שדיים של אישה מהווים מאז ומעולם סמל לנשיות ולפריון ומוקד משיכה מיני ואסתטי. תת התפתחות השדיים מקנה לאישה הרגשת נכות והרגשת חסר בנשיות.

שיפור צורתו של שד קטן או לא מפותח נעשה ע"י השתלת תותב סיליקון. התותב הוא מעין שקית עגולה המלאה בסיליקון ג'ל או במים פיזיולוגיים. מגע בתותב סיליקון מגלה שצמיגותו דומה לזו של שד נורמלי.

כבכל ניתוח פלסטי התייעצות עם כירורג פלסטי הינה חשובה ביותר, מכיוון שישנם סוגים רבים של ניתוחים פלסטיים ויש להתאים את סוג הניתוח למנותחת.

בפגישה הראשונה עם הכירורג הפלסטי לאחר בדיקת השד יסביר הכירורג למועמדת לניתוח את פרטי הניתוח להגדלת שדיים, אופן ההרדמה והסיכונים הכרוכים בניתוח. המועמדת לניתוח תעבור בדיקה כללית ותשלח לביצוע בדיקות דם. כמו כן יחליט המנתח  האם יש צורך בביצוע צילום ממוגרפיה (צילום של השד).

בפגישה השניה יעיין המנתח בבדיקות הדם ובמידת הצורך תשלח המטופלת לבדיקות נוספות. בפגישה זו יבהיר המנתח את כל הנתונים הדרושים כגודל השדיים וצורתם, ידון על אפשרויות ההנקה מאחר ולא ניתן לצפות זאת מראש, ושוב יבהיר את הסיכונים הכרוכים בניתוח הגדלת חזה בעזרת שתלי סיליקון ובמיוחד קפסולות, זיהומים וצלקות.

שדיים קטנים, נפולים במיוחד, מצריכים ניתוח הרמה בנוסף לניתוח להגדלת השד .

ניתוחי חזה והשתלת סיליקון לצורך הגדלת או הרמת שדיים מבוצעים בהרדמה כללית או מקומית.

השיטה המקובלת ביותר היא לבצע חתך באורך של ‎4-5 ס"מ באזור הקפל התת שדי ודרכה יצירת כיס מתחת לשד או מתחת לשריר החזה. לתוך הכיס הזה מוכנסת תותבת סיליקון. בהמשך סגירת החתך באמצעות תפרים וחבישת השדיים ע"י חזיה או חבישת לחץ.

ניתן לבצע את הניתוח גם בחתך סביב העטרה או בחתך דרך בית השחי.

כאבים שלאחר הניתוח ניתן להרגיע בנקל בעזרת תרופות מתאימות.

החבישות מוסרות לאחר מספר ימים והתפרים כ- ‎10 ימים לאחר הניתוח.

הסיליקון הינו חומר נפוץ מאד בטבע ונמצא במשקאות, בשמים, תרופות ועוד. החומר הזה מאושר לשימוש ע"י ה- ‎F.D.A שהיא מערכת האחראית בארה"ב לאישור תרופות וחומרים לשימוש בבני אדם וזאת לאחר מחקרים ממושכים שנועדו להבטיח שלילת אפשרות התפתחות סרטן כתוצאה משימוש בסיליקון רפואי.

הסיבוכים האפשריים

זיהום -  סיבוך מאד נדיר, אולם קיים ולעתים יש צורך בהוצאת התותבת.

הפרעה בתחושה: לעתים קיימת הרגשה של חוסר תחושה או רגישות יתר של הפטמות. בדרך כלל התחושה חוזרת לנורמלית אולם לעתים פגיעה זו יכולה להיות תמידית.

פגיעה בתותבת: התפוצצות ספונטנית של שתל הסיליקון לאחר זמן, בדרך כלל עד ‎5%מהמקרים. במקרים הללו יש צורך בהחלפת התותבת.

צלקות: עליהן יש לשוחח הרבה לפני הניתוח. בדרך כלל עם הזמן הצלקות נעשות טובות יותר ולעתים יש צורך בטיפולים, כהזרקת סטרואידים, לחץ או ניתוח לתיקון הצלקות

קפסולה: הסיבוך השכיח ביותר הקיים לאחר הכנסת תותבות הוא יצירת קפסולה עבה יותר בשדיים - הגורמת להרגשה כי השד נוקשה ולעתים אף מכווץ. בכל מקרה של הכנסת גוף זר לגוף נוצרת סביבו מעטפה של תאים וזו תגובה נורמלית לגמרי. התגובה הזו היא הקפסולה. במקרים מסוימים הקפסולה מאד עבה, פוגעת בצורה הנורמלית של השד וגורמת לכאבים. במקרים הללו הבעיה נפתרת ע"י חיתוך הקפסולה והרחבת החלל, כמובן באמצעות ניתוח נוסף. במקרים מסוימים מומלץ עיסוי השד על מנת לרככו.