיקום מלא של המפרק.
לאחר איחוי השבר בקרסול, קיימת בעיה של חולשת שרירים ואיבוד טווח תנועה עקב המניעה מתנועה עד להחלמת השבר. בנוסף, במהלך הפציעה עלולות להיפגע גם רצועות המייצבות את המפרק, הדבר עלול להקשות על השיקום בגלל ירידה ביציבות של המפרק ושל הגוף לשלוט בו באמצעות השרירים שמסביבו.

הקרסול עשוי להינזק בדרכים שונות כתלות בגורם לפגיעה. הנזק יכול להיות בעצמות עצמן, סדק או שבר למשל, בגידים, מתיחה או קרע למשל, שחיקה של הסחוס, דלקות ועוד. שבר בקרסול הוא שם כולל לנזק בקרסול בו מעורבות אחת או יותר משלושת העצמות המרכיבות את המפרק. פריקה של הקרסול היא שם כולל לנזקים אחרים כאשר העצמות עצמן נותרו ללא פגע. שברים בקרסול ופריקת קרסול עשויים להיות מדרגות חומרה שונות. שבר בקרסול יכול להיגרם כאשר נופלים מגובה ונוחתים באופן הגורם לזעזוע ומהלומה לעצמות המפרק. גם חבטה בקרסול או סיבוב חריג של כף הרגל עלולים לגרום נזק לעצמות הקרסול, כולל סדק או שבר. נסיבות אופייניות נוספות בהן הקרסול ניזוק הם כאשר נתקלים בעצם כלשהו ונופלים אל הקרקע תוך שכף הרגל תפוסה במכשול בו נתקלנו.
תסמינים של שבר בקרסול יכולים להיות דומים לאלה של נקעים בקרסול, אם כי בדרך כלל הם חמורים יותר. נדיר מאוד שמפרק הקרסול מתנתק, לנוכח פגיעה ברצועה בלבד, אך לעיתים שבר יכול לגרום לניתוק חלקי של עצם הטאלוס או לניתוק מלא שלה.

בנוסף לכאב ייתכנו תסמינים נוספים כגון:

  • שטף דם
  • חוסר יציבות בדריכה על הקרסול
  • תנועה לא תקינה של מפרק הקרסול
  • יישור חלקי
  • שינוי במבנה המפרק

לעיתים, במקרה של שבר פתוח, העור נקרע ולאחר הניתוח אינו חוזר למצבו המקורי. שבר פתוח עלול לגרום לזיהום.

הערכה קלינית של הקרסול:

כאשר מבצעים הערכה קלינית של עצמות הקרסול וכף הרגל, מעריכים ראשית את מכניזם הפציעה. כלומר, האם כף הרגל והקרסול בזמן הפציעה פנו מעלה, מטה או הסתובבו פנימה או החוצה. בנוסף, נותנים את הדעת לפציעה של אלמנטים שהם אינם גרמיים. לכאורה, האם בנוסף לפגיעה בעצם נוצרה גם מתיחה של רצועה, גיד, קפסולה או כלי דם. בבדיקה הקלינית יתבצע גם מישוש לאיתור מקום הפציעה, הערכה של טווחי תנועה במידת האפשר ובהתחשב בכאב, הערכה של כוח שרירים בגפה כולה ובעיקר בשרירים מרוחקים וניתוח יכולת ההליכה לאותו שלב. במידת הנדרש ישולבו בדיקות הדמיה כגון צילום רנטגן, סי טי, תהודה מגנטית או מיפוי עצמות. כמו כן, תתבצע הערכה לגבי האפשרות לאימוביליזציה של הקרסול באמצעות גבס או סד לדוגמה על מנת להפחית את חומרת הנזק שנעשה. בשלב זה, תתבצע גם הערכה טיפולית, שיקומית, אשר תבחן את כל אמצעי הטיפול הקיימים וביניהם טיפול שמרני, וטיפול ניתוחי. הטיפול התרופתי יהיה חלק בלתי נמנע משתי התכניות הנ"ל וישלב נוגדי כאב ונוגדי דלקת בהתאם לצורך.

מהן דרכי הטיפול לשברים?

  • בשברים בפטישון אחד ללא תזוזה אפשר לטפל באמצעות קיבוע בגבס תוך מעקב שבועי כדי לוודא שאין תזוזה בעמדת השבר.
  • קיבוע באמצעות גבס נדרש למשך זמן של כחודש וחצי בהם מומלץ שלא לדרוך על הרגל.
  • בשברים עם תזוזה יש צורך לבצע ניתוח. הניתוח מתבצע בד"כ בהרדמה כללית או חלקית

פיזיותרפיה:

לרוב, מומלץ לעבור טיפול פיזיותרפי לאחר מנוחה, גם במקרה של ניתוח וגם במקרה של איחוי עצמי של הגוף.

שלבי הטיפול הפיזיותרפי:                  

השלב הראשון במסגרת הטיפול הפיזיותרפי צריך למלא שלוש מטרות מרכזיות:

  • הפחתת מידת החומרה של הכאב באמצעות הידרותרפיה, עיסוי, קירור האזור ועוד.
  • הורדת הנפיחות במקום הפגיעה בקרסול וברקמות שמסביבו. על ידי הפחתת הנפיחות יופחת גם הכאב במקביל.
  • שיפור טווח התנועה של הקרסול - חזרה לטווח תנועה המשמש לתפקוד היום יומי של המטופל.

ללא סיום השלב הראשון לא ניתן להתקדם הלאה בתהליך השיקום.

 

לשלב השני במסגרת הטיפול הפיזיותרפי קיימות ארבע מטרות מרכזיות:

  • חזרה לטווח תנועה נורמלי ככזה של רגל בריאה.
  • שימור טווח התנועה של המפרק
  • הליכה ללא אמצעי עזר
  • חיזוק השרירים של הרגל הפגועה

שלב הביניים עשוי להימשך בין 1–2 חודשים. בשלב הזה המטופל לא אמור לחוות כאב, ההתמקדות היא בעיקר בשיפור תפקוד המפרק, ההליכה, עלייה וירידה במדרגות ושיפור בחלוקת המשקל בין הרגליים.
בשלב הסיום של תהליך השיקום המטרה היא להגיע למצב של תפקד נורמלי ואופטימלי של הקרסול כמו שהיה לפני השבר