מרכז רפואי בית חולים הדסה

צור קשר

לקהילה הרפואית

חדר עיתונות

חדשות

כתבו עלינו

הד הדסה

קדמת הרפואה

מהטלויזיה

סיעוד

דף ראשי > רופאים,רופאי שיניים,חוקרים

פרופ' יוסף שנקר

פרופסור אמריטוס (2001)

למיילדות וגניקולוגיה

האוניברסיטה העברית

לשעבר מנהל מחלקת נשים ויולדות (1978-1999)

המרכז הרפואי הדסה עין כרם.

יקיר ירושלים ב 2004

מדליה ע"ש וויליאמס לילי, עבור חקר העובר, ב- 2003

מדליה האקדמיה העולמית לתרומה מיוחדת בנושא רביית האדם ב-1999.

מדליה מן העיר קרקוב "יקיר העיר" ב-1989.

תאריך ומקום לידה: 20 בנובמבר 1933, בקרקוב, פולניה

הורים: אב: יצחק , רופא מנתח, אם: אנה גרשלר, עקרת בית.

עלה לארץ: ב- 1946,

נישא לקיטי אידלס ב-1959

אב לד"ר ינון שנקר, ד"ר לפילוסופיה, ולערן שנקר ד"ר לרפואה.

נכדים: יונתן, מירב, נועה, רועי ונגה.

1959-1962: שירות סדיר בחיל הרפואה, צה"ל, עתודה אקדמאית

השכלה

1946-1948 ביה"ס העממי, תל נורדאו, תל-אביב

1948-1952 ביה"ס התיכון, גימנסיה הרצליה, תל-אביב

1952-1958 ביה"ס לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1958-1959 סטאג' ברפואה, ביה"ח תל-השומר

1959 - דוקטור לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

תפקידים במרכז הרפואי הדסה

1962-1968 התמחות במחלקת מילדות וגניקולוגיה, , המרכז הרפואי האוניברסיטאי, הדסה עין-כרם, ירושלים.

1965-1966 מחקר ביחידה לאנדוקרינולוגיה, מחלקה לזואולוגיה.

1968 - קבלת תואר מומחה במיילדות וגניקולוגיה.

1967-1972 רופא אקדמי, מחלקת מילדות וגניקולוגיה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי, הדסה עין-כרם, ירושלים.

1972-1973 עמית מחקר, היחידה לפוריות, אוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה.

1973-1978 רופא ראשי קבוע, מחלקת מילדות וגניקולוגיה .

1977-1980 סגן מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי, הדסה עין-כרם, ירושלים במצבי חירום ומלחמה.

1978-1999 מנהל מחלקת מילדות וגניקולוגיה, , המרכז הרפואי האוניברסיטאי, הדסה עין-כרם, ירושלים.

מינויים אקדמיים באוניברסיטה העברית במחלקת מילדות וגניקולוגיה

1968 - מרצה (1968), מרצה בכיר (1971), פרופסור חבר (1976), פרופסור מן המניין (1979), פרופ' אמריטוס (2001).

חבר הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת יגילונסקה, קרקוב, פולין

תפקידים אקדמיים מיוחדים

1973-1978 יו"ר הועדה להשתלמות במיילדות וגניקולוגיה, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1977-1985 יושב ראש החוג למיילדות וגניקולוגיה, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים (שתי קדנציות).

1979-1985 יו"ר ועדת הבחינות במיילדות וגניקולוגיה, המועצה המדעית, מדינת ישראל

1985-1992 יו"ר ועדת התמחות ברפואה, המועצה המדעית, מדינת ישראל (שתי קדנציות).

1985-1992 סגן יו"ר המועצה המדעית, מדינת ישראל

1985-2003 חבר הועדה לחקר היבטים אתיים של פוריות האדם בפדרציה הבינלאומית למילדות וגניקולוגיה (FIGO)

1988- יו"ר הועדה לבחינות לרישוי ובחינות לקראת סטאג' (רופאים) בישראל

1992-1997 יו"ר הועדה לחילופי מתמחים למיילדות וגניקולוגיה בארצות אירופה

1994-1997 יו"ר הועדה לבחינה האירופאית למצוינות במיילדות וגניקולוגיה

1994- חבר המועצה הלאומית למיילדות, ניאונטולוגיה וגנטיקה, מדינת ישראל

1994-1998 נשיא המועצה האירופאית המורחבת למיילדות וגניקולוגיה

1996 - נשיא האקדמיה הבינלאומית של פוריות האדם

‏1998-2002 יו"ר הועדה המדעית של הפדרציה האסייתית למיילדות וגניקולוגיה.

