רגלי היילוד והתינוק

בשנה הראשונה לחיים

כיום הסקירה העל-קולית הנעשית בין השבוע ה-18-24 להריון מגלה לעיתים עיוות בכפות הרגליים.  ברוב המקרים פנייה של כף הרגל, מהוה עיוות תנוחתי הנובע מלחץ של דפנות הרחם. ורק  במיעוט המקרים פניה מדובר על מום מולד הנקרא קלב-פוט והוא מצוי ב- כ 1-2 תינוקות ל-1000 לידות. 

לאחר הלידה אנו מוצאים שני סוגים של עיוותים תנוחתיים.  בראשון, הנפוץ יותר הקרוי באנגלית  Fore Foot Adduction   , פונה המחצית הקדמית של הרגל פנימה, והגבול החיצוני של כף הרגל אינו  ישר, ומקבל צורה חצי עגולה.  בסוג השני כף הרגל לחוצה כלפי מעלה והחוצה וקרויה באנגלית   Pes Calcaneo . .Valgus   בשני המצבים הנפוצים למדי מתפתח עיוות זה לאחר שהרגל נוצרה ללא פגם והעיוות נובע מלחץ דפנות הרחם.  לאחר הלידה הלחץ מוסר והרגל חוזרת למצבה התקין באופן טבעי.  רק במקרים היותר חמורים אנו מטפלים במתיחה או בתרגילים ו/או תרגילים וקיבוע בגבס לאורך מספר שבועות.  כמו כן מדריכים את ההורים לבצע תרגילים (פיזיותרפיה) פסיביים ואקטיביים.

תרגיל פסיבי הוא כאשר מותחים את החלקים המכווצים ואילו בתרגילים אקטיביים מגרים ומדגדגים חלקי רגל כך שהתינוק בעצמו מפעיל את השרירים החלשים עקב הלחץ של דפנות הרחם בזמן ההריון.

החזרה של העיוות השני (בו פונה כף הרגל החוצה ולמעלה) לעמדה תקינה של כף הרגל שנקראת pes calaneo valgus)) נעשית בזמן קצר של עד כ-3 חדשים בדרך כלל.  לעומתו העיוות בו פונה כף הרגל פנימה מסתדר עם או בלי טפול בחדשים הראשונים עד שנה ובמעט מקרים בחדשים הראשונים להליכה העצמאית של הילד.

כאמור אלה עיוותים תנוחתיים ולא מומים מולדים כמו "רגל עקולה" (club foot) או עיוותים בכף הרגל עם מחלות רקע של מערכת העצבים או השרירים.

תפקידו של אורטופד הילדים  הוא לאבחן כבר מלכתחילה בין המצבים התנוחתיים לבין העיוותים המולדים הדורשים בדרך כלל טפולים ניתוחיים ולהסבירם להורים.

כותב הטיפ: פרופ' שלמה פורת, מנהל היחידה לאורטופדיה ילדים