הפרעה טורדנית כפייתית

בתמיכת קרן  CGF

מהי הפרעה טורדנית כפייתית?

אדם יוצא בבוקר לעבודתו ופתאום מנקר הספק: האם נעלתי את הדלת?

זה יכול לקרות לכל אחד ואחת מאתנו. מרבית האנשים יצליחו לסלק את המחשבה המטרידה, אם בכך שיזכירו לעצמם כי בכל בוקר הם נועלים את הדלת ואין סיבה להניח שהיום שונה, ואם בכך שיחזרו לבדוק זאת.  לא כך אצל אלו הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית (להלן הפרעה כפייתית). 

אצלם תעלה השאלה שוב ושוב, מנקרת ומטרידה, אינה מאפשרת להם להתרכז בשום דבר אחר. שום נימוק הגיוני לא יסלק אותה וגם לא בדיקה; החרדה תחזור ותעלה זמן קצר לאחר הבדיקה ואותו אדם יחוש כפוי לחזור ולבדוק את דלת ביתו (או את מפסק הגז או החשמל, או את החלון ועוד ועוד) שוב ושוב. כל בדיקה תספק רגיעה לזמן קצר בלבד, ועם התדרדרות המחלה יבלה הסובל חלק ניכר מזמנו בבדיקות חוזרות או בפעילויות אחרות שנועדו להרגיע את החרדה שהוא בעצמו יודע שאין לה כל בסיס מציאותי.

במקרים הקשים ביותר חיי האדם הסובל מההפרעה הכפייתית עלולים להתנהל בעיקר סביב המחשבות הטורדניות והפעולות הכפייתיות וכל השאר יידחק הצידה

הגדרה רפואית

הפרעה זו היא סוג של הפרעת חרדה. היא מאופיינת ע"י דפוס של מחשבות טורדניות (אובססיביות) והתנהגויות כפייתיות (קומפולסיביות) חוזרות, הגורמות למצוקה רבה, צורכות זמן רב, ומפריעות בשגרת החיים הן בעבודה והן ביחסים עם אחרים.

"מחשבות טורדניות" הן מחשבות, רעיונות, דחפים או דימויים מטרידים הפולשים למודעות באופן בלתי רצוני. תוכנן של מחשבות אלה קשור לרוב בפחדים חסרי בסיס מציאותי ולפחות בשלבים הראשונים של המחלה הן גם נחוות ע"י האדם כבלתי הגיוניות. האדם מכיר בכך שמקור המחשבות המאיימות האלה בו עצמו וינסה להתעלם מהן, להדחיק אותן או לנטרל אותן בעזרת מחשבות או פעולות אחרות, כל זאת ללא הצלחה ולעתים אף במחיר הגברת אותן מחשבות.

הסוגים השכיחים ביותר של מחשבות טורדניות כוללים מחשבות חוזרות על: פחד מלכלוך וזיהום/ חיידקים (למשל: פחד ללחוץ ידיים מחשש להידבק במחלות), פחד לפעול מתוך אלימות (למשל: הורה החושש שיפגע בילדו), דאגה מוגזמת מהאפשרות שמעשה מסוים לא בוצע כהלכה (למשל: אדם שעזב את הבית ומוטרד מאוד מהאפשרות שלא כיבה את הגז), דאגה מוגזמת לשלומם של אחרים (למשל: פחד שהאדם פגע באחר בעת נהיגה ברכבו), פחד לאבד חפץ חשוב, צורך כפייתי בסדר מסוים (למשל: שחפץ מסוים יהיה מונח במקום מסוים אחד בלבד), חרדה ממילים, צלילים או דימויים מסוימים שאין להם משמעות מיוחדת בעיני אנשים אחרים.

"התנהגויות כפייתיות" הן התנהגויות שהאדם מבצע באופן מוזר ונשנה ומתוך כוונה, בתגובה למחשבות הטורדניות; מטרתן לנטרל או למנוע את אי הנוחות או החרדה שמעלות המחשבות הטורדניות. התנהגויות אלה מבוצעות על-פי כללים מוגדרים או בצורה סטריאוטיפית ומכונות גם בשם 'טקסים'. הן מבוצעות מתוך תחושה של כורח פנימי שלפחות בתחילה מלווה גם בהתנגדות לדחף לבצען. האדם הסובל מהפרעה כפייתית ער לכך שאין בסיס הגיוני להתנהגויות אלה או לאינטנסיביות בה הן מבוצעות (לפחות בשלבים הראשונים של המחלה). עם זאת, ניסיון להימנע מההתנהגות גורם למתח הולך וגובר; מתח זה משתחרר מיידית עם ביצוע ההתנהגות, אך זאת לזמן קצר בלבד.

הסוגים השכיחים ביותר של התנהגויות כפייתיות הן רחצה חוזרת ונשנית של הידיים או של הגוף, ניקוי עודף, ספירה חוזרת, בדיקה ונגיעה חוזרת במקומות מסוימים, בקשת אישור מאחרים (בקשר לביצוע ההתנהגות הכפייתית), סידור וארגון חוזר של חפצים ללא צורך הנראה לעין. ההפרעה יכולה להתבטא גם בהימנעות כפייתית מהתנהגות (כמו הימנעות מרחצה במשך שבועות מטעמים לא הגיוניים).

אדם הסובל מהפרעה טורדנית כפייתית יכול לחוות מספר רב או מצומצם של מחשבות טורדניות וכן לבצע מספר רב או מצומצם של התנהגויות כפייתיות. סוגי המחשבות וההתנהגויות הכפייתיות יכולים להשתנות במהלך המחלה/ הפרעה. הם גם יכולים להיות קשורים במאפיינים חברתיים ותרבותיים של הקבוצה לה משתייך אותו אדם. המחשבות וההתנהגויות הכפייתיות המטרידות אנשים דתיים, למשל, מתרכזות לרוב סביב נושאים דתיים-הלכתיים. אדם דתי הסובל מההפרעה עשוי להיות עסוק באופן כפייתי בסילוק הרוח הרעה השורה על הידיים בבוקר ולכן להרגיש צורך כפייתי ליטול את ידיו פעמים רבות, הרבה מעבר לדרישה ההלכתית.