1998- יו"ר הוועדה האתית של הפדרציה האסיאתית למיילדות וגניקולוגיה.

1998 - יו"ר הוועדה האתית של הפדרציה העולמית של פרנאטולוגיה.

פעילות ציבורית

1967-1997 חבר הועד הרפואי של ההסתדרות המדיצינית הדסה, ירושלים (יו"ר ארגון רופאי העזר, רופאים ראשיים קבועים ומנהלי מחלקות).

1971-1992 חבר מועצת המנהלים של קרן הפנסיה, ההסתדרות המדיצינית הדסה, ירושלים

1976-1983 חבר מועצת המנהלים, האגודה הישראלית לתכנון המשפחה

1976-1999 יו"ר האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה, סניף ירושלים והדרום

1977-1980 סגן נשיא האגודה הישראלית לחקר הפוריות

1980-1984 נשיא מועצת רופאי ירושלים

1983-1984 נשיא האגודה הבינלאומית לחקר הפאתופיזיולוגיה של ההריון

1984-1992 יו"ר האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה במדינת ישראל (שתי קדנציות).

1984-1992 חבר מועצה לקידום הנשים לישראל (מינוי ע"י ראש הממשלה).

1986-1996 מונה ע"י משרד המשפטים כשופט בועדת ערעורים של נכים, בית המשפט המחוזי, ירושלים (מינוי שר המשפטים).

1988-2004 יו"ר ההסתדרות הרפואית בירושלים

1988 - חבר הועדה המייעצת לרישוי רופאים, מדינת ישראל

1989-1992 יו"ר הועדה לחקר ההיבטים האתיים של הפוריות של האגודה העולמית לחקר הפוריות (IFFS)

1991-2000 חבר המועצה המבצעת של הפדרציה העולמית של המיילדות וגניקולוגיה (FIGO)

1994-1999 חבר הועדה האתית של ההסתדרות הרפואית בישראל

1998 - חבר המועצה המבצעת של הפדרציה האסייתית של המיילדות וגניקולוגיה (AOFOG)

1998 סגן נשיא של האגודה העולמית לפרינאטולוגיה

יו"ר ועדות ממשלתיות אד-הוק בנושאים הבאים:

הפסקות הריון בישראל, הפעלת יחידות להפריה חוץ גופית בישראל, מעקב אחר נשים שהיו חשופות ל-DES בישראל, רישום לידות בישראל, עיקור בישראל, שימוש בהתקן תוך רחמי (IUD), הועדה להכנת חוקים לפיקוח על הפוריות, מעקב אחר האישה בהריון. חבר הועדה להכנת חוק הפונדקאות, הוועדה המבצעת של המועצה לדמוגרפיה של מדינת ישראל, תפקוד מחלקות נשים בבתי חולים במזרח ירושלים.

נשיא כינוסים לאומיים ובינלאומיים

1977 הכינוס של האגודה הישראלית לחקר הפוריות

1978 הכינוס השישי של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1989 הכינוס של האגודה הישראלית לחקר הפוריות

1980 הכינוס הבינלאומי לאנדוסקופיה ומיקרוכירורגיה

1981 הכינוס השביעי של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1982 הכינוס של האגודה הישראלית לחקר הפוריות

1983 הכינוס הבינלאומי לפתופיזיולוגיה של ההריון

1984 הכינוס השמיני של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1986 הכינוס החמישי של שבוע הרפואה

1987 הכינוס התשיעי של האגודה

הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1989 הכינוס העולמי השישי להפריה חוץ-גופית

1990 הכינוס העשירי של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1994 הכינוס הבינלאומי לפיקוח על הילודה

