אבחנה של גידולים אלו נעשית לרוב באמצעות MRI (המנגיובלסטומה) ובדיקת עיניים (אנגיומה). ההמלצה הינה לבצע בדיקת MRI סקר החל מגיל 10 ובדיקת עיניים בגיל ינקות בנשאים של המוטציה (תמונה 2). לרוב ניתן למצוא בהדמייה מספר גידולים בו זמנית במערכת עצבים מרכזית וגידול ברשתית במספר מוקדים וב-2 העיניים (בכמחצית מהמקרים).

הטיפול בהמנגיובלסטומות – כאשר הגידולים קטנים ואסימפטומטים ניתן לבצע מעקב בלבד. כאשר ישנה גדילה של ההמנגיובלסטומה או ביטויים קלינים כנ"ל-ההמלצה היא להסרה כירורגית למרות היות הגידול שפיר. כאשר החולה לא נתיח או בגידולים קטנים מ-3 ס"מ ניתן לעשות ניסיון טיפולי בהקרנות (טיפול סטראוטקטי).  בגידול עיני-ההמלצה הינה לטיפול בלייזר או בקריוטראפיה (טיפול בקור) בעת גילוי הממצא.

ניתן לבצע הקרנות חיצוניות לעין כטיפול קו שני במידה וטיפול ראשוני נכשל. כיום ישנם נסיונות טיפוליים במעכבים של פקטור גדילה המעודד צמיחה של כלי דם ומכונה VEGF (vascular endothelial frowth factor). טיפול זה הביא להורדה של הבצקת העינית ושיפור בראייה במספר חולים עם אנגיומה עינית (תמונה 2).

תמונה 2:

אנגיומות ברשתית העין

2) גידולים באברי הגוף השונים מחוץ למערכת עצבים מרכזית:

גידולים כליתיים-אנשים עם תסמונת VHL נוטים לפתח ציסטות כליתיות שפירות וגידול כליתי ממאיר (RCC). גידול זה הינו הגידול הממאיר השכיח ביותר בתסמונת זו. לרוב מתפתח בעשור רביעי או חמישי לחיים לרוב באנשים עם סוג 1 ותת סוג B2 של התסמונת.

 כ-70% מהחולים יפתחו גידול זה עד גיל 60. הבדיקה הסטנדרטית לאבחנה של הגידול הינה טומוגראפיה ממוחשבת. בחלק גדול של החולים ניתן למצוא RCC ב-2 הכליות ובמספר מוקדים באותה כליה עם או בלי רקע של ציסטות כליתיות. מבחינה קלינית בדרך כלל הגידול לא גורם לתסמינים אך לעיתים החולים סובלים מכאבים  או ממצא של גוש במותן או הופעה של דם בשתן.

הגישה הטיפולית בגידול מסוג RCC השתנתה: בעבר הגישה היתה אגרסיבית-כריתה מלאה של הכליה עם הגידול. כיום, כאשר הגידול קטן מ-3 ס"מ נעשה נסיון לשימור הכליה תוך הוצאה ניתוחית (בגישה פתוחה או לפרוסקופית) של הרקמה הגידולית בלבד. כמו כן בגידולים הקטנים מ-3 ס"מ נעשים נסיונות לטיפול לא ניתוחי באבלציה (הרס מקומי של הגידול בעזרת קירור/לייזר). בגידול מעל 3 ס"מ עם מחלה רב מוקדית כשקיים סיכון גבוה להתפתחות של גרורות ההמלצה הינה לביצוע של כריתה חלקית של הכלייה או עקירה (אנוקלאציה) של הגידול.

גידול של יתרת הכלייה המפריש כאטכולאמינים  (פאוכרומוציטומה):

