מרכז האפילפסיה מעניק שירות לילדים ומבוגרים הסובלים מהתקפים אפילפטיים, משלב האבחון הראשוני ועד להערכה וטיפול של חולים עם אפילפסיה שאינה מגיבה לתרופות, כולל באמצעות טיפול כירורגי לחולים המתאימים. מטרת הטיפול היא למנוע את התקפים האפילפטיים תוך שמירה על רמת תפקוד ובריאות כללית מרבית. לשם כך ניתנת תשומת לב מיוחדת לכלל הבעיות והצרכים של המטופל. כך למשל הטיפול ניתן בהתחשב בצרכים של ילדים בגיל בית-ספר, נשים בגיל הפוריות, קשישים המקבלים מגוון תרופות אחרות וכו'.

מרכז האפילפסיה בהדסה מציע שירותים מגוונים לחולים אמבולטוריים ולחולים מאושפזים, הניתנים ע"י צוות המרכז, בחסות המחלקות לנוירולוגיה, ילדים ונוירוכירורגיה, היחידה לנוירולוגית ילדים ובשיתוף הדוק עם מחלקות ושירותים נוספים בבית-החולים. 

שירותי המרכז לאבחון וטיפול באפילפסיה:

-          מרפאות חוץ ייחודיות באחראיות רופאי המרכז

-          בדיקות EEG - בדיקות רגילות ובשינה לתינוקות, ילדים ומבוגרים; בדיקות בטשטוש (סדציה) לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים; בדיקות הולטר EEG

-          איבחון מתקדם של אפילפסיה וסוגי התקפים אפילפטיים באמצעות ניטור וידאו-EEG באשפוז

-          הערכה לצורך בחינת התאמה לניתוח אפילפסיה ולצורך תכנון הניתוח, הכוללת על פי הצורך בדיקות הדמיה (MRI, MRI תפקודי, PET, SPECT), הערכה נוירופסיכולוגית ופסיכיאטרית וניטור וידאו-EEG באשפוז באמצעות אלקטרודות חוץ ותוך גולגולתיות.

במסגרת מרכז האפילפסיה בהדסה מתבצע מחקר לקידום הידע וההבנה על מחלות מוח בכלל ועל אפילפסיה בפרט, כמו על התפקוד התקין של המוח האנושי. מתבצעים ניסויים קליניים הבוחנים יעילות של שיטות אבחון וגישות טיפול חדשות. ההשתתפות בניסויים קליניים הינה אך ורק בהסכמה מלאה של המטופל.

מחקרים קליניים פעילים 

צוות מרכז אפילפסיה:

·         דר' דנה אקשטיין – אפילפסיית מבוגרים

·         דר' שחר ארזי – אפילפסיית מבוגרים

·         דר' ישראל מטות – אפילפסיית ילדים

·         דר' אודיה בנט – אפילפסיית ילדים

·         דר' מוני בניפלא – נוירוכירורגיה

·         דר' צבי ישראל - נוירוכירורגיה

·         דר' רננה איתן – פסיכיאטריה

·         דר' יהושוע נאמן – נוירופסיכולוגיה

·         גב' איה גל - נוירופסיכולוגיה

·         טכנאיות EEG:  אורית ג'רבי, נעמי פרוימוביץ, חגית לוי, צילה מגן

יצירת קשר: (למידע כללי, תיאום בדיקות ואשפוז) 050-5172723

ניתן לקבוע תור למרפאות של רופאי המרכז בטלפון: 02-5842111 (מרפאה ציבורית) או 02-6778899 (שר"פ/ טר"א).

ניתן גם להפנות שאלות מנהלתיות או רפואיות שאינן דחופות לצוות המרכז באימייל:    epilepsy@hadassah.org.il

במקרים דחופים יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון הקרוב למקום המגורים.

מידע על המחלה:

מהו התקף אפילפטי?

התקף אפילפטי הינו שינוי חולף בהתנהגות הנגרם כתוצאה מפעילות מוחית חשמלית ("התפרקות חשמלית אפילפטית") בלתי תקינה. התקף אפילפטי יכול להתבטא באופן קליני בהרבה צורות שונות, בתלות באזורי המוח המעורבים בפעילות החשמלית הבלתי תקינה. מבין התופעות השכיחות ביותר ניתן להזכיר: אבדן הכרה, פרכוסים, בלבול, הפרעות חולפות בראיה, שמיעה או תחושה. התקפים אפילפטיים הינם שכיחים מאד: אחד מכל 10 בני אדם חווה לפחות התקף אפילפטי אחד במהלך חייו.

מהי מחלת האפילפסיה?

התקף אפילפטי יכול להתרחש כסיבוך של חום גבוה בילדים, ירידה בריכוז מלחים בדם, זיהומים, או בתגובה לתרופות מסוימות גם באנשים שאין להם נטייה מיוחדת לכך. לעומת זאת, לחולים במחלת האפילפסיה יש נטייה לחוות התקפים אפילפטיים חוזרים. המחלה מתפתחת במיוחד כתוצאה של פגיעה מוחית מבנית, או של נטייה מולדת לכך. שכיחות מחלת האפילפסיה הינה 1-2% מהאוכלוסייה במדינות מפותחות. המחלה יכולה להופיע לראשונה בכל גיל, אך שכיח יותר שהיא מתפתחת בילדים וצעירים עד גיל 25 ובמבוגרים מעל גיל 60.

מהם הגורמים האחראים להתפתחות אפילפסיה?

הגורמים השכיחים להתפתחות אפילפסיה משתנים בתלות בגיל הופעת המחלה: בילדים וצעירים, גורמים גנטיים ומחלות התפתחותיות מהווים את הסיבות העיקריות להתפתחות אפילפסיה; במבוגרים – בעיקר חבלות ראש, גידולים ומחלות כלי הדם המוחיים.

כיצד מאבחנים אפילפסיה?

האיבחון של אפילפסיה נשען על ההיסטוריה הרפואית ועל בדיקות עזר. לצורך האבחנה, הרופא נעזר בסיפור המקרה כפי שמובא ע"י החולה ועדים לאירועים ובבדיקה נוירולוגית. לעתים קרובות יש צורך בבדיקות נוספות לצורך ביסוס האבחנה ואיבחון סוג האפילפסיה המדויק, כמו הדמית מוח באמצעות CT או MRI ובדיקת הפעילות החשמלית המוחית באמצעות EEG. לפעמים, כאשר האבחנה אינה ברורה, משתמשים לצורך האיבחון בניטור EEG ממושך.

מהן דרכי הטיפול באפילפסיה?

רוב חולי האפילפסיה מטופלים בתרופות אנטי-אפילפטיות אשר מונעות הופעה של התקפים. תחת טיפול ומעקב מסודרים ניתן להגיע להפסקה מוחלטת של התקפים ב- 60-70% מהמטופלים. בחלק ממקרים אלה, אחרי מספר שנים של טיפול, ניתן אף להפסיק בהדרגה (ותוך מעקב רפואי צמוד) את נטילת התרופות מבלי שהמחלה תחזור. מאידך, כשליש מהחולים סובלים מאפילפסיה כרונית שאינה מגיבה כרצוי לטיפול התרופתי. בפני חולים אלה עומדות אופציות טיפוליות נוספות, כמו ניתוחי אפילפסיה, השתלת מגרה של עצב הואגוס (VNS) וטיפולים בתרופות או מכשירים ניסיוניים.