1994 הכינוס האחד-עשר של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

‏1998 הכינוס השלוש-עשרה של האגודה האירופאית למיילדות וגניקולוגיה

נשיא כינוסים לאומיים ובינלאומיים

1977 הכינוס של האגודה הישראלית לחקר הפוריות

1978 הכינוס השישי של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1989 הכינוס של האגודה הישראלית לחקר הפוריות

1980 הכינוס הבינלאומי לאנדוסקופיה ומיקרוכירורגיה

1981 הכינוס השביעי של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1982 הכינוס של האגודה הישראלית לחקר הפוריות

1983 הכינוס הבינלאומי לפתופיזיולוגיה של ההריון

1984 הכינוס השמיני של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1986 הכינוס החמישי של שבוע הרפואה

1987 הכינוס התשיעי של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1989 הכינוס העולמי השישי להפריה חוץ-גופית

1990 הכינוס העשירי של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

1994 הכינוס הבינלאומי לפיקוח על הילודה

1994 הכינוס האחד-עשר של האגודה הישראלית למיילדות וגניקולוגיה

‏1998 הכינוס השלוש-עשרה של האגודה האירופאית למיילדות וגניקולוגיה

חבר מייסד של האגודות המדעיות הבאות

§ האגודה האירופאית לפוריות האדם (EHRE)

§ האגודה הבינלאומית ל"עובר כחולה"

§ האגודה הבינלאומית לגניקולוגיה אנדוקרינולוגית

§ האגודה העולמית לפרנאטולוגיה

§ האגודה האירופאית למחקר במיילדות וגניקולוגיה

§ האגודה הבינלאומית למחקר בפתופיזיולוגיה של הריון

§ האגודה הישראלית לכירורגיה אנדוסקופית

חבר מערכת בעבר בהווה של כתבי העת המדעיים הבאים

§ Human Reproduction - Oxford Press, U.K.

§ International Journal of Gynecology and Obstetrics - Williams, U.S.A.

§ Gynecological Endocrinology - Parthenon Publishing, U.K.

§ Asia-Oceania Journal of Obstetrics and Gynaecology - University of Tokyo, Japan

§ Fertility and Sterility (Ad Hock) - U.S.A.

§ Journal of Assisted Reproduction and Genetics - Plenum Press, U.S.A.

§ Fetal Diagnosis and Therapy - Karger, Switzerland

§ International Journal of Feto-Maternal Medicine - Acomed, Germany

§ Global Bioethics - Angelo Pontecorboli Editore, Italy

§ European Journal of Obstetrics, Gynecology and Reproductive Biology - Elsevier

§ Journal American Assoc. Genecologic Laparoscopists – U.S.A

§ Early Pregnancy: Biology and Medicine - Parthenon Publishing, U.S.A

§ Official Journal of the Russian Association of Human Reproduction - Russian

§ Polish Jounral of Gynacological Investigation

§ Archivo di Ostetricia e Ginecoligia - Italy

§ Israeli Journal of Obstetrics and Gynecology – Israel

§ Journal Perinatal Medicine – The Gruyter – Germany.

§ "הרפואה", ההסתדרות הרפואית , ישראל

חברות כבוד באגודות הבאות

§ הקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה מ-1993.

§ הקולג' המלכותי האנגלי למיילדות וגניקולוגיה (בריטניה), מ-1997.

§ האגודה האירופאית למיילדות וגניקולוגיה מ-2000.

§ האגודה האירופאית לפרינאטולוגיה מ-1999.

§ האגודה הברזיליאנית למיילדות וגניקולוגיה מ-1997

§ האגודה הגרמנית למיילדות וגניקולוגיה, מ- 1988.

§ האגודה ההונגרית למיילדות וגניקולוגיה מ-1994.

§ האגודה היפנית להשרשת עוברים מ-1990.

§ האגודה הישראלית לילוד וגינקולוגיה מ-1998.

§ האגודה המקדונית לגניקולוגים ומילדות מ-1998.

§ האגודה הסלובקית למיילדות וגניקולוגיה מ-2000.

§ האגודה הסלובנית למיילדות וגניקולוגיה מ-2000.

§ האגודה הפולנית למיילדות וגניקולוגיה מ-1983.

§ האגודה הפרואנית לפוריות ועקרות מ-1987.

§ האגודה הקרואטית למיילדות וגניקולוגיה מ-2004.

