אחד התחומים שפותחו במחלקה לכירורגיה פה ולסתות במוסדנו, הוא נושא  - Distraction Osteogenesis (הארכת עצמות הלסת). זוהי למעשה שיטה להנדסת רקמה אשר יוצרת עצם חדשה באופן הדרגתי ואיטי בין שני קטעים של עצם המופרדים אחד מהשני.

את השיטה פיתח ויישם לראשונה אורתופד רוסי, דר' אליזרוב, בשנת 1950 אשר נקראה על שמו במשך עשרות שנים. מאחר והוא היה אורטופד רוסי שעבד בסיביר, לא נחשפה השיטה לעולם המערבי במשך זמן רב. השימוש הראשון בשיטה בבני אדם היה לצורך הארכת גפיים.

היישום של השיטה באזור עצמות הפנים והגולגולת החל למעשה רק בסוף שנות השמונים. McCarty וחבריו מאוניברסיטת ניו-יורק, החלו לבצע ניסיונות בבעלי חיים ופיתחו מיכשור מתאים ליישום הארכת לסתות. בשנת 1991 הוחל בטיפול בבני אדם ומכאן חלה התפתחות מהירה הן של המיכשור והן של  שיטות ניתוח חדשות.

השיטה מתבססת על העיקרון הביולוגי, שהפרדה איטית של קטעי עצם הינה מהירה מספיק כדי למנוע ריפוי ואיחוי מוקדם של העצמות מחד ומאידך היא איטית מספיק על מנת שלתוך הרווח המתהווה בין קטע העצם תיווצר עצם חדשה שלא דרך רקמת חיבור או סחוס.

הניתוח מבוסס על ארבעה שלבים:

1.   ביצוע חיתוך של העצם במיקום ובזוית מתוכננים מראש, תוך שמירה על אספקת הדם המקומית מהרקמות הסמוכות. בשלב זה מורכב המכשור שכולל בורג להזזת קטעי העצם.

2.  תקופת המתנה בת 3-7 ימים ליצירת ריפוי ראשוני (קלוס).

3.  תקופת הפעלת המכשיר בקצב של 1 מ"מ ביום, שהוא הקצב האופטימלי המאפשר יצירת עצם ברווח שנוצר.

4.  תקופת קיבוע בת 8 שבועות לצורך ייצוב העצם החדשה שנוצרה ברווח שבין שני קטעי השבר.

היתרונות של השיטה הם:

1. היכולת להזיז קטעי עצם למרחק גדול ללא הזדקקות לשתל עצם.

2. ההזזה האיטית וההדרגתית של הסגמנטים מאפשרת התאמה של הרקמות הרכות למצב החדש וע"י כך שיפור ביציבות קצרת הטווח וארוכת טווח.

הניסיונות והניתוחים הראשונים בבני אדם בוצעו ע"י שימוש במיכשור חיצוני, בדומה למיכשור האורטופדי. גישה זו לא התאימה לאזור הפנים בגלל הסירבול בהמצאות מכשיר יחסית גדול באזור הפנים. אי לכך, אזור הפנים דרש מיזעור והסתרה של המיכשור בתוך הרקמות. בהמשך השיפור השיטה,  היתה העדפה לגישה ניתוחית מתוך הפה תוך הימנעות מצלקות חיצוניות.

למחלקתנו מגיעים ילדים עם עיוותים באזור הפנים, כגון חוסר סימטריה משני צדי הפנים או שקיעה של השליש האמצעי של הפנים. תיקון האסימטריה התאפשר עד כה בניתוחים ארוכים ומסובכים, בהם אנו משתמשים בשיטת כירורגיות שנות וכן בהשתלת עצם לאזור האסומטריה. כיום, עם פיתוח שיטת הארכת עצמות הלסת אנו מבצעים ניתוחים בשיטה זו, כאשר קיימת אינדיקציה לכך.

בנוסף לעיוותים בעצמות הפנים, נמצא כיום אחוז ניכר של האוכלוסיה בעולם סובלים מחוסר עצם ברכס האלביאולרי המונע מהם שיקום נאות של הפה. הרכס האלביאורי ללא שיניים נספג עם הזמן ועקב כך נוצרים קשיים רבים לשקם את הפה של אותם האנשים. כיום בעידן ההשתלות, אותם האנשים שאיבדו את הרכס אין באפשרותנו לבצע אצלם השתלות שיניים. בין השיטות הרבות לתיקון בעיות אלו, פותחה שיטה להארכת הרכס האלביאולרי שבעקבותיו ניתן לבצע השתלות דנטליות.

במחלקתנו בוצעו מספר ניתוחים להארכת עצמות הלסתות:

§         הארכת לסת עליונה ע"י הבאתה קדימה

§         הארכת לסת תחתונה

§         ניתוחים להארכת הרכס האלביאולרי לצורך השתלות

§         הזזת שיניים שנמצאו שלא במקומם הטבעי והטיפול האורתודונטי הקונסרבטיבי נכשל.

נמצאים בטיפולנו מספר ניכר של חולים הזקוקים לטיפול בשיטת הארכת העצמות שהם כיום בשלבי ההכנה לניתוח.

יש לציין לצערנו הרב, שהמכשירים המיועדים להארכת העצמות הם יקרים ביותר.