אני בת 51, ולאחרונה התחלתי לסבול מכאבים בשני השדיים.
הופניתי לממוגרפיה והתשובה היא "מבנה שד מעורב. מודגם צבר של הסתיידויות פליאומורפיות בשד ימין חיצוני עליון".
ויש לי מספר שאלות:
מה המשמעות של "הסתיידויות פליאומורפיות"?
הרופא הסביר לי שצריך להוציא את ההסתיידויות בניתוח כדי לבדוק אותן - האם אין דרך אחרת לבדוק את ההסתיידויות?
ואם חייבים לנתח - האם זה חייב להתבצע בהרדמה כללית? כמה זמן אורך הניתוח? והאם נשארת צלקת גדולה?
אציין שלסבתי היה סרטן שד.
בתודה,
מירי, פתח תקווה.
תשובה:
שלום מירי,
הסתיידויות הן משקעי סידן זעירים שמוצאים לפעמים בממוגרפיה. "פליאומורפיות" פירושו בכל מיני גדלים וצורות.
לפעמים (אבל לא תמיד) הסתיידויות כאלה הן סימן לקיומו של גידול בשד שיכול להיות טרום - סרטני או אפילו סרטני, אבל יכולות להיות גם הסתיידויות סתם, בלי שיש שם גידול כלשהו.
בכדי לוודא את טיבן של ההסתיידויות - צריך להוציא פיסת רקמה עם ההסתיידויות ולבדוק אותה במיקרוסקופ. את פיסת הרקמה אפשר להוציא בניתוח, אם כי השיטה המועדפת היום היא ביופסיה סטריאוטקטית - ביופסית שנעשית תחת ממוגרפיה, ובהרדמה מקומית, בה בעזרת מחט עבה דוגמים פיסה מן האזור של ההסתיידויות. בשיטה הזו מוציאים כמות קטנה מאוד של רקמה, והצלקת היא של דקירה בלבד. לא בכל מקרה ניתן לבצע את הביופסיה בצורה כזאת, אבל במרבית המקרים זה אפשרי.
במידה וצריך לבצע ביופסיה פתוחה - כלומר להוציא את האזור עם ההסתיידיות בניתוח - זה תלוי מאוד במנתח ובמנותחת, אבל אפשר לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית עם טשטוש. השיטה כוללת בדרך כלל סימון אזור ההסתיידויות תחת ממוגרפיה בעזרת מחט דקיקה - שעוזרת לכוון את הנתח לאזור שצריך להוציא. הניתוח צריך לקחת לא יותר משעה, וגודל הצלקת - משתנה בהתאם לגודל האזור שצריך להוציא.
העובדה שיש לך סיפור משפחתי של קרובה אחת מדרגה שניה שחלתה בסרטן השד לא בהכרח אומר שיש לך סרטן, אבל חשוב שתקפידי על מעקב מסודר שכולל ממוגרפיה שנתית ובדיקה ידנית עלידי כירורג אחת לשנה.
בכל מקרה - נשמע לי שחשונ לברר את הממצאים האלה בביופסיה מאחד משני הסוגים שתיארתי.
בהצלחה!