§ האגודה הרומנית להפריה חוץ גופית מ-2000.

§ האקדמיה הרומנית למיילדות וגניקולוגיה מ-1978.

§ האגודה התורכית למיילדות וגניקולוגיה מ-1995.

תחומי מחקר

§ פיתוח ויישום טכנולוגיות פוריות חדשניות.

§ מחקרים קליניים וניסויים בנושא אנדוקרינולוגיה של מערכת הרבייה.

§ פיתוח והערכת שיטות למניעת הריון

§ היבטים אתיים בנושא רביית האדם.

פיתוח ויישום טכנולוגיות ברביית האדם.

ההישג הבולט ביותר ( 1984 ) הוא השגת הריון ולידה ראשונים בעולם מתרומת ביצית ( 188 ).

הישג מדעי וקליני זה הצביע שניתן לווסת בעזרת תכשירים הורמונלים שינוים ברירית הרחם המאפשרים קליטת עובר ברחם ולמצוא תחליף לפעילות של הגופיף הצהוב אשר ידוע עד אז כהכרחי להשגת הריון, להתפתחותו בשלביו הראשונים. הישג זה מבחינה ביולוגית חשף אור חדש על יחסי עובר-אם בתהליך ההשרשה מבחינה אימונולוגית. מבחינה קלינית הוכח שניתן להשיג הריון בנשים ללא שחלות או במצבים של כשל שחלתי ולאפשר הריונות אצל נשים בתקופת הבלות. הישג זה גרם להשלכות חברתיות הקשורות בהריון בגיל זה הן כלפי האם והן כלפי הילד.

גישה וטכנולוגיה לשאיבת זקיקים ע"י הנחיה בעזרת על-קול במקום בלפרוסקופיה. (175,190)

השגת הריון ולידה במקרה של תסמונת קליין פלטר – שאיבת זרע בודד מהאשך (בשיטת טפנה) מיקרומניפולציה - הפריה, החזרת העובר ולידה. (386)

אבחון גנטי בשלב טרום השרשה - PGD (366 , 389)

שימור רקמת שחלה לרבייה בעתיד מחולות הסובלות מתהליכים ממאירים (403,385 ).

"הפריה חוץ גופית"

מטרת המחקר הוא להבין תהליכים הקשורים ברבייה ולפתח גישות ושיטות בביצוע התהליך בכל שלביו להשגת תוצאות קליניות במקרים של אי פוריות האישה, הגבר או שניהם.

נסיונות בפרוטוקולים שונים של מתן גירוי שחלתי להכנת זקיקים לשאיבת ביציות, בין השילובים השונים גם ניסיון של הוספת הורמון הגדילה (268)

פותחה שיטה של שאיבת זקיקים בהנחיית אל קול הבא להחליף את שיטת הלפרוסקופיה (175 , 195 ) שהיא כיום שיטה רוטינית.

נקבע שעובי רירית הרחם, המדד הנמדד בעזרת אל קול הוא פרמטר לקביעת המצב להחזרת עוברים (189) השיטה היא רוטינית קיום.

נבדק כושר הסינטזה של תאי גרנולוזה ( 210,,225,274) כמו כן נבדקו פרמטרים שונים בנוזל הזקיק (203, 211 (

בוצע חירור חורים בעטיפה של הביצית כולל שימוש בלייזר (259) לשם הגדרת זרע לביצים להפרייה במקרים של אי פוריות (לפני עידן המיקרומניפולציה המקובל כיום) (263 )

נחקר תהליך ההשרשה, מניפולציות - ויסות הורמונלי לשינוי רירית הרחם לשם אפשרות של השרשה. הניסיון הראשון המוצלח הסתיים בלידה מתרומת ביצית ( 188, 218).

מניפולציות הורמנליות הגורמות לשינוים ברירית הרחם שנחקרו, ע"י כך ניתן להכין את הרירית לקליטה ( 197 , 202, 218, 268, 270)

ניסיון קליני ליישום שיטה להחזרת עוברים ברחם( 302, 363)

בשיטת שאיבת זרע במקרים של עקרות הגבר הן גם מפגיעה בצינורות הובלה ובעיקר במקרים של אי פוריות על רקע פתולוגיה באשך, פותחה שיטה לשאיבת זרע (TEFNA).

