הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-פסיכולוגית שכיחה (כ-8% מהאוכלוסייה בילדים, וכ-80% מהם הממשיכים לסבול מתסמיני ההפרעה לכל החיים) העלולה לגרור פגיעה משמעותית באיכות החיים, מימוש מועט של הפוטנציאל האישי, וסבל במגוון מישורי החיים אך עם זאת ניתנת לטיפול במידה רבה ביותר.

מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז לרוב אינם מאובחנים או מטופלים באופן חלקי ביותר.

לא מדובר בהפרעה נוירולוגית המצריכה טיפול תרופתי ומעקב מידי מספר חודשים

אלא בהפרעה העלולה לערב פגיעה במישורי חיים רבים ומגוונים.

אחוז התחלואה הנלווית גבוהה, שכיחות גבוהה יותר של גירושין, תאונות דרכים, התמכרויות.

מבוגרים לרוב אינם מודעים להפרעה ולהשלכות הרחבות שלה, מתקשים להגדיר ולהמשיג את מצוקתם (שלאורך השנים הוגדרה באופנים שונים ) ולפיכך תהליך האבחון יכול להיות מורכב. עם זאת, קיימת שכיחות גבוהה של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז בקרב בעלי מקצועות טיפוליים, בעלי אינטליגנציה גבוהה, וככלל שכיחות גבוהה במשפחות לאור בסיס גנטי משמעותי ביותר.

לא מדובר לרוב בהפרעה פסיכיאטרית הבאה לידי ביטוי בתסמינים חיצוניים בולטים המובילה למצבי משבר ופנייה לתחנות לבריאות הנפש או אשפוז אלא למגוון תסמינים שהאדם לא מודע להם פעמים רבות, ייתכן ומפצה עליהם (ומשלם מחירים באופנים שונים) ולכן רבים לא מגיעים לטיפול.

ההשלכה הטיפולית יכולה להיות לעיתים מיידית ודרמטית ( כגון שיפור בקשב, ירידה באימפולסיביות או תחושת מתח פנימי, שיפור ביכולת וביעילות מקצועית, ירידה במספר וחומרת תאונות דרכים, הפסקת התמכרויות שונות) ובמקביל השלכות שמתרחשות לאט ובהדרגה כגון בתקשורת הבין אישית, במתח משפחתי, באורח חיים שוחק.

הגישה האבחנתית והאווירה הטיפולית חייבת להיות ממוקדת ומכווננת לקשיים הספציפיים של אוכלוסייה ייחודית זו. (לדוגמא- ניהול זמן בטיפול, הבניית מהלך הטיפול באופן פשוט וברור בהקשר הקושי לראות "פזל" ומהלך דברים באופן סימולטאני או הדרגתי, ויסות והתייחסות לקשר החזק שבין רגש קוגניציה והתנהגות, ועוד.)

 מידע נוסף ניתן למצוא

באתר הדסה אופטימל

הפרעות קשב וריכוז במבוגרים היא תופעה נפוצה ופוגעת במגוון מישורי חיים