גידול זה הינו שפיר ברוב המקרים (95%), יכול להופיע כחלק מתסמונות משפחתיות פרט ל-VHL (כגון נוירופיברימטוזיס, MEN 2 ועוד) או באופן ספונטני (ספורדי) ללא סיפור משפחתי. רק במשפחות עם VHL מסוג 2 קיים סיכון לפתח גידול זה עם או בלי ביטויים אחרים של התסמונת. גידול זה מתפתח בכ-20% מהחולים עם VHL. הגיל הממוצע להופעה הינו 30 שנים .לרוב ההתבטאות הקלינית הינה התקפים של יתר לחץ דם, דפיקות לב, הזעה, כאבי ראש וחוורון. פאוכרומוציטומה במקרים המשפחתיים מופיעה לרוב בגיל צעיר, דו צידית , רב מוקדית ולעיתים מחוץ לבלוטת יתרת הכלייה. לעיתים הגידול אסימפטומטי וע"כ ההמלצה הינה לבדיקה של רמת קאטכולאמינים החל מגיל שנתיים.  אמצעי ההדמייה העיקריים לאבחנה הינם טומוגראפיה ממוחשבת, MRI ומיפוי MIBG המשמש בעיקר לאיבחון של מחלה מחוץ לבלוטת יתרת הכלייה וגרורות. הטיפול הינו ניתוחי, אך יש לתת טרום הניתוח טיפול בתרופות מסוג חסמי אלפה על מנת למנוע הופעה של משבר יתר לחץ דם בזמן הניתוח. פירוט על שאר ביטויי הגידול, אבחנתו הביוכימית והטיפול בו ניתן לראות בפרק הדן בפאוכרומוציטומה.

גידולי לבלב:

מופיעים בכ-70% מהחולים עם תסמונת VHL. ניתן למצוא גושים שפירים וממאירים בלבלב כולל: ציסטות, ציסטאדנומות וגידולים נוירואנדוקריניים (לציין: אין שכיחות גבוהה יותר של אדנוקרצינומה של הלבלב בחולים עם תסמונת זו). גיל הופעה ממוצע לגידולים אלו הינו 35 שנים. ציסטות וציסטאדנומות מופיעות ב-56%-17 מהחולים עם התסמונת, לרוב שפירות ולא גורמות לתסמינים אך יכולות לגרום לאי נוחות אפיגסטרית. נדירה הופעה של אי ספיקת לבלב על רקע גידולים אלו. גידולים נוירואנדוקריניים שמקורם בלבלב מופיעים ב-17%-8 מהחולים, יכולים לשלוח גרורות בעיקר לכבד (ראה פרק על גידולים נוירואנדוקריניים). ברוב המקרים גידולים אלו גדלים בצורה איטית. האבחנה יכולה להעשות ע"י טומוגראפיה ממוחשבת, MRI, מיפוי לקולטני סומטוסטטין ואולטרה סאונד אנדוסקופי ((EUS .

בגידולים נוירואנדוקריניים שמקורם בלבלב , גודלם מעל 2-3 ס"מ ואין ממצא של גרורות בהדמייה הטיפול הינו ניתוחי. כאשר קיים גידול קטן מ-2 ס"מ והעדר תסמינים ניתן לבצע מעקב בלבד.

גידול של האוזן התיכונה (endolymphatic sac tumor):

הינו גידול שפיר שמקורו מעצם הגולגולת ומופיע לעיתים קרובות ב-2 האוזניים בו זמנית. מופיע בכ-10% מהחולים עם VHL. הימצאות של גידול זה באוזן הפנימית יכולה לגרום להופעה של חרשות, טינטון, סחרחורת עם איבוד שיווי משקל ולעיתים נדירות לחולשה של שרירי הפנים.  באנשים עם תסמונת VHL הסובלים מהפרעות בשמיעה או בשיווי משקל יש לבצע טומוגראפיה ממוחשבת או MRI לשלילת קיום גידול באוזן הפנימית. הטיפול בגידול זה בעיקרו ניתוחי (תמונה 3).

תמונה 3:

הדמיה ומאפיינים היסטולוגים (תאיים) של גידול באוזן התיכונה בגבר בן 33 עם ירידה

בשמיעה באוזן ימין

גידולים במערכת המין:papillary cystadenoma-

גידולים שפירים המופיעים בגברים באפידידימיס (25-60% מהגברים) ובנשים בליגמנט הרחב[ (נדיר)-ראה תמונה]. גידול באפידידימיס לרוב אינו גורם לתסמינים ואינו דורש טיפול. מאובחן במישוש, באולטרה סאונד ובטומוגראפיה ממוחשבת. גידול בליגמנט הרחב בנשים ג"כ אסימפטומטי ברוב במקרים ואינו דורש טיפול אך יכול לגרום לעיתים להופעה של כאבים בעת קיום יחסי מין, הפרעה במחזור וכאבים מקומיים.

הפניה לאתר: www.vhl.org