חום בילדים וביילודים ופרכוסי חום

 

חום בילדים

ילדעםמדחום

מחלות ילדים מלוות לעתים קרובות בחום. אחת מדרכי הגוף להתמודד עם המחלה היא העלאת חום, שכנראה, משמש כמנגנון הגנה מפני גורמים זיהומיים כמו חיידקים או וירוסים. חום גבוה בילדים אינו בהכרח סימן למחלה מסוכנת.הורים רבים דואגים מעצם עליית החום ולאו דווקא מהגורם שהביא לעליית החום. החום הוא תסמין בלבד ואינו מחלה בפני עצמה. יש לזכור, כי החום עצמו איננו מסוכן, גם אם הוא גבוה מאוד. הורים רבים חוששים מפרכוסי חום. כפי שנקרא בהמשך, פרכוסי חום אינם מסוכנים ולא גורמים לנזק, והם מופיעים רק באחוז קטן מהילדים. 

 

מטרת הטיפול בחום

 

שיפור הרגשתו של הילד יותר חשוב מהורדת החום עצמו. לכן, אם הילד מרגיש טוב אין הכרח להוריד את החום באמצעות תרופות.

 

כיצד מורידים חום?

 

  • כבר בחום של 38  מעלות צלזיוס יש לתת את הטיפול  התרופתי המתאים להורדת חום, במינון הנכון על פי משקל הילד ולפי מרשם רופא. לדוגמא: מתן אקמול, אופטלגין או איבופרופן. תרופות כגון אקמול (אקמול, פאראצטמול, דקסמול) הן השכיחות ביותר להורדת חום. ניתן לתת את התרופות דרך הפה, בסירופ או בטבליות, או בנרות בטוסיק. כל צורות לקיחת התרופה מועילות באותה מידה. המינון המקובל הוא כל 4 שעות. תרופה נוספת להורדת חום היא איבופרופן (נורופן, אדוויל) אשר ניתנת כל 8 שעות. יש להיזהר ממינון עודף שהוא מסוכן ועלול לפגוע בכבד ואף לגרום למוות. ירידת החום לאחר טיפול תרופתי צפויה כחצי שעה עד שעה לאחר נטילת התרופה. לנוחות הילד יש להעדיף מתן דרך הפה.במידה והחום נמשך מעל 24 שעות יש לפנות לרופא.
  • אמבטיה פושרת - לא קרה – למשך 10-30 דקות. קירור יתר לא ישפר את הרגשת הילד ולא יפתור את הבעיה.
  • לבוש אוורירי וקל.
  • מתן שתייה מרובה.
  • אוורור החדר.
  • לעתים הרופא ימליץ על טיפול תרופתי נוגד פרכוסים.

 

גם לאחר פעולות אלה, החום לא תמיד יורד לרמה תקינה לחלוטין. ירידה של מעלה אחת מספיקה בדרך כלל כדי להקל על הילד. כאשר הילד סובל מחום גבוה בזמן שינה- הוא בדרך כלל יתעורר מעצמו. אם הוא נינוח, אין צורך להעירו כדי לטפל בחום.

 

חום ביילודים (תינוקות עד גיל חודש)

 

מהו חום ביילוד?

 

כפי שצוין למעלה, חום הוא מנגנון הגנה טבעי של הגוף, המעיד בדרך כלל כי מתקיים תהליך דלקתי, יתכן עקב זיהום. אלא שאצל תינוקות קשה לדעת אם והיכן מתחולל הזיהום.

 

כמו אצל ילדים גדולים יותר, גם אצל יילוד כל עליית חום מעל 38 מעלות דורשת בירור. לעיתים, בנוסף לחום, הילד נראה ישנוני, עם תיאבון ירוד. בכל עליית חום ביילוד, יש צורך לאשפז את הילד לטיפול אנטיביוטי מכיוון שיתכן ולתינוק זהום חיידקי שללא טיפול הוא יכול להיות מסוכן, שכן המערכת החיסונית ביילוד איננה מפותחת דיה.

