דלקת בדרכי השתן

זיהומים בדרכי השתן שכיחים יחסית בגיל הילדות ויכולים להיות סימן ראשון להפרעות כיליתיות שונות. עד גיל שנה שכיחות הזיהומים גבוהה יותר בבנים, ולאחר מכן השכיחות גבוהה יותר בבנות. חשוב מאוד לטפל במחלה כדי שהכליה לא תפגע.

 

מהו זיהום בדרכי השתן?

 

זיהום בדרכי השתן נגרם על ידי חדירת חיידק לדרכי השתן. בדרך כלל מדובר בחדירת חיידקי מעיים כתוצאה מהקרבה שבין פי הטבעת למוצא דרכי השתן. החיידק E-COLI הנמצא באופן תקין במעיים, הוא הגורם השכיח ביותר לזיהומים בכל הגילאים. גורמים נוספים:

  1. בעיות אנטומיות - בעיקר פגיעה בשסתום מהשלפוחית לשופכן וחזרת שתן (מזוהם) מהשלפוחית אל הכליה. בעי זו נקראת "ריפלוקס". ישנם מומים אפשריים נוספים בדרכי השתן או בעיה בהתרוקנות השלפוחית. כמו כן, לעתים יש מומים מולדים במבנה מערכת השתן שגורמים לנטייה מוגברת לזיהומים.
  2. הרגלי פעולות מעיים – כמו עצירות ושלשולים אצל בנות.
  3. הרגלי היגיינה - אצל בנות, כאשר הניגוב מפי הטבעת הוא לכיוון מערכת השתן.
  4. אחרי ברית מילה – אצל בנים.   

 

לאיזה סימנים יש לשים לב?

 

עד גיל שנתיים:

בכי רב, הקאות, שלשולים, ירידה בתיאבון, מתן שתן בצורה תכופה, אי שקט, שתן בעל ריח חריף, ייתכן חום גבוה או נמוך, צהבת, חוסר עלייה במשקל וכן בכי בזמן מתן שתן.

 

מגיל שנתיים ועד גיל 12 שנים:

דחיפות ותכיפות במתן שתן, כאב וצריבה בזמן מתן שתן, שתן חום בעל ריח חריף, טפטוף, הרטבה לילית, חוסר תאבון, כאבי בטן ומותניים, הופעת דם בשתן, חום גבוה וצמרמורת.

 

כיצד מאבחנים דלקת בדרכי השתן?

 

בשלב הראשון נעשית בדיקת שתן מיידית לנוכחות כדוריות לבנות בשתן, אולם, האבחנה והזיהוי החיידקי נעשה על ידי ביצוע תרבית שתן. השתן נלקח לבדיקה בצורה סטרילית במספר שיטות:

  1. הדרך המומלצת לתינוקות עד גיל שנתיים היא החדרת מחט באופן סטרילי דרך דופן הבטן לכיס השתן ושאיבת שתן ישירות מכיס השתן.
  2. לעתים יש להחדיר צנתר דרך מוצא דרכי השתן לשלפוחית השתן ללקיחת דגימת שתן סטרילית.
  3. ילדים גדולים שיכולים לשתף פעולה יקבלו צלוחית ובה יתנו דוגמא מאמצע זרם השתן לאחר ניקוי האזור בהתאם להנחיית האחות.

 

בדיקות נוספות שייערכו הן בדיקות דם לתפקודי כליה ולסימני דלקת בגוף. כמו כן, בדיקת  אולטרסאונד כליות. זוהי בדיקה לא פולשנית המדגימה את מבנה הכליות ודרכי השתן.

 

על כל בדיקה או טיפול נוסף יינתן הסבר בהתאם.

 

מהו הטיפול?

 

הטיפול המיידי הוא מתן אנטיביוטיקה. חשוב להקפיד לתת לילד את האנטיביוטיקה על פי הוראות הרופא גם כאשר הילד מרגיש טוב יותר וסימני הזיהום חלפו. הפסקת הטיפול לפני הזמן יכולה לגרום לחזרת המחלה בצורה חמורה יותר. במקרי אשפוז הילד יקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד. כמו כן, הילד יחובר לעירוי נוזלים על מנת למנוע התייבשות ולעודד שטיפה של הכליות ושל מערכת השתן.

 

לאחר האשפוז או הטיפול תקבלו הדרכה בנוגע לטיפול התרופתי, לשמירה על היגיינה נכונה ועל המשך הבדיקות. כשבועיים לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי יש לחזור על בדיקות השתן כדי לוודא שהשתן סטרילי ואין עדות לזיהום. לעתים יידרש הילד לעבור בדיקה נוספת כחודש לאחר האשפוז הנקראת VCUG ומטרתה להדגים את דרכי השתן. במידה ותצטרכו לעשות בדיקה כזו תקבלו הדרכה מפורטת מצוות המחלקה.

 

כיצד ניתן למנוע דלקת בשלפוחית השתן?

 

אפשר וניתן למנוע דלקות חוזרות וזאת על ידי:

  1. שמירה על היגיינה טובה, לדוגמא אצל בנות חשוב לנגב לאחר מתן שתן מהפות לכיוון פי הטבעת ולא ההפך.
  2. הקפדה על שתייה מרובה
  3. רחצה עם מים וסבון לאחר פעולת המעיים בעיקר אצל תינוקות
  4. החלפת חיתולים אצל תינוקות בתדירות גבוהה יותר.

 

המידע מבוסס על עלון מידע מאת מחלקת ילדים, הדסה. להורדת/הדפסת העלון לחץ כאן

 

לעלון מידע בערבית לחצו כאן

 

ליצירת קשר

המוקד לקביעת תורים: 02-5842111 - פעיל בימים א'-ה' בין השעות 8:00-20:00

מחלקת ילדים עין כרם: 02-6776465 (24 שעות ביממה)

מחלקת ילדים הר הצופים: 02-5844430

חדר מיון עין כרם: 02-6777222

חדר מיון הר הצופים: 02-5844430