תסמונת גירוי יתר של השחלה

אחת הסיבוכים השכיחים והמסוכנים בשימוש בתכשירים לגרימת ביוץ היא תסמונת גירוי יתר שחלתית.

במחקר נסיוני על אודות מנגנון הופעת תסמונת גירוי השחלה נמצא שהתסמונת נגרמת ע"י חדירות יתר של כלי דם קטנים בשחלה כתוצאה מגירוי של הורמונים גונאדוטרופינים המוזרקים לאשה על השחלה.

תוצאות נסיונות שמשו יסוד להבנת התסמונת, לקביעת עקרונות בטיפול, בחירת שיטות ניטור של המטופלות למניעת תסמונת גירוי יתר שחלתי. במחקרים במשך שנים תוארה התסמונת על כל היבטיה הקלינים השונים כמו כן נחקרו חומרי הבינים המשתחררים מהשחלה המגורה כגון פרוסטוגלנדינים, אנגיוטנזין והאינטרלוקינים השונים אשר הם חומרי הביניים המפעילים את מנגנון חדירות היתר של כלי הדם בשחלה. נקבעה הגישה הטיפולית המהווה היום יסוד לטיפול המקובל לתסמונת זו בעולם.

הריון מרובה עוברים

הסיבוך הנוסף כתוצאה משימוש בתכשירים לגרימת ביוץ והפריה חוץ גופית היא יצירה של הריונות מרובים. הריונות בסיכון לאם אך לא פחות מכך לעובר וליילוד. ( 99,92,70 )

לאור הסיכונים שהוזכרו בהריונות מרובי עוברים בעיקר בהריונות של מעל לתאומים יש צורך להפחתת עוברים על השלכותיו הרפואיים והאתים ( 295,378 )

תהליכים ממאירים - מצב אי פוריות, טיפולים הורמונלים.

הנתונים מצביעים שנשים הסובלות מאי פוריות שיעור הגידולים הממאירים במערכת הרבייה נמצא בעליה: שחלה, רירית הרחם, והשד. במשך שנים בוצעה חקירה אפידמיולוגיות לגבי שיעור הגידולים הממאירים באיברים שהוזכרו במדינת ישראל , אוכלוסיה רב גוונית ומשתנה.

הקשר האפשרי בין הטיפולים ההורמונלים ואי פוריות, שימוש בהורמונים המגרים שחלה הראה שקיים קשר ישיר בין גירוי הורמנלי להתפתחות גירוי שחלתי בעל ממאירות פוטנציאלית נמוכה. הוכח שאין קשר לגידול שחלה ממאיר. קשר זה נבדק גם לגבי סרטן רירית הרחם (411 ) וסרטן השד (304 )

אנדוקרינולוגיה של רבייה.

בין הנושאים שנחקרו, תפקידו של הפרולקטין באי פוריות של האשה ושל הגבר. זיהוי ובידוד הפרולקטין האנושי פתח את הצוהר לאבחון מצבים אנדוקרינים המשפיעים על פוריות האשה והגבר ( 109,124 ).

התוצאות הביאו להבנת תיפקודם של הורמונים ביחידת שלייה עובר (75,87,123), תוארה תסמונת של היפופרולקטינמיה חולפת המסבירה את המקרים שנחשבו כאי פוריות ומתאפיינת על כשל בתפקוד הגופיף הצהוב. על יסוד התוצאות נקבעה הגישה הטיפולית בתסמונת המוזכרת. כמו כן נקבעו גישות טיפוליות בנשים הסובלות מגידול מסוג מיקרואדנומה, מקרואדנומה ביתרת המוח בעיקר בהיותן בהריון. נחקרה בטיחות של מתן ברומוקרפטין. ( 102,103,132 ).

בנוסף לכך בוצעו מחקרים דינמים בציר היפותלמוס, יותרת המח ובעיקר במקרים של כשל תפקודי באשך ( 97,100,106)

אי פוריות הגבר – מבחן האוגר.