 

מהם הבדיקות אותם נבצע ביילוד המאושפז על מנת לאתר זיהום?

 

  • בדיקות דם: ספירת דם ותרביות דם. מטרות הבדיקות לברר האם מדובר בזיהום חיידקי או נגיפי.
  • בדיקת שתן: תרבית שתן תילקח באמצעות דקירה ישירה של שלפוחית השתן או באמצעות קטטר. מטרת הבדיקה לאתר האם קיים זיהום בדרכי השתן. ניתן לקרוא כאן על זיהום בדרכי השתן
  • ניקור מותני (LP): בבדיקה זו מחדירים מחט לתוך נוזל חוט השדרה בגבו של התינוק, משם יאספו טיפות נוזל השדרה על מנת לשלול זיהום בקרומי המוח.  הדיקור נעשה בגב בגובה המותנים במקום שלא מסכן את התינוק. ניתן לקרוא עוד על דלקת קרום המוח ועל ניקור מותני כאן.
  • אם יש קשיי נשימה או ממצאים בבדיקת הריאות: לעיתים נעשה צילום חזה, לשלול דלקת ריאות.

 

התוצאות הראשוניות מהבדיקות מגיעות תוך מספר שעות ואילו תשובות מהתרביות מגיעות כעבור 48-72 שעות.

 

מהו הטיפול במחלת חום ביילוד?

 

טיפול אנטיביוטי: נהוג לטפל בשני סוגי אנטיביוטיקה על מנת להשמיד את כל אוכלוסיית החיידקים השכיחים בגיל זה כגורמי זהום. את האנטיביוטיקה נהוג לתת ארבע פעמים ביום. הטיפול ניתן דרך הוריד, למשך 48-72 שעות עד לקבלת תשובות המעבדה של התרביות. במידה ולא נמצאה עדות לזיהום חיידקי וילדכם ירגיש טוב, הוא ישוחרר לביתו, ללא טיפול נוסף מתוך מחשבה שמקור החום הינו נגיפי (ויראלי). יש לציין שבכ-95% מהתינוקות לא נמצא בבדיקת הדם גורם זיהומי חיידקי המחייב טיפול. במידה ויש צמיחה מאחת התרביות (דם, שתן, נוזל שדרה)  יש חובה להמשיך את טיפול אנטיביוטי תוך ורידי ל-7-10 ימים (סה"כ). במקרים אלו ייתכן והאנטיביוטיקה תוחלף לזו שמתאימה באופן ספציפי לחיידק שצמח.

 

טיפול סימפטומטי: כאשר החום עולה מעל 38.5 ניתן להורידו ע"י מתן אקמול ו/או הרטבות ואמבטיה פושרת.

 

למה אי אפשר להסתפק בתרופות מורידות חום ביילוד?

 

אצל כ 5% מהתינוקות הסובלים מעלית חום מתגלה מחלה זיהומית. החשש הכבד הוא מדלקת קרום המוח וכן מזיהום בדם – כל אחד מהם מסוכן ועלול לגרום לנזק קשה, לעתים בלתי הפיך ואפילו למוות. מאחר שתרופות מורידות חום אינן משפיעות כלל על החיידקים, הרי שיש צורך בטיפול אנטיביוטי.

 

למה כדאי לשים לב במהלך אשפוז היילוד?

 

אם התינוק אוכל כרגיל תוכלו לתת לו את הכלכלה הרגילה או הנקה. נא לשים לב ולדווח לאחות על כל שינוי בהתנהגות של ילדכם, כמו עלית חום, חוסר תיאבון, מציצה ירודה או ישנוניות – יתר. נא לשים לב ולדווח גם אם אזור כניסת העירוי נראה לכם נפוח, אדום או רטוב, או אם הילד נמצא באי שקט.

 

לאמא מיניקה – במידה ומופיע גודש בשדיים – יש במחלקה משאבת חלב. אנו ממליצים להמשיך ולשאוב חלב ולשמור אותו, ולתת לתינוק כשתאבונו יחזור.

