טומוגרפיית הפוזיטרונים הנה טכניקת הדמיה רדיואקטיבית לא פולשנית.  טכניקה זו מאפשרת אבחון כמותי של התפלגות הרדיואקטיביות בגוף האדם.

טומוגרפיית הפוזיטרונים (PET) היא כלי בעל חשיבות עולה למדידות פיזיולוגיות ביוכימיות ופרמקולוגיות ברמה המולקולרית הן במצב תקין והן במצב פתולוגי. במשך העשור האחרון הוקמו יותר משלוש מאות מרכזי PET עובדה המצביעה על עניין רב בקרב ברחבי העולם מדענים ורופאים (קלינאים) העוסקים בנושאים בעלי זיקה לתחום.

טומוגרפיית הפוזיטרונים (PET) מספקת לרופאים מידע על הביוכימיה של רקמות שונות בגוף האדם אשר אינו נגיש בשום טכניקת הדמיה אחרת. שלא כמו בטכנולוגיות ה- CT או ה- MRI המתבוננות על האנטומיה או מבנה הרקמה ה- PET מלמד על הפעילות המטבולית והתפקודית שלה. ה- PET משמש בעיקר בשטח הקרדיולוגיה המופק והאונקולוגיה. בטכניקה זו מקבל החולה בהזרקה חומר רדיואקטיבי קצר חיים הנוירולוגיה רמת הקרינה ע"י מאיץ חלקיקים או גנרטור. כיון שהחומר הרדיואקטיבי אשר בשימוש הנו קצר חיים לה נחשף החולה זהה לכמות הקרינה לה נחשפים במהלך מספר הקרנות רנטגן חזה.

הסמן הרדיואקטיבי פולט פוזיטרון באזורים בהם מתרחשת פעילות מוגברת. הפוזיטרון מתנגש באלקטרון ברקמה החיה ונפלטת קרינת גאמא. תהליך זה נקרא אניהלציה. החולה שוכב על משטח המחליק אותו למרכז הסורק הרדיואקטיבי. הסורק בנוי מטבעות גלאים המכילים גבישים אשר קולטים את קרינת הגאמא הספציפית ומשגרים את האות למחשב. הסורק האלקטרוני מאתר את קרני הגאמא וממפה באופן כמותי את האזור בו הסמן הרדיואקטיבי נמצא. מאחר והסמן מורכב על בסיס חומר ביולוגי המשמש מערכות רבות בגוף  הטכנולוגיה מאפשרת למקם ולמדוד את התהליך המטבולי.  לדוגמא גלוקוז (או סוכר בו הגוף משתמש ליצור אנרגיה) המכיל רדיואיזוטופ יראה היכן הגלוקוז נצרך במוח בשריר הלב או גידול בצמיחה. טומוגרפיית הפוזיטרונים יעילה ביותר בזיהוי מספר מחלות כמו: סוגי סרטן שונים ( סרטן ריאות, סרטן שד) אפילפסיה פרקינסון אלצהיימר, מחלת לב איסקמית עם מידע על חיות רקמות.

אינפורמציה לנבדק בתהליך טומוגרפית הפוזיטרונים

לחולה המופנה למחלקתנו ע"י הרופא המטפל נקבע תור בצירוף הוראות התנהגות לפני הבדיקה ולאחריה.מיפוי באמצעות ה- PET  נעשה ע"י הזרקת חומר רדיואקטיבי מסומן לתוך הוריד. קיימים כמה סוגים של מיפויים תלוי באופי המחלה. הבדיקה אינה פולשנית ואינה כואבת. בזמן המיפוי הנבדק שוכב על הגב ע"ג מיטה נעה ומוכנס למכשיר הסורק את האזור הבעייתי. לאחר סיום המיפוי הנבדק משוחרר לביתו ומתחיל שלב עיבוד הנתונים.

שאלות ותשובות:

ש' = האם קיימות תופעות לוואי כתוצאה מהזרקת החומר הרדיואקטיבי?

ת' = אין תופעות לוואי

ש' = האם דרושה הכנה מוקדמת?
ת' = כן! על הנבדק להיות בצום למעט שתית מים (כ- 6 שעות לפני הבדיקה).

ש' = מה קורה עם חולים סכרתיים?

ת' = במחלקה מתבצעת מדידה של רמת הסוכר לפני הבדיקה ובמידה והיא גבוהה מאוד מוזרק אינסולין במנה הדרושה לייצוב רמת הסוכר בדם.

ש' = מה ההבדל בין בדיקת CT לבדיקת PET ?

ת' = ב- CT מתקבלת תמונה אנטומית של האברים וב-PET  תמונה פיזיולוגית ומטבולית.

ש' = מהי רמת הסיכון בבדיקה זו?

ת' = אין סיכון. כמות הקרינה שהנבדק סופג פחותה מבדיקת  CT.

ש' = כמה זמן החומר נשאר בגוף?

ת' = מחצית החיים של החומר נעה בין 2 דקות לשעתיים. כמו כן קיימת מחצית חיים ביולוגית (החומר מופרש בשתן(.

ש' = מהי רמת האמינות של בדיקות ה-PET ?

ת' = גבוהה מאד

ש' = האם ישנם מכשירי PET נוספים בארץ ?

ת' = לא. המכשיר היחיד נמצא בבי"ח הדסה עין כרם.

ש' = מה הייחודיות של מכשיר ה- ? PET

ת' = מאחר והסמן בנוי על בסיס חומר ביולוגי המשמש מערכות רבות בגוף, הטכנולוגיה של ה-PET מאפשרת למקם ולמדוד את התהליך המטבולי.לדוגמא: גלוקוז (או סוכר בו הגוף משתמש ליצירת אנרגיה( המכיל רדיואיזוטופ יראה היכן נצרך הגלוקוז במוח, בשריר הלב או בגידול ממאיר. כשמדובר בתהליכים ממאירים החומר יקלט רק בגידולים ממאירים ולא השפירים  (יכול לחסוך במקרים מסוימים ביופסיה שהיא תהליך פולשני).

לסיכום:

טומוגרפית הפוזיטרונים יעילה ביותר בזיהוי מספר מחלות כגון: סוגי סרטן שונים (סרטן הריאות, השד, העור, בלוטות הלימפה ועוד(,אפילפסיה, פרקינסון, אלצהיימר, מחלת לב איסכמית ומידע על חיות רקמת הלב.