הערכת כושר הפוריות של הזרע, נבדק ע"י קביעת יכולת חדירתו לביצית של אוגר שהוסרה ממנה זונה פלוסידה, מבחן האוגר נמצא יעיל להעריך מצבים של אי פוריות. נבדקו כושרו הביולוגי של הזרע במצב של אי פוריות לאחר הקפאת זרע, יכולת לנבא את סיכוי הטיפול ע"י הפריה חוץ גופית. (144,147,180,192) (הכנסת הטכנולוגיה של מיקרומניפולציה בהפרייה חוץ גופית. היה תחליף למבחן האוגר) .

נמצא שאי פוריות של הגבר יכולה להיות מושפעת ממתח נפשי, עישון, עונתיות וקפאין. (187,260,264). בשנים האחרונות כפי שצוין פותחו שיטות המיקרומניפולציה ובעיקר אפשרות של שאיבת זרע במקרים של תחלואה קשה של האשך. (372)

אי פוריות הגבר – מבחן האוגר.

ניסיונות למניעת הידבקויות באגן.

תהליכים דלקתיים באגן וניתוחים מהווים את הסיבה לעקרות מכנית אצל האשה. לפני עידן ההפריה החוץ גופית הטיפול היה ניתוח של הפרדת הידבקויות, שיעור הצלחה נמוך ובמצב המוזכר היה שיעור גבוה של הריונות מחוץ לרחם (52,131,167). במודל נסיוני לאחר יצירת הידבקויות בבעלי חיים נבדקו השיטות למניעתן. הוכח שהגישה בעלת יעילות מסוימת, מתן סטרואידים ראומומקרודקס לחלל הצפק. ניסיונות אלה בוצעו גם בקופות בארה"ב. התוצאות יושמו אצל נשים אם כי לא ענו על הציפיות. ניסיונות נוספים הצביעו שהפעילות של הסטרואידים ומניעת הידבקויות אינה מונעת את התוצאה המקומית של עיכוף ויצירת פיברובלסטים אלא ע"י שינוי במצב האימונולוגי של האשה.( 146, 150, 152)

ווסת רבייה

הכנסת התקן תוך רחמי מחדש בשנות ה–60 זכה לפופולאריות כאמצעי למניעת הריון, נחקר מנגנון הפעולה של ההתקן. תוצאות המחקר הראו שההתקן אינו גורם לשינוים פתולוגים ברירית הרחם המסבירים את פעילותו כאמצעי למניעת הריון. (14).

בשימוש בטכנולוגיה של הדמיה בעזרת צילומי רחם שבוצעו לפני הכנסת ההתקן ואחריו הראו שנוכחות ההתקן היא פעילות מכנית ע"י הרחבה של חלל הרחם, בנוכחות התקן ואיבוד הטונוס של שריר הרחם, דבר המונע את ההשרשה. ( 15,17)

פותח מכשור לקביעת תקופת הביוץ (הפוריות) ע"י מדידות שלVaginal impedance . מדידות שיבוצעו ע"י האישה בביתה.

השפעות תכשירים הורמונלים.

נבדקו רמות נחושת , אבץ וצרולופלזמין במצבים הורמונלים של הריון ושימוש בכדורים למניעת הריון.הוכח שקיימים שינוים ברמת הנחושת והאבץ ( 29,33,42 ), כמו כן הוכח שהכדורים למניעת הריון גורמים לשינוים בהרכב הליפידים ובמיקרוסרקולציה. (36,41)

יצירת הידבקויות תוך רחמיות

בוצע נסיון לפתח שיטה חדשה למניעת הריון ע"י גרימת הידבקויות תוך רחמיות. לשם כך נחקרה התחדשות הרירית של הרחם ב סדרת ניסיונות בחיות מעבדה לאחר חבלות מכניות , פיזיות וכימיות. (57,58,59 ).

הניסיון במעבדה וניסיון קליני מוגבל (79,84) הוכיח שניתן היה ליצור הידבקויות בתוך הרחם כאמצעי למניעת הריון וכטיפול בדימומים מחלל הרחם . שיטה זו לא ניתן היה ליישמה בנשים אולם שמשה בסיס לפיתוח טכנולוגיות שבהם הורסים את רירית הרחם כשיטה למניעת דמם מוגבר ומונעים כריתת רחם.

היבטים אתים ומשפטים ברביית האדם.