 

פרכוסי חום בילדים ("הילד מתכווץ")

 

מהם פרכוסי חום? פרכוס חום הינו שינוי פתאומי של פעילות מוחית רגילה הגורם לשינויים זמניים בהתנהגות ובתפקוד הגופני כתוצאה מחום גבוה.

 

הופעת פרכוסי חום היא תופעה שכיחה בגיל הילדות. השכיחות המרבית היא בגיל 6 חודשים עד 3 שנים, כאשר השיא הוא בגילאי שנה-שנתיים. השכיחות הולכת  ופוחתת בגילאי 8 – 6 שנים, ומעבר לגיל זה היא נדירה. יש השפעה להיסטוריה משפחתית, והתופעה שכיחה יותר בבנים מאשר בבנות.

 

לעלון מידע בערבית לחצו כאן

 

כיצד נגרם פרכוס החום?

 

פרכוס חום נגרם לרוב מעליה מהירה ופתאומית בחומו של הילד, מעל 38 מעלות, הגורמת לגירוי המח והופעת פרכוס. מכיוון שמנגנון ויסות החום אצל ילד מפותח פחות מזה של מבוגר, חום גבוה מגרה אותו ביתר קלות לפרכוס.

 

פרכוס מופיע בשלבים הראשונים של מחלת החום. הוא נמשך מספר דקות, בדרך כלל לא יותר מ-5 דקות.  

 

למרות שפרכוס חום בהחלט נראה מפחיד, הוא אינו גורם לנזק מוחי, אך ילד שסבל מכך פעם אחת עלול לפרכס שוב.     

 

בעבודות מחקריות שבוצעו בשנים האחרונות הוברר כי:

  1. לא נמצא עדות לכך שפרכוסי חום גורמים לפגיעה מוחית כלשהי ולא נמצאה השפעה על האינטליגנציה. (גם אם מופיעים פרכוסי חום חוזרים הסיכוי להתפתחות מחלת האפילפסיה נמוך מאד).
  2. ההתכווצויות חולפות לרוב עם הגיל.

 

מהם הסימנים?

 

הילד בדרך כלל מאבד קשר עם הסביבה, אינו מזהה את הוריו, מגלגל לפעמים עיניים כלפי מעלה, סטיית מבט, בהייה, לעתים קרובות כל הגפיים רועדות והגוף נוקשה. בילדים מעל לגיל שנתיים, לעתים קיימת תופעה של חוסר שליטה על סוגרים (שתן, צואה) ולעתים הקאה. כל הסימנים הללו נעלמים בגמר הפרכוס. ברוב המקרים, פרכוס חום נמשך בין 5-10 דקות, למרות שלהורים זמן הפרכוס נראה ארוך מאוד. 

 

חשוב לזכור! לעתים קרובות הפרכוס מלווה בכיחלון (שפתיים כחולות) או חיוורון. כיחלון אינו בהכרח סימן להפסקת נשימה או בליעת הלשון. הסיבה לתופעה היא התכווצות שרירי הצלעות, שגורמים לירידה בכניסת האוויר אל הריאות, המתבטאת בנשימה איטית ושטחית. חשוב לציין שבגמר הפרכוס קצב ואופי הנשימה חוזרים למצב הרגיל.

 

מהו הטיפול בביה"ח?

 

הילד יאושפז לצורך השגחה ולעיתים לבירור מקור החום. במידה וחום הילד במגמת עליה או שהוא מעל ל- 38 יש להודיע לאחות. במקרה כזה תינתן תרופה להורדת חום.

 

הילד ייבדק על ידי רופא כדי לאבחן את שיבת החום ולשלול סיבוכים, וכדי לתת את הטיפול המתאים. מטרת הבדיקה היא למצוא את הסיבה לחום, ולוודא שלא קיימים גורמים אחרים לפרכוס. הרופא יבצע בדיקה גופנית, ותילקחנה בדיקות דם ושתן. לעתים יש צורך לבצע בדיקת ניקור מותני להוצאת נוזל חוט השדרה, כדי לבדוק אם קיים זיהום בקרום המוח (דלקת קרום המוח- ניתן לקרוא עוד כאן). בדיקות נוספות תתבצענה על פי שיקול דעת הרופא. ברוב המקרים החום נגרם כתוצאה ממחלה ויראלית והילד יאושפז להשגחה, הורדת חום, ומתן נוזלים בשעת הצורך. אם מצבו של הילד מאפשר- הוא ישוחרר מחדר מיון לביתו. לא בהכרח יהיה צורך בטיפול אנטיביוטי. בדרך כלל אין צורך במתן תרופות נגד פרכוסים.

 

האם ניתן למנוע פרכוס חום חוזר?

 

מכיוון שפרכוס נגרם לרוב כתוצאה מעליה חדה ומהירה בחום הגוף, קשה לנבא מתי זה יקרה שוב לכן, קשה למנוע זאת. אולם, במידה והנכם מבחינים שהילד אינו חש בטוב ו/ או חומו מתחיל לעלות ניתן להקטין את האפשרות לפרכוס ע"י הורדת חום קפדנית.

 

מהו המשך הטיפול בבית?

 

  • ילדכם יכול לחזור לפעילות רגילה במידה והבריא מהמחלה.
  • חשוב מאד לידע את הרופא המטפל על האירוע.
  • יש לידע את המטפלת או הגננת כי ידוע על פרכוסי חום ולדאוג שידעו מה התרופה והמינון הנכון שהילד שלכם מקבל בעת הצורך.
  • במידה והנכם מבחינים בהתנהגות שונה של הילד כגון: אי שקט, בכי, ירידה בתאבון, נמנום – כדאי למדוד חום ולטפל בהתאם.

 

מה עליכם לעשות בעת הופעת פרכוס חום אצל ילדיכם?

 

בכ-30%-50% מהילדים הפרכוסים עלולים לחזור.

  • יש להסיר חפצים חדים וקשים מסביבת הילד.
  • רצוי להניחו על משטח רך (מזרון וכד') ולרפד את סביבתו בכרים  ובשמיכות, כדי למנוע נפילות וחבלות. 
  • יש לתעד את משך הפרכוס, צורת הפרכוס והאברים המעורבים.            
  • יש להשכיב את הילד על הצד, כשפיו פונה כלפי מטה, כדי להקל על פליטת הפרשות מפיו החוצה.
  • יש להסיר מהילד בגדים לוחצים.
  • רצוי לעטוף את גופו במגבת או סדין לחים, לקירור מהיר יותר.
  • אין להשתמש במים קרים או באלכוהול.
  • אין לנסות להכניס אצבעות לתוך פיו או לתפוס את לשונו.
  • אין לתת תרופה או נוזלים דרך הפה בעת הפרכוס מחשש להשתנקותו.
  • בהוראת רופא החדר לו נר אקמול לפי הטבעת.
  • לאחר הפרכוס, מדוד חום לילד ותן לו אקמול. פנה להמשך טיפול רפואי.
  • אם הפרכוס נמשך יותר מ 10 דקות ו/או ילדכם החל להכחיל יש לקרוא מיד לעזרה רפואית דחופה. 
  • כל מקרה של פרכוס חום בילד מחייב הערכה רפואית גם אם ההתקף חולף והילד  מרגיש טוב.

 

 

בברכת החלמה מהירה

צוות "הדסה ילדים"

 

ליצירת קשר

המוקד לקביעת תורים: 02-5842111 - פעיל בימים א'-ה' בין השעות 8:00-20:00

מחלקת ילדים עין כרם: 02-6776465 (24 שעות ביממה)

מחלקת ילדים הר הצופים: 02-5844430

חדר מיון עין כרם: 02-6777222

חדר מיון הר הצופים: 02-5844430